שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגלל לבנון: חולה סוכרת הוכר כנכה צה"ל
    חייל שהוצב בחמ"ל בגליל בזמן מלחמת לבנון ה-2, חלה שלושה חודשים לאחר מכן. משרד הביטחון דחה אותו שוב ושוב, עד שביהמ"ש עשה סדר
    בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש איש קבע וחייב את משרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל בשל מחלת סוכרת שפרצה בעקבות שירותו במלחמת לבנון השנייה. השופט אורי גולדקורן הגיע למסקנה שהוכח קשר סיבתי בין האירועים שחווה במהלך המלחמה לבין התפרצות המחלה.

     

    המערער שירת בחיל השלישות. הוא התגייס ב-2001 עם פרופיל רפואי 64 עקב תת-פעילות של בלוטת התריס. מ-2004 הוא החל בשירות קבע וב-2005 יצא ללימודים במכללה לפיקוד טקטי. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, הוא נקרא לשירות והוצב בקיבוץ בגליל העליון כמנהל חמ"ל שלישות בחטיבת הצנחנים. אחרי המלחמה הופיעו אצלו תסמינים כגון טשטוש ראיה, רעב וצמא, תכיפות במתן שתן וירידה במשקל – ובאוקטובר 2006 הוא אובחן כחולה סוכרת מסוג "1". הפרופיל שלו הורד ל-21, אולם הוא המשיך בשירות קבע.

     

    ב-2007 החל מאבקו להכרת זכות (מחלה) לפי חוק הנכים. הוא הגיש בקשה שבה ציין כי תנאי המתח הקיצוניים שאליהם נחשף במהלך המלחמה – כולל היותו באזור שהופגז במטחי קטיושות כבדים – הם שגרמו להופעת המחלה. משרד הביטחון דחה את הבקשה והפנה לחוות דעת רופא פנימי שלפיה הספרות לא מכירה בלחץ נפשי כגורם להופעת סוכרת מסוג 1.

     

    בשנים הבאות הגיש המערער שלוש בקשות שונות עם חוות דעת מומחים שונים, אולם כולן נדחו. על ההחלטה הרביעית הוא הגיש את ערעורו לבית המשפט, בשבתו כוועדת ערעורים על החלטות קצין התגמולים.

     

    כאן שוכנע השופט גולדקורן שאמנם אין אסכולה רפואית התומכת בקשר סיבתי בין דחק נפשי לבין המחלה המדוברת, וזאת על סמך מספר ועדות שבעבר דנו בנושא. ואולם, הוא הבהיר כי קביעה על היעדר אסכולה רפואית המכירה בקשר הסיבתי "אינה סותמת את הגולל על יכולתו של המערער להוכיח את הקשר הסיבתי".

     

    ואכן, נקבע שיש קשר כזה במקרה של המערער. ראשית, על סמך הראיות והעדויות, כולל עדות מפקדו של המערער, שוכנע השופט שהוא אכן סבל מ"דחק נפשי בעוצמה חריגה".

     

    עוד נקבע כי הוכח "קשר סיבתי-עובדתי", היות שהמחלה התפרצה פחות משלושה חודשים לאחר המלחמה. השופט העדיף את עמדת המומחה מטעם המערער, וקבע כי הוכח בדרגה של "מתקבל מאוד על הדעת", שהדחק הנפשי החריג היה הגורם (או לפחות אחד הגורמים) להתפרצות המחלה.

     

    לגבי קיומו של "קשר סיבתי-משפטי" (האם לייחס מבחינה משפטית את התפרצות המחלה לתנאי השירות) הכריע השופט לטובת המערער, והצביע על כך שהוא עבר תנאי שירות מיוחדים וייחודיים בתקופת המלחמה. בפסק הדין צוין כי התקיים הן היסוד האובייקטיבי (המציאות הייחודית שבחוץ) והן היסוד הסובייקטיבי – המתח המיוחד שממנו סבל המערער.

     

    השופט גולדקורן אף הבהיר כי כשמדובר במחלה "קונסטיטוציונלית" – מחלה רדומה המתפרצת בנקודת זמן מסוימת – מייחסים אותה במלואה לשירות. לפיכך הוכר המערער כנכה צה"ל ומשרד הביטחון ישלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל וכן הוצאות משפט.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערער: עו"ד חן לוי
    • ב"כ המשיב: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
    • עו"ד אורי צפורי עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    אילוסטרציה
    צילום: ירון ברנר
    עו"ד אורי צפורי
    מומלצים