גלאי רדאר - מה כדאי?

אקדח הלייזר –

פועל על ידי שליחת קרן לייזר (בלתי נראית) צרה מאוד לטווחים של מאות מטרים, המוחזרת מחזית הרכב הנמדד.

אינו משדר קבוע אלא רק כאשר מבוצעת לחיצה על ההדק, ולכן יכול להתגלות רק כאשר מבוצע ה"ירי".

משך הזמן שלוקח לאקדח לקבל קריאת מהירות הוא קצרצר: שלוש עשיריות השנייה.

ממא"ל Kr-11 רדאר נייח/נייד –

פועל בתחום K. מבוסס על רדאר ישן יחסית, הפועל בהספק גבוה ומשדר לטווחים ארוכים.

הפעלה נייחת או ניידת של המכמונת, כאשר הניידת בה היא מותקנת נוסעת מול הרכב או חונה בשוליים.

הפעלה רציפה של הרדאר תוך חיפוש רכב מהיר שייקלט ברדאר או אינסטנט לפעולה חסויה ברגע הנכון.

כושר הפרדה בין מטרות נמוך מאוד, ודורש מרחק גדול יחסית בין כלי הרכב הנמדדים.

מולטנובה F6 רדאר/מצלמה –

פועלת בתחום KA. מבוססת על רדאר חדש ודיגיטלי, המשדר בהספק נמוך מאוד.

הפעלה נייחת בלבד, כאשר המצלמה מוצבת בתוך עמוד, או מותקנת על חרטום טויוטה קארינה.

הרדאר משדר באופן רציף, כל זמן שהמכמונת פועלת.

הרדאר משדר אל עבר אחורי הרכב הנמדד, ולכן כאשר מתקרבים אליו מאחור - קשה מאוד לקלוט את האות המשודר.

קיימות מכמונות נוספות, כגון המרום וה-Vascar, אולם הן אינן נקלטות על ידי אף אחד מגלאי הרדאר.

אקדח הלייזר –

טווח הגילוי הרצוי הינו כ-1,000 מטר. אנו רוצים לקבל טווח גדול, על מנת לגלות כל יריית לייזר הנורית אפילו לעבר רכב אחר לפנינו, מחשש שהירייה הבאה תהיה אל רכבנו. יש לזכור, כמובן, שלאקדח הלייזר יש טווחי הפעלה חוקיים, העומדים כיום על 600 מטר ביום ו-300 מטר בלילה. אם תבוצע היריה הראשונה בתוך מעטפת טווחים זו, הסיכוי להצליח לבלום יהיה קטן מאוד, בשל קריאת המהירות המיידית.

בהרבה מקרים מבוצע ירי ראשוני בטווח הגדול מהטווח החוקי, ואנו מעוניינים לגלות ירי זה על מנת להספיק לבלום לפני שנורית הירייה השניה.

ממא"ל Kr-11 רדאר נייח/נייד -

מכמונת זו תנוע לקראתנו בדרך-כלל כאשר היא מותקנת בתוך ניידת, ולכן מהירות התקרבותה אלינו הינה בעצם סכום המהירויות של שני הרכבים. כל מי שנסע לאילת מכיר מכמונת זו, המגיעה בנסיעה ומופיעה פתאום מעבר לסיבוב או לגבעה, (שיטת הפעלה זו נקראת, אגב, Over the hill) ומטרתה להסוות את הניידת עד שיש קשר עין בטווח קרוב. אנו מעוניינים לקבל התראה מוקדמת של כ-10 שניות ויותר על מנת להאט בבטחה.

במקרה של הפעלה מיידית, הסיכוי להאט יורד משמעותית ותלוי מאוד בתגובת הנהג ותנאי השטח.

מולטנובה F6 רדאר/מצלמה –

מכמונת זו תצלם את רכבנו כאשר נחלוף על פניה, אולם הרדאר שלה, כאמור, פועל באופן רציף, ולכן נרצה לגלות את פעולתו כמה מאות מטרים לפני המעבר על מנת להספיק להאט בזמן ולא לזכות בצילום.

גילוי זה אינו פשוט כלל, מאחר שאנו מתקרבים אל הרדאר מאחור, והקליטה הינה בעיקר של אותות חוזרים.

1. יגרום לנהג להאט ולעכב את התנועה שלא לצורך.

2. יגרום לנהג להשאיר אותו בתא הכפפות כאשר הוא שאנן מדי לנהיגה, ובטוח שהוא לא יטעה אותו.

על הגלאי להיות רגיש דיו כדי לתת התראות אמת בזמן, וסלקטיבי דיו כדי לא להתריע על כל תחנת דלק.

מפעילי הגלאים המקצוענים יודעים להתעלם מהתראות-שווא אלה, היות ובארץ כלל אין מכמונות בתחום X, ומכמונת ה-Kr-11 בתחום K לא מופעלת בכבישים בהם הוצבו הדחלילים. כיום, בגלאים מתקדמים, ניתן לבטל את קליטת תחום X (באופן קבוע) ואת קליטת תחום K כאשר נוסעים בכבישים מהירים - ובכך לבטל כליל את השפעת סוג זה של דחלילים אקטיביים.

אופן הפעולה של הדחלילים אינו ברור לגמרי, וייתכן מצב בו ביום מסויים, בשעה מסויימת, הדחליל ייקלט בגלאי הרדאר הפשוט וביום אחר לא, כאשר הגלאי ישמיע צפצופים במרווחים הולכים וקטנים עד להימצאות הרכב ממש מתחת לדחליל. עם הזמן, עקב גורמים שונים, מרביתם הפסיקו לפעול ופשוט נשארו זנוחים על עמוד התלייה של עצמם.

הדור השני של הדחלילים זכו מאיתנו לכינוי "דחלילובה" (דחליל+מולטנובה), היות ומטרתם לדמות את עמודי המולטנובה האפורים המותקנים בצידי הדרך. בניגוד לקודמיהן, ה"דחלילובות" לא משדרות אותות רדאר, אלא מהוות רק דחליל להטעיה ויזואלית. קיימים מספר מאפיינים, המאפשרים להבחין בין עמוד מולטנובה לבין עמוד דחלילובה. העיקריים שבהם:

-קופסת הדחלילובה חסרת פתח אחורי לתחזוקת המצלמה (הקופסה אטומה לגמרי, למעט שני החורים העגולים בחזית).

-קופסת הדחלילובה חסרת תריסי איוורור בחלק האחורי של תא המצלמה.

-דבר נוסף הפועל לרעת כל הדחלילים הוא היותם קבועים וגלויים לעין, כך שאת מיקומם לומדים מהר, ומצפים להם מראש אחרי נסיעה אחת או שתיים בקטע מסויים.

לסיכום:

הדחלילים היו רעיון יפה, וייתכן שאף הביאו להאטת מהירותם של כמה נהגים, אולם השימוש בטכנולוגיה זו היה ניתן, לדעתנו, לניתוב לכיוונים חיוביים, כמו משלוח הודעות על מפגעים בכביש, שייקלטו על-ידי גלאי הרדאר ויזהירו את בעליהן מפני שיטפון בכביש הערבה או קטע כביש משובש וכד'.

הדחלילובות מצליחות להגדיל את העומס בכביש 4 בכך שהן גורמות לנהגים לבצע בלימות-פתע כאשר הם מבחינים בהן, ובכך מגדילות את הסיכוי לתאונות!!!

"בל" סידרה 900, "יונידן" סידרה 7X7, "קוברה" סידרה 9000

אקדח הלייזר –

שלושת הגלאים מגלים את אקדח הלייזר! לגלאי ה"בל" וה"יונידן" יש יתרון קל על פני ה"קוברה", בהיותם מסוגלים לקלוט בצורה טובה יותר ירי לייזר לא ישיר, כדוגמת זה המבוצע על רכב אחר ומגיע לגלאי בצורה פחות ממוקדת, או ירי שכוון נמוך יחסית. עדשת הריכוז של ה"בל" וה"יונידן" פועלת טוב יותר.

יש לזכור שאם הירי מבוצע בטווח הפעלה חוקי ובצורה ישירה, גילוי הלייזר כנראה שלא יעזור!

ממא"ל Kr-11 –

שלושלת הגלאים מגלים מכמונת עתיקה זו מטווחים גדולים מאוד, כאשר הרדאר שלה יופעל בצורה רציפה, תוך התקרבות אלינו, ויספקו זמן מספיק בהחלט כדי להאט בביטחה.

במקרה של הפעלת אינסטנט - המצב יהיה שונה, כמובן.

מולטנובה F6/F6A רדאר/מצלמה –

מול מכמונת זו מתרכז כיום בארץ המאבק על ההובלה בין הגלאים השונים, שכן היא הקשה ביותר לגילוי (ראה הסבר מפורט לעיל). גלאי "בל" 970,990 מתייצבים פה בראש מורם, כאשר הם מספקים את טווחי הגילוי הגדולים ביותר, שבדרך-כלל יאפשרו האטה למהירות חוקית.

לעומתם ניצבים גלאי ה"יונידן" וה"קוברה", שעבורם הגילוי קשה הרבה יותר, והם יגלו בטווחים קטנים הרבה יותר, אם בכלל, ולא יאפשרו האטה במרבית המקרים.

* חשוב לציין, כי היות והספק שידור המכמונת נמוך ביותר, ייתכנו תנאי-שטח (כגון נסיעה אחרי משאית ארוכה) שיגרמו לטווחי הגילוי לרדת בצורה ניכרת עבור כל הגלאים.

* כאשר מתקרבים למכמונת זו מקדימה (נסיעה בנתיב הנגדי) טווחי הגילוי יהיו גדולים יותר אצל כל הגלאים, אולם סצנריו זה אינו מייצג, כי בכיוון זה אין סכנה של צילום ולכן אין חשיבות לטווחי גילוי.

התראות-שווא

גם בתחום זה בולטים לטובה גלאי ה"בל", שמהר מאוד יוצרים יחסי אמון טובים עם הנהג, ומשתדלים מאוד לספר לו רק על מכמונות אמת. ה"יונידן", לעומת זאת, הינו בעל סף סבל נמוך, ויספר לנהג על התראות-שווא רבות שקלט. ה"קוברה" שקט יחסית ונמצא איפשהו ביניהם.