שתף קטע נבחר

תביעה בין אחיות: האם הדירה נגזלה במרמה?

שתי אחיות רכשו יחדיו דירה וגרו בה. בשלב מסוים החתימה אחת מהן את השנייה על מסמכים שלאחריהם התברר: הבעלות המלאה עברה אליה

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך בין האחיות שבמסגרתו טענה אחת מהן שהשנייה גזלה ממנה במרמה דירה שרכשו יחדיו. השופט ניצן סלמן דחה את טענת התובעת, וקבע שהבעלות על הנכס עברה לאחותה כדין.

 

התובעת סיפרה כי לפני כמה שנים קנתה דירה יחד עם אחותה הגדולה. השתיים גרו שם יחד עד ספטמבר 2017, ואז עברה האחות הגדולה לגור בבית ההורים. לטענת התובעת, לפני כשנתיים החלה אחותה להפעיל עליה לחץ להעביר אליה את זכויותיה בדירה בהסכם למראית עין, מאחר שחששה שהיא תאבד אותן לנוכח קשר זוגי שבו הייתה. היא נענתה לה ולדבריה חתמה ביולי 2016 על מסמכים שונים שאותם לא קראה ושתוכנם לא הוסבר לה.

לטענתה, לאחר החתימה היא הופתעה לקבל מהבנק הממשכן הודעה שלפיה המשכנתא על הדירה סולקה במלואה. מבירור שערכה נודע לה ההסכם שעליו הוחתמה היה הסכם מתנה שבו העבירה את זכויותיה בנכס לאחותה, מה שאפשר לה לרשום את כל הדירה על שמה.

 

לדבריה, מאז החלה אחותה להעליל עליה עלילות, לפגוע בכבודה ולנהוג כלפיה באלימות פיזית ומילולית, במטרה להפעיל עליה לחץ לעזוב את הנכס. היא ביקשה להצהיר שיש לה זכויות במחצית מהנכס וכי דין הסכם המתנה להתבטל מחמת טעות, הטעיה, עושק, כפיה ואילוץ.

 

האחות הגדולה טענה מנגד שרכשה את הדירה מכספה והיא נרשמה על שם אחותה התובעת רק משיקולי משכנתא, מאחר שהיא עצמה לא עבדה באותו זמן ולא יכלה לקבל הלוואה. ואכן, בית המשפט למשפחה דחה את התביעה וקבע שהאחות הצעירה לא הוכיחה שחתמה על הסכם המתנה בעקבות לחצים ומבלי שהוסבר לה תוכן ההסכם.

 

בתגובה הגישה האחות התובעת ערעור למחוזי שבו העלתה טענה חדשה ולפיה הסכם המתנה זויף והחתימה המופיעה עליו אינה חתימתה. היא הוסיפה שרכשה את הדירה מכספה ומתוך הגינות כלפי אחותה הגדולה ששילמה חלק מזערי מתשלומי המשכנתא, הסכימה להעביר חצי מהזכויות על שמה.

 

אחותה הגדולה השיבה שהעלאת טענת הזיוף במסגרת הערעור מהווה הרחבת חזית אסורה, ובכל מקרה אין הצדקה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה.

 

ואכן, השופט ניצן סילמן דחה גם את הערעור. הוא ציין כי טענת המערערת שלפיה אחותה שילמה חלק מזערי מעלות הדירה עומדת בסתירה לטענתה בערכאה הראשונה שלפיה הנכס נרכש במשותף. בנוסף, טענת הזיוף לא הועלתה בבית המשפט למשפחה והמערערת אף אישרה בעדותה שהחתימות על ההסכם הן חתימותיה.

 

עוד נפסק כי בית המשפט למשפחה קבע שהמערערת חתמה על ההסכם תוך שהבינה את תוכנו ומשמעותו ולא הוכחה עילה לביטולו. השופט סילמן הדגיש שערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים בממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, ומקרה זה אינו נמנה עליהם. השופטים חננאל שרעבי ואברהים בולוס הצטרפו לתוצאה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים