שתף קטע נבחר

ישראל שוב עלולה למרוח את ירדן

מובלעות נהריים וצופר אמורות לחזור לממלכה, אבל לישראל יש טקטיקה מועדפת: מו"מ בלתי נגמר. פובליציסט ירדני כותב על השטחים החכורים

 

המלך עבדאללה וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ) (צילום: קובי גדעון, לע
המלך עבדאללה וראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הצהרותיו של בנימין נתניהו בדבר הסיפוח הצפוי של השטחים הפלסטיניים בבקעת הירדן ובצפון ים המלח מרמזות על מה שעשויה להיות עמדתה הסופית של ישראל בנוגע למובלעות הירדניות נהריים וצופר, וזאת שבועות ספורים לפני המועד הסופי שבו התחייבה ישראל להחזיר אזורים אלה לירדן.

 

 

ההצהרות של נתניהו לא פוגעות רק בזכויות העם הפלסטיני. הן פוגעות גם בירדן וגם ברצון וביכולת של הירדנים לסייע במציאת פתרון כולל לסוגיה הפלסטינית. אי לכך, מהלך של סיפוח מצד ישראל יחייב שינוי גישה; הוא יחייב תגובה מאוחדת וחסרת תקדים מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר – ירדן, הפלסטינים, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית כולה. כל זאת, מפני שהתגובות שנקטנו עד כה היו מהסוג שישראל כבר מנוסה בו ורגילה אליו. והגיע הזמן לשנות את המצב.

 

בנוגע למובלעות הירדניות, ידוע שכבר התנהלו כמה סבבים של משא ומתן בין ישראל לירדן ללא סיקור תקשורתי. ברור ששני הצדדים מעוניינים לנהל את העניין הרחק מעיני הציבור, ולכל צד סיבותיו הוא. אך על פי הערכות שונות, עדיין לא נקבע תאריך סופי לסיום החכירה, וכנראה יתקיימו סבבי שיחות נוספים, שוודאי יתנהלו בערוצים הביטחוניים, ולא בערוצים המדיניים או הדיפלומטיים הרגילים.

 

שני התיקים – של מובלעת צופר ושל מובלעת נהריים – מורכבים, אולם נדמה שתיק נהריים מסובך עוד יותר מתיק צופר, בשל טענות שווא שיש שם שטחים בבעלות פרטית של אזרחים ישראלים. אף שההסכם הכיר בכך שהריבונות על האזורים הללו היא ירדנית, ישראל אפשרה לאזרחיה להתבסס ולהשקיע במקום, מתוך התעלמות מוחלטת מעקרונות ההסכם ובחסות ממשלת הימין.

 

קרוב לוודאי שהממשלה הימנית הנוכחית בישראל, או כל ממשלה אחרת שתורכב, ידאגו לכך שלא תתבצע העברה חלקה של השטחים בחזרה לירדן. סביר יותר שישראל תשתמש בטקטיקה המועדפת עליה, של משא ומתן בלתי נגמר וחסר תוחלת. ירדן צריכה לסרב לכך מכול וכול, שכן הסכמה להתנהלות הזו כמוה כהסכמה לוויתור על זכותה החוקית של ירדן על שטחים אלה.

 

לרשותה של ירדן עומד תיעוד רב שבאמצעותו היא יכולה להשיב אליה את האדמות שישראל השקיעה בהן, כמו מסמכי הבִּנאום והבוררות. אך חשובה מכך היא העמדה הברורה ביותר שיש להציג לישראל. ירדן צריכה להבהיר באופן הנחרץ ביותר שהיא לא תקבל בשום פנים ואופן את ההפרות של הסכם השלום מ-1994 ואת החריגות ממנו, לרבות הפרות במובלעות נהריים וצופר או הפרות בנוגע לנעשה במזרח ירושלים.

 

המסר הברור שישראל צריכה לקבל הוא שמדובר במתיחת גבולות מסוכנת מאוד. זה צריך להיות ברור מאוד שאם מישהו מפר את ההסכם שוב ושוב היום, שלא יתפלא אם יתעורר מחר ללא הסכם כלל.

 

  • עורייב אלרנתאווי הוא פובליציסט וחוקר ירדני, מנהל מכון אל-קודס למחקרי מדיניות. המאמר המלא התפרסם באתר החדשות הפלסטיני "דוניא אלווטן". גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. תרגום מערבית: דולי ברוך

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים