ביהמ"ש לאבא: העבר קוטג' שבבעלותך לילדיך

אב העביר לילדיו נכס במתנה, אבל אז נמכר בגלל חובותיו. שופטת קבעה שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב, והורתה לו להעביר להם נכס אחר

מערכת פסקדיןפורסם: 03.03.19 , 22:11

בית המשפט למשפחה בראשל"צ הורה לאחרונה לאב להעביר לילדיו בית פרטי שבבעלותו, וזאת במקום יחידת דיור אחרת שלו שבעבר נתן להם במתנה – אבל אז איבד אותו בגלל חובות בהוצאה לפועל.

על הקרקע שקיבל מאמו בנה האב במהלך השנים שלוש יחידות. לפני 20 שנה הוא העביר אחת מהן לבניו בהסכם מתנה שכלל התחייבות מצדם לאפשר לו להחזיק בה ולהשתמש בה כבעלים עד הגיעו ל-120, למעט הזכות למכור אותה. במרץ 2003 עתר האב לבטל את הסכם המתנה, בטענה שאחד מילדיו גר ביחידה ושולל ממנו את זכותו להשתמש בה כפי שסוכם. כשנה לאחר מכן אישר בית המשפט הסכם פשרה שקבע כי הסכם המתנה והתניות שנקבעו בו תקפים.

דיני משפחה

ניתקה את בנה מאביו המוסלמי - ותפצה

עו"ד זאב פרל | פסקדין

יהודייה שנפרדה מבן זוגה והפכה לחרדית מנעה ממנו לפגוש את בנו, כיום בן 14. ביהמ"ש קבע שעל הניכור שגרמה היא תשלם לאב 250 אלף שקל

ניתקה את בנה מאביו המוסלמי - ותפצה

לימים האב נקלע לקשיים כלכליים, ועל מנת להיחלץ מהם הוא לקח הלוואה מבנק מזרחי טפחות ורשם משכנתה על החלקה. אבל ההלוואה לא נפרעה, לכן המשכנתה מומשה והקוטג' שהיה מיועד לילדיו נמכר לצד שלישי בהליך של כינוס נכסים.

בתביעה שהגיש אחד הבנים באמצעות עו"ד אסף לפלר, הוא טען שאביו פעל למכירת הנכס שניתן לו ולאחיו בניגוד להתחייבותו אליהם, ועתר לכך שמחצית מהזכויות בנכס תירשם על שמו.

האב, שיוצג על ידי עו"ד רם לוי, טען מנגד כי מכירת היחידה האמצעית נעשתה כדין על ידי ההוצאה לפועל בגין חובותיו לבנק. הוא הוסיף כי החובות נוצרו משום שבנו שהתגורר באותה ביחידה, נמנע מלשלם את החזרי המשכנתא כפי שהתחייב כלפי הבנק.

חוסר תום לב קיצוני

אבל השופטת רבקה מקייס קבעה שהאב פעל בחוסר תום לב קיצוני בכל הקשור לחלקה כולה וכלפי הקוטג' של ילדיו בפרט. לדבריה הוא העלים מילדיו את העובדה שקיים הליך כינוס נכסים לגבי החלקה, ופעל לרישום היחידה על שמו ולא על שם בניו כפי שהתחייב.

"לו הייתה כונסת הנכסים יודעת כי על פי פסק דין תקף היחידה האמצעית היא בבעלות הבנים והנתבע התחייב שלא למכור את הזכויות בה, אין ספק כי הייתה פועלת למכירת הקוטג' היחיד שהיה בבעלות הנתבע, הקוטג' בו הוא גר כיום ביחידה הראשונה", כתבה.

השופטת הבהירה כי לאחר שנמכרה היחידה שהייתה מיועדת לבנים, לא ניתן לאכוף את ההתחייבות להעביר להם את הזכויות בה. עם זאת, הוסיפה, ניתן במקרה זה ניתן להחיל את "דוקטרינת הביצוע בקירוב" וליישם את תצהיר המתנה והסכם הפשרה על הקוטג' היחיד שלא נמכר, ובו גר הבן כיום.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהקוטג' שנותר לאב יירשם על שם הבנים בחלקים שווים. האב חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.