אב חויב במזונות גבוהים אף שצורכי הילדים לא פורטו

זמן מה לאחר עליית המשפחה לישראל חזר האב לחו"ל. ביהמ"ש קבע שעליו לממן את רמת החיים שלה הורגלו ילדיו לפני הפרידה של ההורים

עו"ד יוסי עקיבאפורסם: 19.12.18 , 20:34

בית המשפט למשפחה בירושלים חייב לאחרונה אב לשלושה שעזב את ישראל לשלם מזונות של 11 אלף שקל לשני ילדיו הקטינים שנשארו עם אמם בארץ, אף שהיא לא פירטה מהם הצרכים שלהם: השופט פליקס גורודצקי קבע שמצבו הכלכלי האמיד ביותר של האב, לעומת כושר ההשתכרות הירוד של האם, מצדיק לחייב אותו לממן את רמת החיים הגבוהה שלה הורגלו.

המשפחה – בני ושלושת ילדיהם (בגיר ושני קטינים) - עלו לישראל ב-2014. ההורים נפרדו לאחר שהאב לא הצליח להתאקלם בישראל וחזר לחו"ל. בתביעת המזונות המקורית שהוגשה לפני כשנתיים דרשה האם 40 אלף שקל למזונותיה ומזונות ילדיה בטענה שהמשפחה הורגלה לחיי פאר. לדבריה, האב הוא איש עסקים מצליח שבבעלותו נכסים ועסקים רבים, ומיליוני אירו בבנק.

דיני משפחה

הסתיר את מצבו הכלכלי וביקש ביטול מזונות

עו"ד יניב גיל

גבר החולק משמורת משותפת עם אשתו לשעבר ביקש להסתמך על הלכת העליון בנושא. אבל השופטת רום פלאי דחתה את טענותיו וקבעה שלא פעל בתום לב

נדחה אב שהסתיר את מצבו הכלכלי וביקש ביטול מזונות

בשלב מאוחר יותר של ההליך הסכימה האם להפחית את דרישתה למזונות ל-7,500 שקל לכל ילד, ובינתיים חויב האב במזונות זמניים של 11 אלף שקל.

במענה לטענות האם ביקש האב לחייב אותו במזונות ריאליים וציין שהאישה לא פירטה כראוי את צורכי הילדים ולא צירפה אסמכתאות. הוא הכחיש שחיו "חיי פאר" ולדבריו לכל היותר הם חיו חיים "איכותיים ונוחים". בנוסף טען שהאם אישה משכילה שיכולה לצאת לעבוד.

השופט גורודצקי התחשב בכך שהמפגשים של הילדים עם אביהם מצומצמים מאוד לנוכח מקום מגוריו המרוחק, ובכללים שהתוותה ההלכה של העליון בעניין, ובהתאם ניגש לבחון את מצבם הכלכלי של ההורים. הוא מצא כי בבעלות האב 15 נכסי נדל"ן, הוא בעל שליטה בשתי חברות ובחשבונותיו מצויים מיליוני אירו. הוא עצמו הודה כי הונו לא נמוך מ-7.6 מיליון אירו והכנסתו השוטפת עומדת על 8,300 אירו לחודש לכל הפחות.

לעומתו, האם אמנם בעלת השכלה אקדמית, אך היא לא מוכשרת לעבוד במקצוע שלה בישראל, מה גם שלא עסקה בו שנים רבות. נתונים אלה, לרבות קשיי שפה, מעידים על יכולת השתכרות מוגבלת. גם בהנחה שהיא יכולה להשתכר שכר מינימום, כתב השופט כי "פוטנציאל השתכרות זה בטל בשישים ביחס להשתכרותו של האב בפועל וביחס לרכושו", ולכן אין להתחשב בו כלל.

בסיכומו של דבר נקבע כי האב צריך לשאת בכל צורכי ילדיו גם מעבר לצרכים ההכרחיים שלהם. כפי שהוא ממשיך לחיות חיי נוחות, צוין בפסק הדין, כך זכאים גם ילדיו להמשיך לחיות בנחת, כפי שהם רגילים.

השופט גורודצקי אמנם קיבל את טענות האב שלפיהן האם לא הוכיחה את צורכי הילדים, אך לצד זאת ציין כי הוא רשאי לקבוע את המזונות על דרך האומדן ו"על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב".

לפיכך נפסק שהאומדן הראוי במקרה זה הוא להפוך את המזונות הזמניים שבהם חויב האב לקבועים. בהתאם לכך נקבע כי הוא ישלם לכל אחד מילדיו 5,500 שקל בחודש, וכן יישא ב-80% מהוצאות החינוך והרפואה החריגות.