בשורה לשכבות החלשות: אוטובוס שבת מירושלים לחוף הים

התחבורה הציבורית בשבת מתרחבת, למרות הימנעות המדינה משינוי המצב. למרות אין ספור מחאות במהלך השנים, מחקרים שהוכיחו את הדרישה הציבורית ותועלת בטיחותית שמקובלת על כל המומחים, מדינת ישראל ממשיכה בעקביות להמנע מהפעלה ארצית ומאורגנת של תחבורה ציבורית בשבת על-ידי הזכייניות השונות. עוד לפני כעשור הבהירו אנשי משרד התחבורה כי אין ביקוש לכך. וגם את המעט שקיים, מבקשים חברי הכנסת החרדים לבטל. אך ההסבר המקובל ביותר על שרי התחבורה לדורותיהם וחבריהם לקואליציות השונות, היא הפגיעה הצפויה ב"סטטוס קוו" (ראו הרחבה בהמשך) מפורסם, לפיו לכאורה אין לשנות את ההבנות שהוגו בתחילת דרכה של המדינה בנוגע ליחסי חילוניים ודתיים. 

שלום אלכס פנוב משבוס, אז אתם הייתם ראשונים

"נכון. התחלנו במאי 2015, כבר לפני יותר מארבע שנים. אנחנו הקמנו וישר אחרינו 'נוע תנוע' קמו. הם פועלים במרכז, אנחנו יותר באיזור הפריפריאלי".

מה עומד לקרות עכשיו?

"לפני חודש הקמנו את שבוס אשדוד ואת שבוס השרון שיפעלו בכפר סבא והוד השרון. למעשה הכפלנו פי 4 את המסלולים שהיו עד עכשיו. עכשיו יש גם מסלול מירושלים לחוף פרישמן בתל אביב. באשדוד הם סוף סוף יכולים לצאת מהבית".

כולנו זוכרים שבחוק המרכולים, הנקודה הרגישה ביותר הייתה דווקא אשדוד. אין חשש שזה יתלקח?

"אני מאשדוד, ואני יודע איך הציבור באשדוד חי. הוא ציבור של חיה ותן לחיות, אנחנו לא נכנסים לאיזורים מעורבים, אנחנו מגיעים לשכונות הכי חלשות בעיר, שכונות שאת רואה אנשים מבוגרים, אנשים צעירים, אנשים שאין להם רכב, זה צורך חברתי לכל דבר. זה לא עניין חילוני-חרדי בכלל".

מאיפה אני יכולה להגיע לאיפה באמצעות הקווים האלה?

"היום את יכולה לנסוע מכפר סבא ולהגיע לירושלים דרך שני קווים של שבוס. כפר סבא-תל אביב-ירושלים. יש היום גם קווים של 'נוע תנוע' שמתממשקים. בשבוע שעבר למשל, שלושה קווים שונים – עיריית רמת גן, נוע תנוע ושלנו (שבוס) - נפגשו בתל אביב".

יש ביקוש לאוטובוסים האלה בשבת

"ללא ספק. וברגע שהמדינה תממן את זה הביקוש יהיה הרבה יותר גדול. יש כרגע בעיות קטנות. מכיוון שאנחנו אגודה שיתופית, יש צורך בהרשמה. וזה מוריד אוטומטית אחוז נכבד מהנוסעים שצריכים את זה".

אתם מצליחים לעמוד בביקוש?

"כמובן. ברגע שאנחנו רואים שכמות הנוסעים גדלה באותו רגע ואנחנו צריכים אוטובוס, אנחנו מפעילים אחד".

וכל הזמן אתם רואים שהכמות הולכת וגדלה

"ללא ספק, בשבת הראשונה היו X נוסעים, היום יש 4X.

איפה לדעתך תהיו בעוד שנה?

"אנחנו רואים שהקיץ הזה זו מהפכה אחת גדולה. תגידי בגלל הבחירות, תגידי לא בגלל הבחירות, אבל הקיץ הזה אנחנו מתרחבים בצורה מטורפת. לדעתי בעוד שנה עוד ועוד עיריות יצטרפו אלינו ונפעיל תחבורה ציבורית שיתופית בכל מקום שירצה בנו. היום אנחנו כבר במשא ומתן עם מספר ערים נוספות.

מה על הפרק?

"אני לא יכול כל כך לספר אבל פרסמנו שאנחנו במשא ומתן עם קריית גת, מחכים שעיריית ראשון לציון...".

אתה אומר שלא משנה מה פוליטיקאים ועסקנים אומרים, הציבור דורש את זה

"ללא ספק. אנחנו רואים את הציבור רוצה תחבורה ציבורית, הוא משתמש בה. אתם צריכים לראות איך אנשים עולים, אני אישית, כשאני נמצא באוטובוס, אני מופתע כל פעם מחדש".

(ארכיון, מאת שחר הזלקורן) סטטוס קוו, מה הוא אומר? תחבורה הציבורית בישראל אינה פועלת בשבת וחג מתוקף "הסטטוס-קוו": הסכם שאינו מעוגן בחוק או כללים מפורשים, ומונהג מאז ימי ראשית המדינה. נהוג לייחס את הסטטוס-קוו למכתב ששלח ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, להסתדרות אגודת ישראל ב-1947, ובו הובטח כי יום המנוחה השבועי במדינה - שעדיין לא הוקמה באותה עת - יהיה יום השבת. למי שאינו יהודי, הובטח כי יוכל לשבות מכל מלאכה ביום החג השבועי הנהוג על-פי דתו. 

אולם, במכתבו של בן-גוריון אין כל התייחסות להסדרי תחבורה ציבורית בימי שבת, וגם אין כל קביעה באשר למה יהיה מותר ואסור בימים אלה. בשנות ה-50 הפך אותו סטטוס-קוו לסעיף מחייב בהסכמים קואליציוניים שנחתמו בין מפלגת השלטון של בן-גוריון ומפלגות דתיות וחרדיות. כך למשל, בהסכם מ-1959 בין מפלגות מפא"י ומפד"ל, נקבע כי "בחוק הנישואין והגירושין, בתחבורה הציבורית, ובכל שאר ענייני דת יישמר בתקופת הממשלה החדשה הסטטוס-קוו".