שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    משחק מקדים
    הפריימריז הגיעו לישראל באמצע שנות ה-90, ושרדו רק בשלוש מפלגות - הליכוד, העבודה ומרצ. בבחירות המקדימות ניתנת הזדמנות לחברי המפלגות להחליט על אופי הרשימה שתבחר לכנסת. הבחירות המקדימות התקיימו במפלגת הליכוד בשבוע שעבר, במפלגת העבודה ביום שני האחרון ובמרצ ביום חמישי. היה מעניין
    אוהבים נקניקיות?

    ובכן הפעם לא מצאנו נקניקיות בגני התערוכה, אך הרבה חברי כנסת שבאו להתחכך בחברי הליכוד שהגיעו להצביע בתל-אביב דווקא כן מצאנו.

     

    רבות כבר נכתב על תוצאות הבחירות המקדימות שהתקיימו בליכוד. בעשיריה הראשונה והשנייה התמקמו להם אותם פרצופים ותיקים ומוכרים (לטוב ולרע) בדמותם
    של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, השר ישראל כץ, השר גלעד ארדן, הבן האובד גדעון סער שחזר לביצה הפוליטית לאחר הפסקה של חמש שנים, השרה מירי רגב והשרה גילה גמליאל, השר יריב לוין ושני שחקנים "חדשים" ברשימת הליכוד - השר יואב גלנט שעבר לליכוד ממפלגת כולנו של משה כחלון וראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, שהנו חבר ליכוד מזה 10 שנים ואשר יריביו טענו כי ניהל קמפיין בחירות לאורך כל תקופת כהונתו כראש עירייה.

     

    חברי כנסת רבים אשר יצאו להגנת ראש הממשלה בנימין נתניהו, התאכזבו לגלות כי האחרון לא יצא מגדרו כדי לסייע למי מהמתמודדים ויותר מכך - שהנאמנות הזו לא עזרה להם ביום הבוחר. חברי כנסת כדוגמת דוד ביטן ודודי אמסלם שציפו להתברג במקום גבוה יותר ונבחרו לעשירייה השנייה, חברות הכנסת נאווה בוקר ונורית קורן שהגיעו למקום לא -ריאלי וחבר הכנסת מיקי זוהר שנדחק למקום ה-28 הגבולי. השר איוב קרא, נאלץ לראשונה להתמודד ברשימה הארצית וגילה שהוא פחות פופולרי ממה שחשב. גם חברי הכנסת יהודה גליק, אורן חזן, ירון מזוז (סגן השר לענייני איכות הסביבה. תודו שהכרתם) והד"ר ענת ברקו מצאו את עצמם מחוץ לרשימה.

     

    פרשנים רבים טענו כי הרשימה היא הוכחה לכך ששליטתו של נתניהו במפלגה חלשה, אך אני מבקש לתת פרשנות אחרת והיא - לחברי מפלגת הליכוד תמיד היה מנגנון הישרדות מפותח! הבוחרים וחברי הליכוד נותרו נאמנים לנתניהו אך מכינים את עצמם ליום שאחרי. על-כן, לא שינה להם נסיונו של נתניהו לדחוק את גדעון סער למקום נמוך יותר והם בחרו משיקולים רציונליים לחלוטין ולא אמוציונליים כפי שניסו לצייר מספר פרשנים.

     

    - ()
    אולי יש לה עוד סיכוי. העבודה

     

    פרשנים רבים כתבו כי הרשימה היא ממלכתית ומייצגת שכן אנשים כדוגמת אורן חזן מצאו את מקומם מחוץ לכנסת, אך הליכוד תמיד ידע לרענן את שורותיו. חבר הכנסת אורן חזן, כמו שאר חברי הכנסת שנדחקו מהרשימה, הנם חברי כנסת שבבחירות הקודמות התמודדו וניצחו במחוזות הבחירה השונים וכעת נדרשו לשחק במגרש של "הגדולים" והצליחו קצת פחות.

     

    יש עדיין דופק

     

    האם הידיעות על מותה של מפלגת העבודה היו מוקדמות מדי?! ובן, אם לבחון לפי היענות חברי מפלגת העבודה שבאו והצביעו בבחירות המקדימות, אולי עוד יש למפלגה הזו סיכוי. ביום שני בחרה מפלגת העבודה את רשימת נבחריה לכנסת. הבחירות התקיימו בצל פרישה של חברי כנסת רבים (איתן ברושי, חיליק בר ששימש כמזכ"ל המפלגה משך שבע שנים ואיילת נחמיאס-ורבין) ואיבוד תמיכה מסיבי מצד בוחרים רבים שנטשו את המפלגה לאחר הפרידה המכוערת בשידור חי מציפי לבני, וביתר שאת לאחר הקמת מפלגת חוסן לישראל בראשות רא"ל במילואים בני גנץ.

     

    יחד עם זאת, הצליחו חברי מפלגת העבודה ליצור רשימה איכותית עם רקורד מוכח של עשייה פרלמנטרית עניפה שלא תורגמה כיאות לתמיכה ציבורית. במקום הראשון נבחר חבר הכנסת איציק שמולי (שאף זכה מוקדם יותר השנה לתואר חבר הכנסת החברתי ביותר) ומייד אחריו חברתו למחאה החברתית משנת 2011, סתיו שפיר. מיד אחריהם נבחרו שלי יחמוביץ ועמיר פרץ (ותיק חברי הכנסת), מירב מיכאלי, עומר ברלב ורוויטל סוויד.

    לתחילת העשיריה הראשונה הגיע יאיר "יאיא" פינק הצעיר שעקף את חבר הכנסת הותיק איתן כבל, אשר טוען כי יושב ראש המפלגה סימן אותו כ"מוקצה" בגלל שבעת האחרונה קרא להתפטרותו של גבאי. ניתן לייחס את העניין לגבאי, או פשוט לראות כי חברי מפלגת העבודה שהגיעו להצביע לא העריכו את דרכו של כבל בעת האחרונה, למרות שהאחרון הנו חבר כנסת מוערך ופעיל.

     

    רשימת העבודה הנבחרת הנה ייצוגית, פעילה ומכובדת מאד - ואגדיל ואומר השוויונית ביותר (50% נשים בעשירייה הראשונה, המפלגה עם אחוז הייצוג הנשי הגבוה ביותר!). יחד עם זאת, לאבי גבאי עוד שני שיריונים במקומות 2 ו-10 ותאורטית הוא יכול דרך שיריונים אלו לחזק את הרשימה. זו הפעם הראשונה שלמפלגת העבודה אין דמות ביטחונית משמעותית ברשימה (בדרגת אלוף לפחות) וגם לא דמות בכירה מהאקדמיה ואני מאמין כי גבאי ינסה להשתמש בשיריונים על-מנת לחפש שמות גדולים שיכנסו לחזק את הרשימה (מישהו אמר אהוד ברק?). מצד שני לאור הסקרים המציבים את מפלגת העבודה על שישה עד שבעה מנדטים, מופעל ל גבאי לחץ לבטל את השיריונים. בכל מקרה, יש לאבי גבאי עד יום שלישי, ה-20 בפברואר זמן להחליט.

     

    עוד נשאר להם מרצ?

     

    ביום חמישי ילכו חברי מפלגת מרצ להצביע בבחירות המקדימות הראשונות (ואולי האחרונות?) בתולדות המפלגה. הם יוכלו לבחור מבין 23 מועמדים המתמודדים על ארבעה עד חמישה מקומות ריאליים (לפי הסקרים, במידה ומפלגת מרצ עוברת את אחוז החסימה). לצד השמות המוכרים של חברי הכנסת המכהנים ישנם מספר מועמדים חדשים המאתגרים את הרשימה - שני מזכ"לי שלום עכשיו לשעבר יריב אופנהיימר (בעברו איש מפלגת העבודה שהתמודד בבחירות המקדימות גם שם) ואבי בוסקילה אשר לפני שנה וחצי אתגר את חברת הכנסת תמר זנדברג והתמודד מולה בבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת מרצ, אבי דבוש - פעיל חברתי מוביל מהדרום, מהרטה ברוך-רון - סגנית ראש עיריית תל-אביב יפו לשעבר ויעל ניר, ממובילות צעדת הנשים.

     

    ומשהו קטן לסיום

     

    השבוע הקרוב יהיה בסימן מסיבות עיתונאים והודעות דרמטיות, וכל זאת מאחר והמועד האחרון להגשת הרשימות לבחירות לכנסת הוא יום שלישי ה-20 בפברואר. לחץ רב מופעל על השחקנים השונים כאשר אור הזרקורים מופנה אל עבר יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד" שרבים רוצים שיתאחדו עם בני גנץ ו"חוסן לישראל" במטרה לייצר את המפלגה שעל פניו יכולה לאתגר "הליכוד" ונתניהו.

     

    עד אז יתכנו שינויים ואיחודי רשימות נוספים, כאשר רשימות רבות נמצאות על סף אחוז החסימה או אף מתחתיו. בימין אני מהמר על ריצה משותפת נוספת של הבית היהודי ואיחוד הלאומי ואולי אף עם המפלגות הגזעניות עוצמה יהודית בהנהגת ראשי תנועת כך ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, ומפלגת יחד בראשות אלי ישי. אני בספק אם נראה איחוד נוסף בימין למרות שאביגדור ליברמן ומפלגת "ישראל ביתנו" נמצאים בסכנה של לא לעבור את אחוז החסימה.

    אורלי לוי ומשה כחלו, שניהם מתנדנדים בסקרים האחרונים, ינסו לשחק בקלפים המעטים שעוד נותרו להם - אורלי לוי דרך חבירה אפשרית למפלגת "חוסן לישראל" ומשה כחלון על-ידי גיוס דמויות חדשות בעלות פרופיל ציבורי, תקשורתי גבוה.

     

    בשמאל איני צופה איחוד בין מרצ והעבודה. אני מאמין כי אבי גבאי ינסה לשחק עד הסוף עם שני הקלפים בדמות השיריונים שנותרו לו ובמידה ולא יצליח לאייש את המקומות הוא יוותר וכך חברי הרשימה הנוכחית יקודמו.

     

    ואחרונה חביבה - ציפי לבני. מי שלפני עשר שנים נדמתה לתקווה הגדולה של מחנה השלום וזכתה עם מפלגת "קדימה" ב-28 מנדטים, מנדט יותר מאשר הליכוד אך כשלה בהקמת קואליציה, עשויה למצוא את עצמה מחוץ לכנסת הבאה. גנץ ולפיד מתרחקים ממנה ורשימתה אינה עוברת את אחוז החסימה. מאחר ובפוליטיקה הכל יכול לקרות - לא אופתע אם גבאי לא יקרא לה חזרה וכך שניהם עשויים להרוויח - היא מקום בכנסת ואבי גבאי ומפלגת "העבודה" יקבלו תוספת של בוחרים שעשויים ללכת לאיבוד, אך במידה ויהיה איחוד מחודש יגדילו את מספר המנדטים שעשויה לקבל "העבודה".

    נחיה ונראה.

     

    Kobi.cohen@gmail.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים