לא בג"ץ אמור להחליט על עתיד נתניהו
כבר יש מי שמשליכים את יהבם על השופטים בתקווה שיוציאו את הערמונים מהאש ויקבעו שעל רה"מ להתפטר. פעם זה לא היה עולה על הדעת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות(צילום: סנטרל הפקות)
המערכת הפוליטית במשבר. לראשונה עומד ראש ממשלה מכהן בפני כתב אישום, התקיימו שתי מערכות בחירות רצופות שלא הביאו להקמת ממשלה, ואנו שרויים במצב חוקתי נדיר שבו יכול כל חבר כנסת שיזכה לתמיכת רוב החברים להרכיב את הממשלה. למרבה הצער, אין ח"כ שעומד במשימה והציבור נחשף למתווים שנועדו לחלץ אותנו מפני מערכת בחירות שלישית במספר. מיטב הפוליטיקאים והיועצים מאמצים את מוחם כדי למצוא מוצא, אך עד כה ללא הועיל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כעת יש מי שמשליכים את יהבם על שופטי בג"ץ ומקווים שהם שיוציאו את הערמונים מהאש ויקבעו שבנימין נתניהו חייב להתפטר מתפקידו, או שהוא מנוע מלקבל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. עוד בטרם הוגש כתב האישום התבטא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בשבח הפקדת ההכרעה הזאת בידי השופטים, ומיד לאחר ההכרזה על הגשת כתב האישום פורסם כי חברי כנסת שמתנגדים לנתניהו פועלים לגיבוש עתירה בנדון וכי כמה עותרים פרטיים עתרו לבג"ץ בקריאה להדיח אותו.
מצב זה מדגיש את עוצמתם השלטונית של השופטים ואת הזעזוע שעברו יחסי הרשויות בישראל בעשורים האחרונים. הנחת המוצא שלפיה בג"ץ יקבע אם על ראש הממשלה להתפטר (בניגוד מוחלט להסדרים שנקבעו במפורש בחוקי היסוד) לא עלתה על הדעת בקרב הדור הראשון והשני של שופטי בג"ץ. בימים עברו היה ברור שהציבור – באמצעות נבחריו – הוא שצריך להכריע בסוגיות שנויות במחלוקת ציבורית, וכי לשופטים אין את הלגיטימציה והזמן לעסוק בכך.
במילים אחרות, בעבר עמדת השופטים בנושאי מדיניות לא גברה על עמדתם של אזרחים אחרים. תפקידם המרכזי היה להכריע בסכסוכים בין רשויות המדינה לבין האזרח הקטן, הקובל בפניהם כנגד פגיעה שספג מצד השלטון. על כך גם הייתה גאוותם.
אך דור דור ושופטיו, בית המשפט העליון שינה את פניו בעשורים האחרונים והשופטים ביטלו את עילות הסף שהבטיחו שלא יתקיימו דיונים בתחומים לא להם. בעבר היה על עותר להוכיח כי הוא עותר בנושא שפיט, כלומר - נושא שאינו מופקד לאחריותה הבלעדית של הכנסת או הממשלה. סוגיות פוליטיות כגון יחסי חוץ וביטחון, או קביעת מדיניות כלכלית, נחשבו כנושאים שאינם שפיטים.
בנוסף נדרשו עותרים להוכיח שקנויה להם זכות עמידה: רק מי שיכול היה להראות שנפגע באופן "אישי, ממשי וישיר" הורשה לחצות את הסף ולשטוח את טענותיו בפני בית המשפט. במקרים שבהם העותר לא נפגע באופן אישי או שטענותיו נגעו לנושאים שאינם שפיטים, משך בית המשפט את ידיו והפנה את העותר למוסדות הפוליטיים שקובעים מדיניות.
מקובל להזכיר את העומס על בתי המשפט כתוצאה שלילית של ביטול עילות הסף, אבל נייר עמדה שפרסם פורום קהלת בנוגע לזכות העמידה מצביע על השפעה דרמטית של ביטול הדרישה על יחסי הרשויות ותפיסת התפקיד של השופטים. בית המשפט הפסיק לראות את עצמו כמגן האזרח הנפגע ועבר לעסוק במחלוקת הציבוריות שמפלגות את החברה. בכך, למעשה, העצימו השופטים במהירות רבה את כוחם השלטוני על חשבון הכנסת והממשלה.
בעשור האחרון בוחרים שופטי העליון את פסקי הדין המרכזיים שהוכרעו על ידם בכל שנה ומעניקים לציבור הצצה לעבודתם. עיון ברשימות מחמש השנים האחרונות מלמד כי ב-58% מפסקי הדין שהוגדרו על ידי השופטים כתיקים מרכזיים בתחום המשפט המינהלי והחוקתי לא עמדה לעותרים זכות עמידה על פי המבחנים שהיו מקובלים בישראל בטרם ביטלו השופטים את הדרישה לזכות עמידה.
למרות התוצאות הדרמטיות של ביטול עילות הסף, עד היום עיצבו אותן השופטים באין מפריע, ובלא התערבות מצד המחוקק. כעת, כאשר גורמים שונים שאינם עותרים בעלי זכות עמידה מאיצים בבית המשפט להתערב בנושא לא שפיט שעומד בלב ליבה של הפוליטיקה הישראלית, נראה כי לא נותרה ברירה ונבחרי הציבור יצטרכו להקדיש מזמנם בכנסת הבאה להסדרה מחדש של תחומי פעילותו של בג"ץ.
- עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 01/12/2019 09:05
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד אהרן גרבר
צילום: פורום קהלת
מומלצים
