בני נוער בכנסת: "חבל שכבר שנה ריק פה, חייבים פשרה"

בעוד כמה שבועות יתייצבו אזרחי ישראל בקלפיות בפעם השלישית ברציפות ויקבעו מי יהיו חברי הכנסת ה-23. בינתיים, משכן הכנסת נותר ללא פעילות רבה והשאלה שמעסיקה את רוב אזרחי ישראל, כולל בני הנוער, היא אם ישראל תמשיך למערכת בחירות רביעית ברצף. רגע לפני הבחירות הצטרפנו לסיור של בני נוער בכנסת ושמענו מהם איך אפשר למנוע מערכת בחירות נוספת.

לשנות את הליך הרכבת הממשלה, את הבחירות וממשלת מיעוט - ההצעות של המומחים

כל העדכונים על בחירות 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet

התחנה הראשונה של תלמידי האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים הייתה הרחבה שמחוץ למליאה. כמו יתר התחנות בזמן הסיור, גם היא הייתה ריקה לחלוטין. לאחר שנחשפו לאחד העותקים של מגילת העצמאות, נכנסו התלמידים למליאה. השקט, ובעיקר התחושה שהם נמצאים לבד במקום שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על חיי כל אזרח במדינה, עוררו לא מעט תגובות בקרב התלמידים.

התלמידים והמליאה הריקה. "אני קצת מאוכזב"(צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

התלמידים והמליאה הריקה. "מי אחראי לבצע את העבודות בשביל הציבור?"(צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

"זה מרגיש ריק בהרבה מאוד מובנים, אני מרגיש קצת מאוכזב", אמר הראל מינץ, אחד התלמידים. חברתו לספסל הלימודים נעמה ישראלי הוסיפה: "המדריכה סיפרה מה קורה במליאה, אבל זה לא קורה". "נכנסתי והכיסאות היו ריקים, והם ריקים כבר כמעט שנה", תיארה התלמידה שירה זקן. "אנחנו באים לשם כי יש לזה משמעות, אבל בסופו של דבר מי אחראי לבצע את העבודות שצריכות להתבצע בשביל הציבור?".

האכזבה מאי-פעילות הכנסת ניכרת מאוד בתלמידים. "מצד אחד מרגש ומרשים להיות פה, אך מצד שני יש הרבה דברים במדינה שלא מתנהלים כמו שהייתי רוצה שיתנהלו", אמרה עופרי בנוביץ'. חברתה שירה מזר הוסיפה: "למקום הזה יש פוטנציאל לקדם את המדינה וחבל שכבר שנה הוא עומד ריק". אורי אוחיון הציע פשרה: "אני חושב שאם הנציגים שלנו בכנסת היו יותר מתפשרים על הקואליציה המקום היה יותר מתקדם ופועל".

התחושות הקשות של התלמידים לא נעלמות מעיני מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ. "לא עשינו סקרי דעת קהל בשנה האחרונה, אבל אין לי ספק שהסיטואציה הפוליטית שמדינת ישראל נמצאת בה בוודאי משפיעה על תחושות הציבור כלפי הבית הזה", אמר. "אבל זו בדיוק המטרה שלנו – לבוא ולהציג שהבית הזה הוא מעבר לבית פוליטי".

סחרוביץ'. "אין ספק שהסיטואציה הפוליטית משפיעה על תחושות הציבור כלפי הכנסת"(צילום: לע"מ)

תחושת האכזבה של בני הנוער מהמצב הפוליטי באה לידי ביטוי גם במכתב שהוציאה מועצת התלמידים והנוער הארצית אל נשיא המדינה וראשי הסיעות השונות. "מזה שנה אין בישראל ממשלה נבחרת. המדינה של כולנו מתנדנדת בחוסר יציבות ובחוסר מעש, תקציבים חשובים מוקפאים, החלטות חשובות אינן מתקבלות ובני הנוער הם נפגעים ישירים של היעדר המשילות", כתבו.

הם הוסיפו: "כשאנחנו מסתכלים לעבר בית המחוקקים אנחנו רואים שיח של פילוג, שיסוע והקצנה מכל הדעות. אנחנו רואים פוליטיקה אבל לא מצליחים לראות הנהגה שתפקידה לשים את הציבור לפני עצמה ולהוביל שינויים למען הדור שלנו, למען דור העתיד, שלימים יצטרך להנהיג את המדינה".

הדרך למניעת בחירות רביעיות - פשרה

התחנה הבאה בסיור היא חדר אחת הוועדות בכנסת, שבו דימו התלמידים דיון בין חברי כנסת, כנראה אחד הדיונים הכי פחות סוערים שראו חדרי הוועדות בתקופה האחרונה. אף אחד מהם לא ילך לקלפי בבחירות הקרובות, שכן עוד לא מלאו להם 18, אך הפלונטר הפוליטי מדאיג גם אותם ויש להם פתרונות למשבר.

חלק מהתלמידים הציגו עמדה פסימית, אך היו גם כאלה שחשבו שניתן לצאת מהמצב הנוכחי. "אני מאוכזבת מזה שיש שלוש מערכות בחירות", אמרה אבישג העצני. "בעיקר כי אני יודעת שהפתרון הוא לא פשוט, אבל יש דרך לפתור את זה – אם אנשים יחליטו לא לשחק את משחק הכיסאות".

אבישג העצני. "יש דרך לפתור את זה - אם אנשים יחליטו לא לשחק את משחק הכיסאות"(צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

התלמידים ברחבת הכנסת. "צריך ממשלת אחדות, חד משמעית"(צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

- יהיו לדעתכם בחירות רביעיות או שנעצור בשלישיות?

בנוביץ: "אנחנו תקועים כבר שנה בלי לזוז. אני חושבת שיהיו רביעיות, כי למה שיצליחו לעשות את מה שלא הצליחו עד עכשיו? אף אחד לא מוכן לזוז מהעמדה שלו".

מזר: "יש לי תחושה שהם יתבגרו ויחליטו להתפשר וכן תהיה ממשלה חדשה".

לצד האכזבה ממערכת בחירות שלישית, לתלמידים יש גם הצעות כיצד למנוע את קיומה של מערכת בחירות רביעית ברצף. "צריך ממשלת אחדות, חד משמעית", אמרה בנוביץ. "זו ממשלה שגם אם היא לא תייצג את הדעות שלי או של כל אחד מאיתנו, היא תייצג את הדעות של העם. סך הכל זה הכי הגיוני". העצני הוסיפה: "העם יודע מה הוא רוצה ופשוט יש פה אנשים מאוד ספציפיים שבגללם העם לא מקבל את מה שהוא רוצה".

ספיר נחמן ושירה זקן. "צריך להגיע לפשרות בתוך הכנסת"(צילום: עדינה ולדמן דוברות הכנסת)

מנגד, יש כאלה שתולים את האחריות במניעת בחירות רביעיות באזרחים ולא רק בפוליטיקאים. "צריך להעלות את אחוז ההצבעה", אמר מינץ. "האוכלוסייה צריכה להתעשת על עצמה ולהפגין אחריות בדיוק כמו שהפוליטיקאים מפגינים אחריות או לפחות צריכים להפגין אחריות".

אם יש מסר אחד שחזר על עצמו אצל התלמידים בכל הקשור למניעת מערכת בחירות רביעית ברצף זה הצורך בפשרה. "צריך להגיע לפשרות בתוך הכנסת", אמרה ספיר נחמן. "הרעיון של דמוקרטיה באופן כללי זה להביא את כל הדעות, להביא את הפלורליזם, את השסע החברתי הענקי שיש במדינה הזו, ולמצוא דרך להתאחד".

מזר הוסיפה: "צריך להתבגר ולהבין שלא הכל תמיד יוצא כמו שרוצים. יש כאן מדינה ששנה שלמה אין בה באמת שלטון חזק ויציב וצריך לוותר על כמה דברים בשביל זה".