שתף קטע נבחר

שלח את עמי מהסגר הקורונה

הצעדים שננקטו בתחילת המשבר היו נכונים לזמנם, אבל עלולים להזיק מחר הן מבחינה כלכלית והן בריאותית. הצעה לדיון בעקבות נתוני גיל התמותה

אתמול בלילה (בין שבת לראשון) שיחרר משרד הבריאות לראשונה את הנתונים הדמוגרפיים של 91 מתוך כלל נפטרי מגפת הקורונה בישראל. עכשיו זה רשמי: גיל הפטירה הממוצע מקורונה בישראל עומד על 81. מדוע זה חשוב? כי גיל הפטירה הממוצע בישראל, מכל סיבה שהיא, הוא 82. ולכן, לעניות דעתי, חייבים להחזיר כמעט את כולנו למעגל העבודה והחיים תוך זמן קצר. מה שאכתוב להלן נועד להציג את הנימוקים לעמדה הזאת, ולהעלות אותה לדיון ציבורי ופתוח.

 

 

הנה משהו שבנימין נתניהו וראשי מערכת הבריאות לא גילו לכם: גם אם נחלה השנה בקורונה, הסיכוי שלנו למות מהנגיף כמעט זהה לסיכוי שלנו למות מכל סיבה אחרת השנה. והסיכוי הזה תלוי כמעט לחלוטין בגיל ובמצב הבריאות הכללי שלנו. זה נכון לא רק לגבי הצעירים והבריאים בינינו, אלא גם לגבי אלה שכבר עברו את גיל 60 (כמוני). וזה נכון לא רק לגבי אנגליה, כפי שהראה פרופ' שפיגלהלטר בגרף שלהלן, אלא גם לגבי ישראל. ככה זה, וטוב שכך.

יורם יובל קורונה נתוני תמותה ()
יורם יובל קורונה נתוני תמותה ()

אם היינו צריכים לבחור וירוס להתחיל איתו את עידן המגפות העולמיות שכנראה עומד בפתח, לא היינו יכולים למצוא וירוס מוצלח יותר מן הנגיף SARS-CoV-2. מדוע? כי הוא מרחם על תינוקות, ילדים וצעירים, ועל כך השבח לאל. נגיף הקורונה מסוכן כמעט רק למבוגרים שנמצאים בסיכון עוד לפני שפגשו בו. האם זה אומר שאדם צעיר ובריא לא יכול למות מקורונה? ודאי שהוא יכול. למרבה הצער זה כבר קרה ועוד יקרה אצלנו, וזה קורע לב, אבל זה נדיר.

 

וכאן הסכנה האיומה של ראיית המנהרה, שמאפיינת כבר כמה שבועות את השיח הציבורי, את הכיסוי התקשורתי ואת ההתנהלות של נתניהו וראשי מערכת הבריאות בישראל: כשרואים רק את מספר המתים מן הנגיף, לא רואים את שאר התמונה. וברגע שמתמקדים בטרגדיה של האנשים הצעירים ביותר שמתו מקורונה בישראל, לא שמים לב לכך ש-97% מן הנפטרים בארץ הם בני 61 ויותר.

כל מוות, בכל גיל, הוא תמיד נורא. גם צעדי הבידוד, הסגר והריחוק החברתי שננקטו בישראל עד עכשיו היו לעניות דעתי בסך הכול טובים, נכונים ומועילים. היה הכרח לשטח את עקומת הנדבקים כדי לא להציף את היחידות לטיפול נמרץ בחולים הזקוקים להנשמה. אבל מה שהיה נכון לפני שבועיים, כאשר עדיין לא ידענו את מה שאנחנו יודעים היום, עלול להיות לא נכון היום, ומאוד מזיק מחר.

 

המציאות משתנה במהירות, וישראל חייבת להשתנות איתה. אם נמשיך להתכונן למלחמה של אתמול, נפסיד במלחמה של מחר. אנחנו נתונים לקמפיין הפחדה שיטתי ויעיל שמטרתו לגרום לנו לציית להוראות הבידוד והריחוק, וזה גם עובד: אין ספק שסגר מלא יעצור באופן מלא את התפשטות הקורונה. אם כולם יישארו בבית, אף אחד לא יידבק.

רחוב אבן גבירול בתל אביב בצל הקורונה (צילום: ניצן דרור)
אם ההסגר יימשך, לא תהיה הדבקה. אבל מה המחיר?(צילום: ניצן דרור)

אבל מישהו צריך לראות את התמונה הגדולה, ולקבל את ההחלטות הנכונות בשביל כולנו, וכאן יש לי בעיה: אני לא סומך על האיש שעומד וככל הנראה יוסיף לעמוד בראש המדינה. לדעתי, בנימין נתניהו נגוע בשיקולים זרים כמו שבוריס ג'ונסון נגוע בקורונה. הוא כבר השתמש בקורונה כדי לדחות את משפטו, ורק בג"ץ עצר אותו מלסגור את הכנסת באותו נימוק. ייתכן שטיפולו העכשווי בקורונה נקי משיקולי בחירות, אבל קיים חשש להטיה בשיקוליו, והמחיר על כך - גבוה.

 

אז מה כן? הנה מה שצריך, לדעתי, לעשות: להגן ולשמור מכל משמר, ולבודד ככל האפשר, את אלה מבינינו שנמצאים בסיכון גבוה, ולהחזיר את השאר במהירות למעגל העבודה, הלימודים והחיים; לעשות במהירות ומדי יום עשרות אלפי בדיקות באוכלוסייה הכללית - גם בדיקות לנגיף עצמו וגם בדיקות סרולוגיות לחסינות כנגדו - שימקדו את המאבק בו; להטיל הגבלות חמורות על הנכנסים לישראל, ולהטיל סגר על האזורים שבהם הנגיף משתולל, ולהחזיר את שאר המדינה לשגרה, בהדרגה ובזהירות -- אך במהירות.

 

מדוע זה כל כך דחוף? כי נכון להיום, לדעתי, הנזק של המשך נשף המסכות הכללי בישראל גדול בהרבה מן הנזק של סיומו.

ישראל משלמת כבר היום מחיר בריאותי נורא על המשך הסגר הכללי. בדיקות שיגרה וטיפולי שיגרה לא מתבצעים בבתי החולים, והתמותה מכל המחלות "הרגילות" תזנק כלפי מעלה בשל כך. השמנת יתר והימנעות מפעילות גופנית הם סכנת חיים. העצבים של ההורים בישראל שחוקים אחרי שבועות ארוכים שהם נעולים עם הילדים בבית. דיכאון, חרדה, אובדנות, אלימות במשפחה וצריכת תרופות הרגעה בישראל נמצאות בעלייה תלולה. זה לא רק מסוכן וכואב – זה גם קטלני.

 

ועוד לא אמרתי דבר על המצב הכלכלי וההשלכות שלו. יותר ממיליון איש איבדו או יאבדו את מקור פרנסתם. עשרות אלפי עסקים בסכנת קריסה. הכלכלה הישראלית עומדת על שפת מיתון עמוק. אלה לא מותרות, יש לכל זה מחיר גבוה בחיי אדם.

 

אין לי ספק שיש אנשי מקצוע מעולים במשרד הבריאות, והם נעזרים באנשי חקר ביצועים ואנשי הייטק מהטובים בעולם. אבל כפי שאומר פתגם ישן, "כשיש לך פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". יש צורך בחשיבה ישרה, גמישה ואמיצה על המשבר.

 

הדברים האלה נכתבו לא כתוכנית פעולה סדורה וסופית, אלא כחומר למחשבה ולדיון בחברה פתוחה ודמוקרטית. אני מזמין את כולם - פוליטיקאים, אנשי מקצוע וישראלים מן השורה להתייחס לדברים, כדי שמה שייעשה כאן בשבועות הקרובים ייעשה בחוכמה, ייעשה בלי פחד, ויהיה לטובת כולנו.

 

office@yovell.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים