אגודה שיתופית חילקה רווחים רק לחברי הרוב

"נתיבי הנגב" מורכבת ברובה מחקלאים שעוסקים גם בהובלה. היתר טענו שהיא גובה מהרוב עמלת שירותים נמוכה שפוגעת ברווחים. מה נקבע בביהמ"ש?

עו"ד אלון גולדברג | פסקדיןפורסם: 25.08.19 , 15:15

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לאחרונה כי האגודה השיתופית "נתיבי הנגב" קיפחה את זכויות קבוצת המיעוט בתוכה בכך שהפחיתה את עמלת השירותים שמשלמים חברי הרוב תמורת השירותים שהם מקבלים ממנה, באופן שהיטיב עמם ופגע ברווחיות. השופט עמית כהן קבע כי הפחתת העמלה היוותה חלוקת רווחים לחברי הרוב מבלי לשתף את חברי המיעוט, וקבע כי הפתרון הראוי להסרת הקיפוח יהיה להעלות את שיעור העמלה מ-7% מהכנסותיהם של חברי הרוב ל-10%.

האגודה עוסקת בהובלת תוצרת חקלאית כשחלק מהכנסותיה הן מהובלות וחלק אחר מהשכרת תחנת דלק ומשרדים שרכשה לאורך השנים. באגודה יש 20 חברים שעוסקים בחקלאות – רובם המכריע עוסק בנוסף בהובלה ואילו מיעוט אינו עוסק בתחום ומשתמש במובילים חיצוניים.

משפט כללי

"אקרו" קיבלה פטור של 4.75 מיליון ש' ממס רכישה

עו"ד איתי הכהן | פסקדין

היזמית רכשה מבעל קרקע אופציה לרכוש אותה בעתיד, ולימים מכרה אותה למקימי מתחם NOYA בת"א. פסק דין דחה את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין

"אקרו" קיבלה פטור של 4.75 מיליון ש' ממס רכישה

בתביעה שהוגשה על ידי חלק מהחברים נטען לקיפוח זכויות המיעוט. הטענה המרכזית שהובילה לסכסוך המשפטי עם האגודה הייתה כי ב-2014 החליט ועד ההנהלה, שמורכב כולו מחברי הרוב, להפחית את שיעור העמלה שמשלמים החברים המובילים עבור השירותים שהם מקבלים מן האגודה (לוגיסטיקה, שירותי משרד ואיחוד עוסקים) מ-10% מהכנסותיהם מההובלות ל-7%. עמלה זו, לטענתם, לא מכסה את הוצאות השירותים ובאופן הזה נגרמה פגיעה ברווחיות שהובילה לכך שלא הייתה חלוקת רווחים לחברים מאז.

מנגד טענה האגודה בין השאר כי התנהלותה לא מקפחת את המיעוט ונעשתה לאחר תחשיב ואיזון בין ההכנסות של המובילים לבין צרכי האגודה. בתוך כך צוין כי מטרת האגודה היא לא לחלק רווחים אלא לשפר את התמיכה הלוגיסטית והכלכלית בפעילות ההובלה של החברים.

השופט עמית כהן לא הסכים שמטרת האגודה היא לאפשר הובלה של תוצרת חקלאית כטענתה, שכן בתקנון שלה נקבע במפורש שהמטרה העיקרית שלה היא שיפור המצב הכלכלי של החברים, כשהובלה היא אחת הדרכים לעשות זאת. נקבע שהעמותה חייבת לגבות מהחברים המובילים עמלה שתכסה את הוצאותיה עבור השירותים שהיא מעניקה להם, ואילו העמלה שנגבית מהם כיום לא מקיימת זאת.

למעשה, השופט קבע כי הוכח בפניו שהשיקול האמיתי מאחורי הפחתת העמלה הייתה להביא לכך שהחברים המובילים יקבלו באופן סמוי חלק מרווחי האגודה מבלי שהיא תצטרך לבצע חלוקת רווחים גם לחברים שאינם מובילים.

"אני סבור שהאגודה לא פעלה בצורה הוגנת, אלא פעלה תוך העדפת האינטרסים של הרוב וניצול כוח הרוב, לחלוקה לא שוויונית של רווחיה", כתב בפסק הדין.

לפיכך נקבע כי התנהלות העמותה קיפחה את זכויות חברי המיעוט ופגעה בציפייה הלגיטימית שלהם לחלוקת רווחים שוויונית.

עם זאת, השופט לא סבר שהסעד המתאים הוא מינוי רואה חשבון חיצוני או חיוב המובילים במלוא עלויות השירות וכיסוי הגירעון שנוצר באגודה, כפי שביקשו התובעים. לטעמו, הפתרון הנכון הוא להעלות חזרה את העמלה ל-10% ולהבהיר לאגודה כי אם יוחלט בהמשך על חלוקת רווחים היא חייבת להיות שוויונית כלפי כל החברים.

השופט הוסיף כי כמובן שהאגודה רשאית לשנות את שיעור העמלה בעתיד אבל זאת לאחר ביצוע תחשיב הולם ופרסום השיקולים והחישובים בשקיפות ובהוגנות. האגודה חויבה בהוצאות משפט של 10,000 שקל.