לארה אל קאסם הגיעה לאוניברסיטה: האבטחה תוגברה
באוניברסיטה העברית תגברו את מערך האבטחה לקראת הגעתה של מי שנטען כי היא פעילת BDS להרצאה כסטודנטית בפקולטה במשפטים. אחד הסטודנטים: "ראוי להציב קווים אדומים למי שיוצא נגד מדינת ישראל, אבל צריך ליישר קו עם פסיקת בית המשפט"
האוניברסיטה העברית תגברה הערב (יום א') את האבטחה בקמפוס, לקראת הגעתה של הסטודנית האמריקנית שנטען כי היא פעילת BDS לארה אל קאסם להרצאה הראשונה שלה בפקולטה למשפטים, שבה תשתתף כסטודנטית מן המניין.
יהודה, סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, אמר ל-ynet: "יש פה סטודנטים שחשבו שזו מלחמה של פוליטיקאים על הגב שלה, ויש כאלו שחשבו שראוי להציב קוים אדומים למי שיוצא נגד מדינת ישראל. באופן אישי, אני חושב שאחרי שבית המשפט פסק - אנחנו צריכים ליישר קו עם הפסיקה.
"עם זאת, ממה שקראתי בפסק הדין, היא לא צריכה להיות פה. בית המשפט בחר להתעלם או להקטין דברים שהם משמעותיים. היא מוצגת כראש תא קטן ואיזוטרי אבל אם רוצים להילחם מלחמת חורמה נגד החרם על ישראל, אז מותר לשים קוים אדומים ולפגוע בבן אדם מסוים לצורך כך".
הוא הוסיף: "בית המשפט נכנס לתוך מתחם של סבירות שראוי שלא היה עושה את זה. עם זאת, בתוך המסגרת המשפטית כיום, הפסיקה היא לגיטימית. צריך להדגיש שזה לא הטריף את הפקולטה. בדיונים הפנימיים זה דובר, אבל בעיקר בקרב קבוצות וואטסאפ פרטיות".
כזכור, ביום חמישי בשבוע שעבר החליט בית המשפט העליון כי אל-קאסם לא תגורש. בכך, ביטל העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי היא תוכל להיכנס לארץ. בעקבות ההחלטה, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי אל-קאסם שוחררה מטרמינל 3, שם שהתה במתקן מסורבי הכניסה לישראל.
"עצם רצונה של המבקשת להשתלב בלימודים אקדמיים בישראל עומד בניגוד לרעיון של הטלת חרם על ישראל", אמרה בפסק הדין השופטת ענת ברון. "לא כל שכן חרם אקדמי. בנסיבות ענייננו, לא פעילותה של המבקשת היא שמחרימה את 'האינטלקטואליות עצמה' - אלא נראה שדווקא ההחלטה לשלול מן המבקשת את אשרת הכניסה לישראל, באופן המונע ממנה לימודים אקדמיים כאן בישראל. החלטה זו עלולה אף לגרום בעצמה נזק תדמיתי לישראל, ובכך להשיג את התוצאה ההפוכה מן התכלית שהתכוון לה המחוקק".
העליון: "הפעולה שלפנינו חורגת ממתחם הסבירות ולא ניתן לקבלה"
השופט ניל הנדל קבע בפסק הדין: "נדמה כי על המקרה שלפנינו ניתן לומר, בפרפראזה על דבריו של המלאך למלך כוזר - 'כוונתך רצויה – אבל חלק ממעשיך אינם רצויים'. למאבק בתנועת ה-BDS ודומיה תכלית ראויה מאין כמוה. המדינה רשאית, שלא לומר חייבת, להגן על עצמה. היא רשאית לנקוט בצעדים כלפי ארגוני החרם ופעיליהם.
הגנה על הדמוקרטיה היא חלק מהדמוקרטיה. במקרה דנן, מניעת כניסתה של המבקשת איננה מקדמת את תכלית החוק, ואף נטען, למשל, על ידי האוניברסיטה העברית כי היא פוגעת באקדמיה הישראלית. המאבק בחרם רצוי וחיוני, וכך גם הפעולות שנוקטת מדינת ישראל בעניין. ברם, הפעולה הקונקרטית העומדת לפנינו חורגת באופן ברור ממתחם הסבירות, ולא ניתן לקבלה".
שר הפנים אריה דרעי הגיב על הפסיקה, וואמר כי "ההחלטה להשאיר בארץ את הסטודנטית שפועלת בגלוי נגד מדינת ישראל היא חרפה. היכן הכבוד הלאומי שלנו? גם בארצות הברית היא הייתה מעזה לפעול נגד המדינה ולדרוש להישאר וללמוד בה? אבדוק איך למנוע הישנות מקרה כזה".
ההחלטה להשאיר בארץ את הסטודנטית שפועלת בגלוי נגד מדינת ישראל, היא חרפה. היכן הכבוד הלאומי שלנו? גם בארה״ב היא היתה מעזה לפעול נגד המדינה ולדרוש להישאר וללמוד בה? אבדוק כיצד למנוע הישנות מקרה כזה
— אריה מכלוף דרעי (@ariyederi) 18 באוקטובר 2018
האוניברסיטה העברית הגיבה: "האוניברסיטה העברית שמחה שלארה אל-קאסם תצטרף לאלפי הסטודנטים ותחל את לימודיה בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעברי בפקולטה למשפטים".
אל-קאסם, שהגיעה לישראל כדי ללמוד באוניברסיטה העברית, נעצרה עם נחיתתה בנתב"ג אחרי שמשרד הפנים טען כי מדובר בפעילת BDS ולכן אסור לאפשר לה להיכנס לארץ. אל קאסם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי עמדת משרד הפנים הייתה לגיטימית.
"הגעתי למסקנה שלא נפל כל פגם בהחלטת רשות האוכלוסין ושוכנעתי כי יש לדחות את הערעור", כתב השופט ארז יקואל בהחלטתו. "קריאה להשתתפות בחרם נגד המדינה עלולה להיחשב כעידוד להשתתפות בפעולה בלתי חוקית או כהתנהלות שיש בה יסודות אסורים. ההוראות שיסודן בכוונת המחוקק להגן מפני תופעת החרם מאפשרות להצדיק מגבלות שלטוניות על גורמים המבקשים לפגוע באינטרסים חשובים המוכרים כזכויות יסוד". אל קאסם עצמה טענה בדיונים בבית המשפט כי היא לא קוראת לחרם על המדינה והצהירה שהיא כבר לא חברה בארגון אליו השתייכה בעבר.
לפנייה לכתב/ת 
