סירב לבדיקת ינשוף: "חושש להידבק בקורונה"

נדחתה בקשה של נהג לביטול פסילה מנהלית, שנומקה בחשש מהמגפה. השופט קבע כי שאלות אלה יתבררו בהמשך, ובינתיים הפסילה נותרה על כנה

עו"ד אבי הורביץ | פסקדיןפורסם: 27.03.20 , 08:00

בית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב (בת ים) דחה לאחרונה בקשה לביטול פסילה מנהלית שהושתה על נהג שסירב להיבדק בינשוף בטענה שהוא חשש להידבק בנגיף הקורונה. השופט אהרן האוזרמן אמנם קבע שהנאשם סיפק סיבה והסבר הגיוניים, וכי יש לבחון את טענותיו במסגרת ההליך העיקרי, אך החלטת קצין המשטרה לפסול מנהלית את הרישיון הייתה ראויה.

מדובר בנהג הסעות בן 25 שנתפס בתחילת החודש ועורר את חשדם של השוטרים שהריחו מפיו ריח חזק של אלכוהול. לשאלתם הוא סיפר ששתה בקבוק בירה כ-3.5 שעות לפני הנהיגה, בבית של חבר. בבדיקת מאפיינים שנערכה לו הוא התבקש ללכת בקו ישר, והשוטרים הבחינו כי הוא מתנדנד. לכן הם התרשמו כי הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול ודרשו ממנו לבצע בדיקת ינשוף.

החשוד התעקש שאינו שיכור אך לא הסכים לנשוף לתוך המכשיר, ומיאן לבצע את הבדיקה גם לאחר שנלקח לתחנת המשטרה. לדבריו, הוא חשש מהידבקות בנגיף הקורונה. בשל כך הוא קיבל הזמנה להישפט על עבירה של סירוב להיבדק בבדיקת שכרות ורישיונו נפסל מנהלית ל-30 יום.

על פי פקודת התעבורה, מי שמסרב לבדיקת שכרות נחשב כמי שנהג בשכרות בפועל. במקרים מסוימים ניתן לסתור חזקת השכרות, אם הנהג מצליח לשכנע את בית המשפט כי לא ביצע את הבדיקה מסיבה מוצדקת.

ארכיון(צילום: דוברות המשטרה)

השופט האוזרמן כתב: "איני קובע מסמרות בשלב זה לגבי מהימנות הראיות או משקלן, בוודאי שאינני מכריע בשאלה האם המבקש הפך את נטל הראיה הנובע מ'חזקת הסירוב' הקבועה בחוק, האם הפריך את החזקה, או מסר הסבר מניח את הדעת לסירובו". עם זאת, הוא הבהיר כי הנהג סיפק לכאורה סיבה והסבר אפשרי לסירובו להיבדק.

בפסק הדין צוין שאין את הכלים להכריע בשאלה אם בדיקת חשודים במכשיר ינשוף בזמן מגפת הקורונה מעמידה אותם בסכנת הדבקה, וכי מדובר בסוגיה מדעית שצריכה להתברר בהמשך בתיק העיקרי. הוא הוסיף כי שאלה מטרידה לא פחות, היא שאלת שלומם וביטחונם של השוטרים שמפעילים את המכשיר ונדרשים למגע קרוב עם הנהגים הנבדקים.

עם זאת קבע השופט כי בשלב זה, לצורך הכרעה בשאלת המשך פסילת הרישיון המנהלית של הנאשם, יש מספיק ראיות לכאורה על מנת לתמוך בגרסת המדינה שלפיה הנהג היה תחת השפעת אלכוהול.

השופט הסביר כי נקודה מרכזית שהכריעה את הכף לחובתו של הנהג, היא העובדה שגרסתו, שלפיה לא היה שיכור, אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקת המאפיינים, התרשמות השוטרים, והדברים שמסר להם בתחקור.

מכאן עבר השופט לדון בשאלת המסוכנות שנשקפת מהנהג ומעבירת השכרות שלכאורה עבר, והגיע למסקנה שהמשך נהיגתו בשלב זה מסכנת את הציבור. לפיכך, הוא קבע כי החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של הנהג לתקופה מוגדרת ותחומה בת 30 ימים הייתה "נכונה, מבוססת, ראויה ומידתית ובדין יסודה".