שתף קטע נבחר

צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

המחסור בחומר הדרוש לבדיקות: "הייתה עצירה, מקווה שיהיה פתרון היום"

בריאיון לאולפן ynet העריך ראש מטה משרד הבריאות על רקע המחסור בריאגנטים שהביא לירידה משמעותית במספר בדיקות הקורונה כי הפתרון קרוב: "אולי באמצעות ייצור עצמי". הוא הוסיף כי נבחנת הטלת סגר גם על אלעד, מודיעין עילית ושכונות בירושלים - והבהיר: "מוקדם לדבר על אסטרטגיית יציאה"

 

 

על רקע הפרסום ב-ynet על הירידה המשמעותית במספר בדיקות הקורונה בישראל עקב מחסור בריאגנטים, חומר כימי שנדרש בתהליך הבדיקה, מעריך הבוקר (א') ראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות, נעם ויצנר, כי "ימצאו פתרון לעניין כבר היום". בריאיון לאולפן ynet הודה ויצנר: "ביממה האחרונה יש איזו עצירה שקשורה לאותו מחסור בריאגנטים. אני מאמין ודי יודע שכבר היום אנחנו אמורים למצוא פתרון לעניין הריאגנטים, יכול להיות שבאמצעות ייצור עצמי, ככה שהמספרים יחזרו ויעלו".

בדיקות נגיף קורונה מבחנה מעבדה בית חולים איכילוב תל אביב (צילום: AFP)
פתרון כבר היום? בדיקות קורונה(צילום: AFP)

נעם ויצנר (צילום: ירון ברנר, חגי דקל)
נעם ויצנר, ראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות(צילום: ירון ברנר, חגי דקל)

- מתי נגיע ל-10,000 בדיקות ביום? אתם רוצים להחזיר את המשק לאט לאט, איך תעשו את זה בלי בדיקות?

"אני מאמין שבימים הקרובים נגיע ל-10,000 ומשם נעלה. למרות כל הביקורת, אני חושב שישראל מובילה בכמות הבדיקות באופן יחסי לאוכלוסייה, וצריך גם לומר את הדברים האלו".

 

הבוקר פורסם כי מספר בדיקות הקורונה בישראל צפוי לקטון בימים הקרובים באופן דרמטי בשל המחסור בחומרי בדיקה. זאת על אף שראש הממשלה התחייב להגיע ל-15 אלף בדיקות ביום כבר בשבוע הבא. עם זאת, למרות שמדיניות משרד הבריאות לבדוק רק חולים שנחשפו לנגיף ספגה ביקורת ומספרי הבדיקות היומיות עלו, לאחרונה המגמה הזו נבלמה - והירידה רק עלולה להחריף.

 

 

 

לאחר הריאיון הודיע משרד הבריאות באופן רשמי כי "במהלך סוף השבוע נראה שנמצא פתרון לסוגיית הריאגנטים באופן שיאפשר עמידה ביעדי הבדיקות. בנוסף אנו מקדמים התקשרות עם ספקים נוספים, שיאפשרו להוסיף יותר מ-10,000 בדיקות נוספות ביום, החל מעוד כשבועיים. פרטים נוספים יפורסמו בהמשך".

 

סגר על ערים נוספות? "זה בדיונים"

בריאיון הוסיף ויצנר כי במשרד הבריאות בוחנים גם הטלת סגר גם על מקומות נוספים, בהם אלעד, מודיעין עילית ושכונות מסוימות בירושלים: "הנושא נמצא בדיונים. אני מאמין שבמהלך היום יהיו החלטות בנושא הזה. גם אם לא יהיה סגר מלא דוגמת בני ברק, כן יהיו צעדים כדי להתמודד עם התחלואה במקומות הללו.

 

"אנחנו חוששים כל הזמן מהתפרצות ועלייה גדולה במספר החולים הקשים והמונשמים, דבר שיפגע ויקריס אולי את מערכת הבריאות. אנחנו בשליטה כרגע על המצב והנתונים מראים את זה, אבל אנחנו עושים כל הזמן מאמצים כדי למנוע התפרצויות נוספות. אנחנו מזהים מקומות נוספים ורוצים לקיים בהם את מודל בני ברק".

תושבי בני ברק בזמן הסגר של המשטרה (צילום: AFP)
ייתכן סגר על ערים נוספות. הסגר בבני ברק(צילום: AFP)

לדברי ויצנר, "מדובר על מקומות כמו אלעד, מודיעין עילית ושכונות מסוימות בירושלים. אני חושב שבמקומות האלה נכון לפעול במודל דומה, לאו דווקא זהה, כי לכל מקום צריך את החליפה שלו. אבל מודל שבו יהיו בידוד והוצאה של התושבים החולים מהבתים שלהם לבתי מלון וסיוע של פיקוד העורף וגורמים אחרים בצבא לתושבים באמצעות חלוקת מזון וסיוע רווחתי".

 

- עד כמה המצב בבני ברק חמור?

 

"מה שאנחנו רואים עכשיו בבני ברק זו תולדה של התנהלות שהייתה כמה ימים אחורה ושבוע אחורה. אני חושב שגם העירייה וגם התושבים מפנימים את המצב, מבינים את החומרה ומסתגרים בבית ומקיימים את הבידוד. מה שאנחנו מנסים לעשות יחד עם הצבא, עם פיקוד העורף וגורמים נוספים זה לגרום לאנשים החולים לצאת מבני ברק למלונות כדי לא להדביק את יתר המשפחה. זה מאמץ שעושים ברגעים אלה, כלומר מינימום יציאה של התושבים לרחוב מצד אחד, ומצד שני בידוד והוצאת האנשים שכבר חולים. תהיה עוד תחלואה בבני ברק, אבל אני מקווה שהמהלכים של הימים האחרונים יוכלו לעצור אותה או לצמצם את ההתפשטות".

 

- באוכלוסייה הערבית אתם יודעים מה קורה?

 

"אנחנו פועלים גם בזירה הזו וגם בזירה נוספת בדרום תל אביב. התחילו בשבוע שעבר בדיקות ייעודיות שהגיעו לתוך החברה הערבית, ברהט, מזרח ירושלים וואדי ערה, כדי לקרב את הבדיקות לתושבים שנמצאים שם מהחברה הערבית והבדואים. אני בהחלט רואה היענות שלהם לנושא הזה, וגם שם עוקבים אחר הדברים".

 

"אין היום בתי אבות עם חולים שלא הוצאו מהם"

בנוגע לעיכובים בביצוע בדיקות ואף אי-ביצוע בדיקות לקשישים בבתי אבות שבהם אובחנו חולי קורונה, אמר ויצנר כי "בדיקות זה רק אחד הצעדים שעושים. אם יש התפרצות במוסד צריך לעשות בדיקות, אבל לא זה בהכרח מה שימנע תחלואה קשה".

 

בתגובה לכך התפרץ פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למקצועות הבריאות במרכז למשפט ועסקים ברמת גן: "מה אתה מדבר? יש לך בית אבות שיש לו מחלקה סיעודית ושם אתה יודע שיש חולים. אתה לא שולח מיד לבדוק את כולם? ואת הבריאים או החולים לקחת משם? כדי שלא כולם ידבקו?".

 

ויצנר השיב: "לא אמרתי שלא צריך לעשות בדיקות. בדיקות זה דבר חשוב וצריך לבצע. יש כמה פעולות שרוצים לבצע בבתי אבות כשיש התפרצות ועוד לפני זה. אחד זה ניטור כניסה. אנחנו רוצים למנוע כניסה של אנשים לא הכרחיים, אלא רק עובדים ועובדים שנמצאים עם מיגון לפי הנחיות משרד הבריאות.

 

"כשכבר יש התפרצות אנחנו עושים כמה דברים - דבר ראשון זה בידוד. דבר שני זה לקחת את אותם חולים מאומתים מבתי האבות ולהוציא אותם למוסדות מתאימים כדי שהתחלואה לא תישאר במוסד. דבר שלישי זה בדיקות לצוות ולמטופלים, כשהרצון לחזור על הבדיקות מספר ימים אחר כך כדי לראות אם יש המשך תחלואה במוסד. דבר רביעי, ואולי זה המורכב ביותר, זה חיזוק הצוות - כי הרבה פעמים צוות נכנס לבידוד ואין מספיק צוות. ולכן אנחנו עושים מאמצים, גם אם מדובר במוסדות פרטיים, לחזק אותו בצוות. זאת אומרת שיש פה כלים שלובים".

3082 ()
שישה דיירים מתו. בית האבות "משען" בבאר שבע

 

- לפי ההיגיון הזה הייתם אמורים לבדוק את כל בתי האבות.

"אנחנו עושים בדיקות. גם אנחנו מתחזקים ומשתפרים. ציינתי כמה פעולות מיידיות שאנחנו עושים. דבר נוסף זה אכן בדיקות, אני כן עושה בדיקות. לצוות הרפואי, לסימפטומטיים, גם בדיקות סקר כל מספר ימים.

 

- האם יכול להיות שבבאר שבע קצת טעיתם עם התגובה האיטית?

"עד כמה שאני יודע ובדקתי, אין היום בתי אבות בישראל עם אנשים שנמצאו חולים ולא הוצאו מבתי האבות. במקומות שיש תחלואה, יש בידוד. אני מודה שאני לא מכיר את האירוע בבאר שבע עד פרטי פרטיו, ואם הייתה שם תגובה איטית היא צריכה לא לחזור עליה".

 

"עוד מוקדם לדבר על אסטרטגיית יציאה"

- מה הולך לקרות אחרי פסח? איזה מודל תפעילו כדי להחזיר את המשק ואת האנשים לעבודה?

"כל העת פועלים צוותים, באמת טובי המוחות, אנשים ממכון ויצמן ומקומות נוספים שמסתכלים על אסטרטגיית יציאה גם בהינתן דברים שקורים במקומות נוספים בעולם. אנחנו רוצים לראות המשך השתלטות על התחלואה, לראות שיש מספיק מרווח למערכת האשפוז מבחינת כמות חולים קשים ומונשמים שאנחנו יכולים לנקוט בכלל בצעדי היציאה האלה.

 

"כלומר, לא ננקוט במצב שיש חשש שמערכת האשפוז בקפיצה של התחלואה לא תעמוד בזה. כשנראה את הדברים האלה, אנחנו חושבים שיהיה נכון לשחרר באופן הדרגתי את המשק. כמו שהמשק נסגר, כך גם נשחרר את המשק. אנחנו רוצים לראות שליטה בתחלואה ואנחנו רוצים לראות מרווח מבחינת מקומות האשפוז בבתי החולים, מבחינת יכולת להתמודד עם תחלואה קשה ומונשמים. לפני זה אני חושב שעוד מוקדם לנקוט באסטרטגיית יציאה".

 

- עוד שבוע וחצי שבועיים אתה לא יכול להבטיח שיוצאים לדרך חדשה?

"קודם כל מילה על החג. אמרנו והבהרנו שחשוב להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כל עת, אבל ודאי בחג. אני מבין את הרצון של כולם לחגוג יחד, אבל בפסח הזה כל משפחה גרעינית צריכה לחגוג לבד, כדי לא לסכן סבא וסבתא וכדי לצמצם מגעים. ככה גם במהלך חול המועד, לא נצא לפארקים ולטיולים למרות הצער בדבר. התקופה הזאת היא קריטית כדי לראות שאנחנו ממשיכים ושולטים בתחלואה, שאנחנו לא רואים קפיצה משמעותית שאולי עוד נראה אותה".

 

- אבל אם זה רק בבני ברק או אלעד או מקומות שאתם יודעים לעשות זום אין, זה שונה מכל האוכלוסייה שבסגר. אם אתה מבודד את האזורים האלה, אין סיבה שאדם באילת או תל אביב לא יעבוד.

"נכון למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע זה עוד מוקדם לומר. כרגע אנחנו מזהים שהצעדים שנקטנו הועילו ושיפרו ויש שליטה מסוימת בתחלואה. לצד זאת אנחנו רוצים לראות שהמגמה הזאת נמשכת ושאין לנו עוד מקומות כמו בני ברק, לכן יכול להיות שלאט לאט נשחרר את המשק ונשאיר מקומות מסוימים בסגר כזה או אחר, אבל אני חושב שבנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים זה מוקדם לומר את זה, זאת האמת.

 

אדיר ינקו השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים