שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגוגל עד טלגרם: למה הן נותנות לנו מתנות?
    מאחורי שירותים חינמיים לא תמיד עומד "אח גדול" או מפרסם נכלולי. מפיתוי למינוי בתשלום עד להגדלת מאגר משתמשים - אלה הסיבות שענקיות הטכנולוגיות לא תמיד דורשות מאיתנו כסף

    הטיעון "אם אתם לא משלמים על זה, סימן שאתם עצמכם המוצר" הפך נפוץ מאוד בעידן האינטרנט, והוא משמש בעיקר את המזהירים מפני הסכנות הטמונות במוצרים ובשירותים חינמיים. אחרי הכל, למה באמת שחברות מסחריות יספקו לנו את השירות שלהן בחינם, אם לא כדי לפרסם מוצרים ולהרוויח מהם כסף.

     

    ענקיות הטכנולוגיה  (עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
    (עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)

     

    הבעיה בטיעון הזה היא המשמעות השלילית מדי שנוהגים לייחס לו - כאילו בהכרח מוצרים שניתנים חינם, תמורת חשיפה לפרסום, הם בהכרח נחותים או נכלוליים יותר ממוצרים שנגבה תמורתם כסף. האמת, כמובן, מורכבת בהרבה: קשה לנו לתאר כיום את חיינו בלי חלק ניכר מהכלים היומיומיים העומדים לרשותנו. מה שכן - אנחנו לא תמיד יודעים, או מבינים, מה בדיוק מקבלות החברות מאיתנו בתמורה לערך (האמיתי) שהשירותים שלהן מספקים.

     

    בניגוד לתפיסה הרווחת, התמורה היא לא בהכרח "לדעת עלינו הכל, כדי להציף אותנו בפרסום יעיל יותר". יש חברות שמבקשות לקבל מן המשתמשים מידע מאוד ספציפי; אחרות מנסות לפתות בעזרת השירות החינמי לשדרוג למנוי בתשלום; יש כאלה שסומכות על טוב הלב של ההמונים ומבקשות תרומות; ויש גם כאלה שלא רוצות כלום, ממש כלום - הן פשוט זקוקות לכמה שיותר משתמשים, כדי להציג בפני המשקיעים שלהן "צמיחה" ולהבטיח שמתישהו, איכשהו, אפשר יהיה לעשות מן המוצר הרבה מאוד כסף.

    גוגל. לא רק פרסומות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    גוגל. לא רק פרסומות(צילום: shutterstock)

    גוגל: גם מכירות

    בשנת 2017, כ-84 אחוז מההכנסות של הענקית אלפאבית, חברת האם של גוגל, הגיעו מפרסום. מדובר בסוגים שונים של פרסום - תוצאות חיפוש ממומנות, באנרים באתרים, פרסומות בג'ימייל, ועוד. גוגל מספקת לנו הרבה מאוד שירותים המאפשרים לה לשאוב מהם כמויות עתק של מידע, מהן היא בונה את פרופיל הפרסום האישי שלנו ואז משלבת על בסיסו פרסומות.

     

    כיום, את רוב איסוף המידע הזה מאפשרת כבר גוגל לחסום דרך הגדרות הפרטיות שלה. אבל היא סומכת על כך, שרוב המשתמשים לא יבצעו את החסימה. הסיבה פשוטה: היא מספקת לנו שירותים איכותיים, שרובנו מחשיבים כיעילים ונחוצים. גוגל אוספת מידע על מיקומנו בעזרת מכשיר האנדרואיד שלנו? נכון, אבל זה גם מה שמאפשר לה לספק לנו "ציר זמן היסטורי" של הפעילות היומית, לתייג תמונות וליידע אותנו מתי יגיע האוטובוס הבא מהעבודה הביתה. אז כן, בדרך היא גם תלמד מתי נכון לשלב פרסומת במידע הזה.

     

    גוגל רוצה לקבל מידע על ההרגלים שלנו מחוץ למחשב? בשביל זה יש לה את אנדרואיד. להבין את הרגלי הגלישה שלנו בצורה טובה? בשביל זה יש את הדפדפן כרום. להבין את העולם החברתי שלנו? בשביל זה יש את ג'ימייל, יוטיוב, הנגאאוטס וגוגל פלוס ז"ל (כי גם גוגל מפשלת לפעמים). אלה עוזרים לגוגל לפרסם יותר, ביותר מקומות, ובצורה יותר ממוקדת.

     

    אבל שלא תהיה טעות: חוץ מהפרסומות, גוגל עושה כסף גדול גם ממכירות. היא מוכרת שירותי ענן לעסקים, מוכרת שטח אחסון לצרכנים פרטיים, גובה אחוזים מהסכום שאנחנו משלמים עבור כל אפליקציית אנדרואיד, וגם מוכרת סמארטפונים, רמקולים חכמים, מחשבים ועוד. כל אלה הם עדיין חלק קטן מעוגת הרווח שלה - אך גוגל מקווה שיגדל. הרוח הרגולטורית של השנים האחרונות - הכניסה של ממשלות לפיקוח הדוק יותר על ענקיות ההיי-טק - עלולה לפגוע ביכולת שלה לייעל את הפרסום.

     מארק צוקרברג גבעת הקפיטול (צילום: AFP)
    98.26 אחוז מההכנסות - מפרסומות. פייסבוק(צילום: AFP)

    פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ: ניווט פרסומות

    אם בגוגל קיים גיוון במקורות הרווח, פייסבוק מרוויחה כמעט אך ורק מפרסום. הדו"ח הכספי שלה לשנת 2017 מלמד, כי רק 1.74 אחוזים מההכנסות היו ממוצרים שאינם פרסומות - תשלומים, משקפי מציאות מדומה ועוד. 98.26 אחוזים (!) הגיעו מפרסום.

     

    גם פייסבוק, כמו גוגל, אוספת על משתמשיה מידע, שמשמש אותה לניווט מדוייק יותר של פרסומות. הסטטוסים שלנו, הלייקים שלנו, השיתופים שלנו, הפוסטים שאנחנו בוחרים לקרוא וכאלה שלא — הם רק חלק מהמידע העצום שהיא אוגרת עלינו. הוספת כפתורי "לייק" ושיתוף ותגובות באתרי צד שלישי נתנו לפייסבוק "עיניים" גם מחוץ לרשת החברתית.

    הרצון של חברות לפרסם בפייסבוק בצורה אינטליגנטית, ממוקדת, גרם להן להכניס לאתרים שלהן טכנולוגיות מעקב, שמאפשרות לפייסבוק להבין מתי משתמש מגיע אליהם, גם אם אין בהם מנגנון "לייק". פייסבוק מאפשרת לפרסם גם באינסטגרם ובקרוב, היא תכניס ככל הנראה פרסומות גם לוואטסאפ, ששייכת לה.

     

    גם טוויטר ניזונה בעיקר מפרסומות: כ-86 אחוז מההכנסות שלה מגיעות מהן. השאר מגיע מהסכמי רישוי, המאפשרים לנתח ציוצים היסטוריים וכן את זרם הציוצים הפומביים בזמן אמת, וכן מפלטפורמת MoPub, לפרסום בתוך אפליקציות מובייל.

     

    ילד משחק פורטנייט (צילום: אביגיל עוזי)
    פורטנייט(צילום: אביגיל עוזי)

     

    פורטנייט: שדרוגים קוסמטיים

    לא רק שירותים. כמה מהמשחקים החמים ביותר של התקופה האחרונה - חלקם מושקעים ביותר - מוצעים לגמרי בחינם. התמורה כאן אינה מגיעה מאיסוף מידע המוני עלינו, אלא דווקא מניסיון לפתות אותנו לשלם. בניגוד למשחקים חינמיים רבים, שמציבים בפני השחקנים מכשולים (טיימרים, מספר חיים מוגבל), ומציעים להם לשלם כדי להתגבר עליהם - כאן לא תוכלו לקנות את דרככם לניצחון, אבל כן תוכלו לשלם כסף כדי להתבלט.

     

    רוצים תחפושת ייחודית? שלמו. רוצים ללמוד ריקוד שקשה לקבל בחינם? כמה דולרים והוא שלכם. כל השדרוגים האלה הינם קוסמטיים לגמרי - הם לא ישפיעו על היכולת שלכם בתוך המשחק, אבל הם יגרמו לכם להיראות ייחודיים. ואם לשפוט לפי מאות המיליונים שמשחק הלהיט פורטנייט מייצר למפתחת Epic מדי חודש, שדרוגים קוסמטיים הם עסק לא רע בכלל.

     

    אפליקציית טלגרם (אילוסטרציה: Shutterstock)
    "רווחיות לעולם לא תהיה המטרה הסופית"(אילוסטרציה: Shutterstock)

    טלגרם: מפתחת בלוקצ'יין

    בתחילת דרכה, לאפליקציית המסרים המיידיים המאובטחת טלגרם בכלל לא היו כוונות רווח. אחד המקימים, פבל דורוב, עשה הון מ-VK - המתחרה הרוסית של פייסבוק - ותרם את חלקו לפיתוח טלגרם. גם היום, באתר שלה החברה מציינת כי דורוב "סיפק לטלגרם תרומה נדיבה", וכי אם אי פעם ייגמר לה הכסף, היא תציע בתשלום רק "אפשרויות שאינן בסיסיות". עם זאת, "רווחיות לעולם לא תהיה המטרה הסופית עבור טלגרם".

     

    בו בזמן, החברה גייסה השנה 1.7 מיליארדי דולרים באמצעות הנפקת מטבע - כך על-פי דו"ח שהגישה לממשלת ארצות הברית. בכסף הזה, טלגרם מתכננת לפתח בלוקצ'יין חדש, שיתחרה בביטקוין ואת'ריום, וכן מטבע קריפטו חדש בשם Gram. מה זה אומר? נכון לעכשיו, ורק לעכשיו, שטלגרם באמת לא צריכה את הכסף שלנו, וגם לא לאסוף עלינו מידע.

     

    האירוע של אפל (צילום: AFP)
    קנו את המחשב, קבלו תוכנה בחינם(צילום: AFP)

     

    אפל: קנו מחשב, קבלו תוכנה

    רוצים לקבל מאפל הגדולה תוכנות בחינם? בבקשה, קנו את מוצרי החומרה שלה. ענקית הטכנולוגיה תשמח לשדרג לכם את מערכות ההפעלה, לספק לכם תוכנת מייל מהודרת, ואפילו להוסיף חבילת יישומים משרדיים -  אבל רק אם תרכשו את החומרה שלה: אייפון, אייפד, מקבוק ועוד. חוסר התלות של אפל בשוק הפרסום מאפשר לה לא רק לייצג עמדה מוסרית, שתומכת בפרטיות, אלא גם להציע מוצרים שלא מתחשבים בכלל במפרסמים.

     

     

    כך, הגרסאות החדשות של דפדפן ספארי של אפל, למשל, מתריעות אפילו מפני ניסיון לכלול במכשיר קובץ מעקב (Cookie) ומונעות זיהוי מכשירים על ידי טכנולוגיות פרסום.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)


     

    מיקרוסופט: תשלום סמוי

    קיבלתם גרסת חלונות "בחינם" יחד עם המחשב שרכשתם? ובכן, שילמתם עליה, אתם פשוט לא יודעים את זה. יצרניות מחשבים משלמות למיקרוסופט על רישיונות מערכת ההפעלה המותקנת בהם, ומגלמות את המחיר בתוך מחיר המחשב. מה שכן, בשנים האחרונות מיקרוסופט הופכת לחברה שמתמקדת יותר בשירותים ובמוצרים, ומי שנכנס כבר לתוך מעגל המשתמשים בתשלום מקבל שדרוגים בחינם: כך, כיום, מספר פעמים בשנה משיקה החברה עדכון גדול לחלונות, שזמין בחינם.

     

    לא ברור עדיין אם עדכוני החינם יכללו גם את הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה, אם תהיה כזו. חלונות 10 חולקה בתחילה בחינם, אפילו נדחפה בחינם למשתמשים, פה ושם בניגוד לרצונם, ולאורך חודשים - המטרה הייתה להשכיח את חלונות 8, שלא התחבבה על ההמונים, ובמקביל לשדרג את אלה שטרם נטשו את חלונות 7 הוותיקה. כיום, חלונות 10 עצמה כבר לא מוצעת כשדרוג חינמי: אם עוד לא שדרגתם אליה, תיאלצו לשלם.

     

     (צילום: Mozilla.com) (צילום: Mozilla.com)
    (צילום: Mozilla.com)


     

    לינוקס, פיירפוקס, VLC: קוד פתוח

    רבים מאוד בתעשיית המחשוב מאמינים בהפצה חופשית של תוכנות. על-פי העיקרון הזה, לא רק

    התוכנות מופצות, אלא גם שורות הקוד שמרכיבות אותן, כך שכל אחד יכול לשנות, לערוך, ולשפר. לפעמים, קבוצה של אנשים מתחזקת גרסה של תוכנה, מכתיבה את הכיוון שלה ומוסיפה לה יכולות, בזמן שקבוצה אחרת ממשיכה עם אותה תוכנה במסלול שונה לגמרי.

     

    גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט - כולן משחררות תכנים ב"קוד פתוח", לטובת קהילת המפתחים וקהילת המשתמשים. כולן גם משתמשות בכלי קוד פתוח בסביבת העבודה שלהן. אולי תתבקשו לתרום, בדרך כלל זה לא יהיה חובה.

    לפעמים, ארגוני ענק תורמים למפתחי קוד פתוח. לפעמים ארגוני קוד פתוח עצמם הם חברות ענק. חברת מוזילה, שאחראית על דפדפן פיירפוקס, תוכנת המייל Thunderbird ומוצרים נוספים, היא ארגון ללא מטרות רווח, שהזרוע המסחרית שלו דיווחה על הכנסות של 520 מיליוני דולרים ב-2016. מאיפה הכסף? מהסכמי רישוי (גוגל, למשל, משלמת על כך שמנוע החיפוש שלה הוא ברירת מחדל בפיירפוקס), תרומות ואפיקים נוספים.

     

    בכל מקרה, חשוב לזכור, שלא כל פרויקט קוד פתוח הוא אלטרואיסטי, ומצד שני - לא כל פרויקט קוד סגור הוא למטרות רווח. לא בטוחים למה מוצר או שירות מסויים מסופק לכם בחינם? תמיד כדאי לבדוק.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים