שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עוד קיצור לשירות וביטול פנסיית הגישור: השינויים שנבחנים בתקציב הביטחון
    אחרי שנים של שקט בין הצדדים, ל-ynet נודע על שורת מהלכים שעלו באוצר כתנאי אפשרי לתוכנית הרב-שנתית הבאה, בהם פיטורי מאות אנשי קבע. גורמים במערכת הביטחון: "צעדים הרסניים". האוצר: "טרם הסתיימה העבודה הפנימית"

    בדרך לקיצוצים משמעותיים? בדיונים מקדמיים שנערכו בשבועות האחרונים בצה"ל, הוצגו כמה יוזמות לקיצוצים שהועלו מצד גורמי פקידות באוצר כתנאי לאישור תקציב הביטחון לשנים הקרובות. גורמים במערכת הביטחון שמעורים בנושא אמרו ל-ynet כי בין היוזמות שעלו נמצאים פיטורי מאות אנשי קבע, קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים וארבעה חודשים בלבד, וביטול מענק הגישור לאנשי הקבע עם הגיעם לגיל 45-42, לפי מודל הקבע החדש.

     

    חיילי צה"ל בתרגיל (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    חיילי צה"ל בתרגיל(צילום: EPA)

    בצמרת צה"ל החלו להתוות את הקווים לפיהם תיראה תכנית הרב השנתית (תר"ש) הבאה שתקרא "תנופה", ואמורה לצאת לדרך בשנה הבאה, עם סיומה של תר"ש "גדעון" בסוף השנה, בתום 5 שנים. אם התוכנית לא תאושר, הצבא יתפקד על בסיס תקציב שנתי או דו שנתי.

      

    האפשרויות שעלו לקיצוצים הן אמנם יוזמות ראשוניות של האוצר שטרם הבשילו לכדי דיון ממשי על אישורם או לכדי משא ומתן לגביהם, אך כבר כעת, מבחינת צה"ל, יש מי שמגדירם כבעלי משמעות הרסנית לצבא וכקו אדום שאין לחצותו. מענק הגישור, שכאמור כעת עלתה האפשרות לבטלו, מגלם למעשה את התקופה בין הפרישה המוקדמת של אנשי הקבע לגיל הפרישה הקבוע בחוק – תקופה של יותר מ-20 שנה.

     

    "הצבא לא התאושש מהקיצוץ הקודם"

    בצה"ל טוענים שקיצור השירות משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים לבנים כבר יצר פערים גדולים בצבא והביא למחסור של אלפי חיילים, בעיקר במקצועות תומכי הלחימה כנהגים, טבחים ומש"קי חימוש ותחזוקה, באופן שבצבא נאלצים להפריש לוחמים ממסלול ההכשרה שלהם, לטובת איוש תפקידים אלה.

     

    בנוסף, השיח הנוכחי היה אמור להיות על קיצור השירות, החל משנת 2020, מ-32 ל-30 חודשים בלבד, וגם לו צפויה להיות התנגדות בצבא, בשל השלכותיו. מהלך זה, כמו מהלכי ענק נוספים בצה"ל, מוקפאים השנה, בשל הבחירות הנוספות שהפכו את 2019, מבחינת רבים בצבא, ל"שנה האבודה".

     

      (צילום: רויטרס)
    טנקים של צה"ל בגבול הרצועה. "מציאות בטחונית יציבה יחסית" (צילום: רויטרס)

    דיונים בקבינט לאשרור קיצור השירות הנוסף לא נערכו בשל ממשלת המעבר המכהנת מתחילת השנה, לא כל שכן דיונים קריטיים וממושכים יותר בתוכנית הרב שנתית הבא, שאמור להתחיל לרוץ בעוד ארבעה חודשים. מבחינת קיצוצים בכוח אדם, ישנה נכונות בצבא לדון בנושא בחיוב, אך אחד המספרים שנזרקו לאוויר, שמוכחש באוצר, מדבר על פיטורים של כאלף אנשי קבע, לכל הפחות לאורך השנים הראשונות של התוכנית.

     

    הגורמים ששוחחו עם ynet טוענים שבצבא טרם התאוששו באופן מלא מקיצוץ כ-5000 אנשי קבע בשנים האחרונות, כך שהפער שעדיין קיים בין כוח האדם, גם במערכי הליבה, למילוי המשימות, עלול לגדול לאור קיצוץ גדול נוסף בנגדים ובקצינים.

     

    גורמים בצה"ל אישרו כי צעדים אלו עלו בדיאלוגים המוקדמים שהחלו בין צוותי העבודה של בכירי צה"ל ופקידי האוצר, אך המו"מ הרשמי והמעשי צפוי להתחיל רק באוקטובר או בנובמבר, לאחר כינונה של הממשלה החדשה שתתמודד עם גירעון גדול בתקציב המדינה ומציאות בטחונית יציבה יחסית, ללא מלחמה, זו השנה החמישית.

     

    שר ביטחון במשרה חלקית ושר אוצר בסימן שאלה

    זהות שר האוצר ומנכ"ל משרדו (אם יוחלפו בחדשים, ואם לאו), ישפיעו מאוד על הצלחת אישור התר"ש וגישור הפערים בין הצדדים. הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, הצליח לבנות מערכת יחסים טובה עם שר האוצר משה כחלון שסללה את הדרך לתר"ש גדעון ולתקציב שנתי קשיח לצה"ל בשיעור של כ-30 מיליארד שקלים.

    הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט ושר האוצר משה כחלון (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט ושר האוצר משה כחלון(צילום: דובר צה"ל)
     

     

    כך הובטח שקט תעשייתי בין הצדדים ללא קרבות הבוץ השנתיים על תקציב הביטחון, ובצבא יכלו להיבנות, להתעצם ולהתאמן מבלי לחשוש שהכסף ייגמר. בכל מקרה, בצבא ייאלצו להשלים עם השתתפות בקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה שישפיע גם על תקציב הביטחון לשנה הבאה.

     

    עם "השנה האבודה", בצמרת צה"ל נאלצים להתמודד גם עם שר ביטחון במשרה חלקית בדמות ראש הממשלה בנימין נתניהו שעסוק כבר חודשים ארוכים במאבקים פוליטיים ומשפטיים על גורלו האישי, כך שסוף שנתו הראשונה של רב אלוף אביב כוכבי, תאופיין ביותר סימני שאלה על עתיד הצבא אותו שאף לראות ולעצב בדמותו, ולפי תכניותיו.

     

    "חלק גדול מהשינויים והשיפורים שכוכבי תכנן לצבא הוא כבר עושה ומיישם, עם הסטות פנים תקציביות בתוך הצבא ושינוי סדרי העדיפות, כדי לחזק בעיקר את הקצה המבצעי ביחידות החוד הסדירות ולשפר את המוכנות למלחמה ככל הניתן", הסבירו גורמים בצבא בחודשים האחרונים.

     

    מעל לפני השטח, מנסים בצה"ל ובמשרד האוצר שלא להיכנס לעימותים, בטח לפני הבחירות ולאור רגישות התקופה וזמניות הממשלה, אך סד הזמנים הלוחץ, הגירעון הגדול והרצון של הרמטכ"ל החדש לבנות את צה"ל לפי תר"ש מסודרת ולא להוריד לטמיון את שנת 2020, עלולים להוביל את הצדדים להתנגשות בסתיו הקרוב, שאת ניצניה מתחילים לראות כעת.

     

    מדובר צה"ל נמסר: "בצה"ל מתנהל תהליך עבודת מטה סדור לקראת גיבוש התוכנית הרב שנתית 'תנופה'. בשלב זה עדין מוקדם להתייחס לשינויים בתחום כוח האדם, לכשיסוכמו יבוצע עדכון סדור בהתאם". לאחר פרסום הכתבה בצה"ל ביקשו לציין כי "דיונים בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנושא תר״ש תנופה עוד לא החלו, ומכאן שכל הסוגיות אליהם מתייחס הכתב טרם נדונו או נבחנו".

     

    ממשרד האוצר נמסר: "במשרד האוצר הוקם צוות פנימי בראשות המנכ"ל שיוביל את דיוני התר"ש. בשלב זה הדיונים בין נציגי האוצר לבין מערכת הביטחון טרם החלו ולא הועברו דרישות כלשהן למערכת הביטחון. המו"מ בין המשרדים יחל רק בתום העבודה הפנימית שעדיין לא הסתיימה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים