כשהורה בורח עם הילדים למדינה אחרת

במציאות בה העולם הפך להיות כפר גלובאלי קטן, כל מי שאוחז בדרכון בתוקף וידו משגת לרכוש כרטיס טיסה, ימצא עצמו במהירות יחסית במדינה אחרת לבחירתו. הקלות בה ניתן לעבור ממדינה למדינה הינה הסיוט הגדול ביותר של כל הורה המצוי בעיצומו של סכסוך גירושין, שבמרכזו בין היתר עומדת גם סוגיית המשמורת על הילד.

כל הורה יכול לפעול באופן חד-צדדי במהירות ובקלות ולחטוף את הילד המשותף למדינה בו הוא מעוניין להתגורר, בין אם מישראל לחו"ל ובין אם לישראל מחו"ל, וזאת ללא הסכמת ההורה האחר ותוך הפרת זכויות המשמורת שלו. לאחרונה התוודענו לכך שהנסיכה הייא, אשתו של שליט דובאי, ברחה עם שני ילדיהם המשותפים לאנגליה, שם יתנהל משפט הגירושים שלהם שיכריע מן הסתם גם בענייו המשמורת.

מי יכול לעזור? 

על פי אמנת האג, שאושררה על ידי מדינת ישראל ב-1991, חטיפת קטין הינה הרחקתו שלא כדין על ידי ההורה החוטף, ממקום מגוריו הרגיל, תוך הפרת זכויות משמורת או זמני שהות, שהופעלו על ידי ההורה השני.

תכליתו של החוק הוא מתן מענה יעיל ומהיר באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות העולם החתומות על האמנה. זאת על מנת להשיב את הילד החטוף למקום מגוריו הטבעי במהירות האפשרית ולהבטיח שסוגיית המשמורת תידון ותיקבע בבית המשפט, במקום מגוריו הרגיל של הילד, בו גדל כל חייו עד שנחטף, תוך הבנה שהחטיפה מנוגדת לטובת הילד.

הפרת זכויות משמורת (צילום: shutterstock)

על ההורה שגילה לחרדתו כי ילדו נחטף למדינה אחרת, לפעול במהירות האפשרית לשם השבת המצב לקדמותו. ההורה שנותר בארץ יכול לפנות לרשויות החוק ולבקש להשיבו מכוח אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), עליה חתומה גם מדינת ישראל, אך זאת אפשרית בשני תנאים: שלא חלפה שנה ממועד החטיפה ושלילד לא מלאו 16 שנים.

כאשר ילד נחטף מישראל לחו"ל, ההורה יכול לפנות למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, כדי להגיש בקשה לרשות המקבילה במדינה בה שוהה הילד, לצורך פתיחת הליכים משפטיים באותה מדינה. לחילופין, ניתן לפנות לעורך דין פרטי באותה מדינה בה שוהה הילד על מנת שיפתח בהליכים. במקרה בו נחטף ילד לישראל, על ההורה "הנחטף" לפנות, רצוי בליווי עורך דין, לרשות המרכזית של אותה מדינה, או למקבילתה בישראל, על מנת לאתר את הילד החטוף.

קראו עוד:

לא שרדו: לידה ומיד אחריה גירושין

הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים

להודיע לילדים על גירושין - שלב אחר שלב

מתי העניינים מסתבכים?

אבל כמו בכל דבר, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ההורה החוטף יצטרך להוכיח, באם ההורה השני הסכים מראש להרחקת הילד מביתו או אם לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו במועד החטיפה. כלומר, אם ההורה לא פעל להשבת הילד בהקדם, יראו אותו כמי שהשלים עם החטיפה.

מקרה נוסף בו בית המשפט לא יורה על השבת הילד החטוף למדינה ממנה נחטף הוא במידה וקיים חשש חמור שהחזרתו של הילד למדינה ממנה נחטף תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, או תעמיד אותו בדרך אחרת במצב בלתי נסבל. במקרה זה מדובר בנטל הוכחה כבד ביותר.

ההורה שגילה שילדיו נחטפו - חייב לפעול במהירות(צילום: shutterstock)

על ההורה החוטף להוכיח שהנזק שיגרם לילד כתוצאה מהחזרתו לארץ ממנה נחטף גדול יותר מהנזק שיגרם לילד אם לא יוחזר להורה ממנו נחטף. החריג השלישי אשר בהתקיימו לא יורה בית המשפט על החזרתו לארץ ממנה נחטף, כאשר מדובר בילד שהגיע לגיל בגרות והוא מתנגד להחזרתו למדינה ממנה נחטף. במסגרת השיקולים, בית המשפט יתחשב בדעתו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

מאחר ולא כל מדינות העולם חתומות על אמנת האג לא ניתן יהיה לפעול להחזרתו של הילד מכוחה. במקרה כזה, יש לפנות לבית המשפט העליון בישראל להוצאת צו שיורה על החזרת הילד לישראל ולפנות עם הצו לבית המשפט במדינה אליה נחטף.

מניעת חטיפה

אם מתעורר חשש קל שבקלים שבמסגרת הליך הגירושין אחד ההורים עלול לחטוף את הילד לחו"ל, יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטין.

כמו כן, מומלץ להכניס סעיף בהסכמי גירושין, המתיר לכל הורה לנסוע עם הילד לחופשה בחו"ל, אולם החזרת הילד לארץ במועד מאוחר למועד עליו הוסכם על ידי שני ההורים ושלא מפאת כוח עליו, יחשב כחטיפה על פי חוק אמנת האג.