ישלם פיצויים כי "חשש מעלילה של הטרדה מינית"

מוכרת בחנות הודיעה שהיא מתפטרת במהלך ריב. כשהתחרטה סירב הבעלים לקבל אותה, לטענתו כי חשש שתטפול עליו האשמות. הפיצוי: 44 אלף ש'

עו"ד חאתם עאסלה | פסקדיןפורסם: 10.07.19 , 16:00

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-44 אלף שקל למוכרת לשעבר בחנות הבגדים "בלו נייבי" בעיר, שהודיעה על עזיבה במהלך ויכוח סוער, ולא הוחזרה לעבודה אף שהתחרטה, רק משום שהבעלים חשש שהיא תטפול עליו אשמת שווא של הטרדה מינית. השופט דורון יפת קבע שסירובו של המעסיק התבסס על שיקול פסול שפגע בכבודה כאדם ומעיד על אפליה ודעה קדומה.

המוכרת עבדה בחנות כ-3.5 שנים בין 2014 ל-2017. בספטמבר אותה שנה סירב הבעלים לדרישתה להעלאת שכר משמעותית והתגלע ביניהם ויכוח סוער שבמהלכו היא הודיעה שהיא עוזבת ומעדיפה שהוא יפטר אותה. הוא סירב והמוכרת איימה שתוציא ממנו את כל הפיצויים. בשלב זה הוא ענה לה שעדיף שלא תגיע יותר לעבודה והוא ישלם לה את המגיע לה כולל הודעה מוקדמת.

דיני עבודה

120 אלף שקל לפועלים שפוטרו לפני פרישה

עו"ד מיה לוי | פסקדין

חברת "צינורות המזרח התיכון" טענה שהעובדים פוטרו בשל בעיות משמעת, אולם ביהמ"ש שוכנע שהם פוטרו ללא הצדקה ובלי שימוע אמיתי

120 אלף שקל לפועלים שפוטרו לפני פרישה

שלושה ימים לאחר מכן הגיעה התובעת לחנות עם חבר וניסתה למכור לו בגדים, אך המנהל הבהיר לה שהתפטרה. לאחר מכן החלה שורת התכתבויות שבהן היא ביקשה לחזור לעבודה אך הבעלים סירב. בעקבות זאת הוגשה תביעתה לפיצויי פיטורים והיעדר שימוע, פיצויי הלנה, הפרשי הפקדות לפנסיה, פדיון ימי חופשה ופיצוי על אי-קבלת תלושי שכר בזמן אמת.

המנהל הסביר כי התובעת התפטרה וכי לא רצה להחזיר אותה מפני שנהגה בדרך נכלולית והוא חשש שהיא תנסה לטפול עליו האשמת שווא של הטרדה מינית או תקיפה.

השופט יפת הגיע למסקנה שהתובעת אכן התפטרה כשהייתה בסערת רגשות וביקשה לחזור שלושה ימים לאחר. כלומר, ההתפטרות שלה לא הייתה מגובשת וחד-משמעית, כדרישת הפסיקה. בצד זאת, השיקול היחיד שעמד מאחורי סירובו של המנהל להחזיר אותה לעבודה היה פסול ובבסיסו אפליה מחמת מין המבוססת על דעה קדומה, כאילו התובעת תטפול עליו עלילת שווא רק משום שהיא אישה.

בפסק הדין הובהר כי השיקול הפסול פגע בכבודה של התובעת כאדם ואף נחשב להפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנסיבות אלה התובעת אמנם לא זכאית לפיצוי על הפרת החוק משום שלא תבעה זאת, אך היא כן זכאית לפיצויי פיטורים.

בנוסף נקבע כי התובעת הוכיחה שהיא זכאית להפרשי פנסיה משום שלא הופקדו לה מלוא הכספים, וכן לפיצוי נמוך (2,000 שקל) על אי-קבלת תלושי שכר, אף שהיו זמינים עבורה במחשב.

עם זאת, השופט יפת לא מצא פגם בכך שלא נערך לתובעת שימוע שעה שהיה ברור שהצדדים הגיעו למבוי סתום בוויכוח על השכר, ובנוסף נקבע כי התובעת לא זכאית לפדיון ימי חופשה ואף לא לפיצויי הלנה כיוון שהמחלוקת על זכאותה הייתה כנה. בתוך כך התקבלה באופן חלקי טענת קיזוז שהעלה הנתבע בנוגע לתשלום בונוסים ביתר.

בסיכומו של עניין ולאחר קיזוז של 4,120 שקל, נפסקו לתובעת כ-44 אלף שקל, כולל הוצאות משפט.