לא לפחד כלל
אין צורך בהתקף חרדה קולקטיבי. אם צריך לבחור וירוס לחנוך בו עידן חדש של מגפות, לא היינו יכולים לבחור נגיף טוב יותר מהקורונה. הנה למה
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
להיות רגוע זה לא להיות שאנן. כפי שאסביר, אנחנו חייבים לשמור על ההסגר ועל "הריחוק החברתי" על פי הוראות משרד הבריאות. אבל חייבים גם להכניס את הדאגות שלנו לפרופורציות. וזה בדיוק מה שהולך לאיבוד כאשר אנשים נכנסים לחרדה – היכולת לראות את הדברים כפי שהם. לראות את התמונה הגדולה, ולא רק את מה שמפחיד אותך.
קוראים לזה "ראיית מנהרה" (tunnel vision), וזאת תופעה פסיכולוגית מוכרת וידועה. למשל בתמונה הזאת:
החרדות שלנו הן לא רק בריאותיות אלא גם כלכליות, אבל הפחד הגדול מכולם היה ונשאר פחד המוות, ולכן אתמודד איתו בטור הזה. כדי להקטין את החרדה אין לי ברירה אלא להלאות אתכם בכמה מספרים וסטטיסטיקות. אבל בניגוד לתחזיות המספריות המבהילות – ולדעתי, המופרכות לחלוטין – שבהן כיבדו אותנו בימים האחרונים ("עלולים להיות בישראל אלפי מתים"), הנתונים שאותם אביא כאן הם עובדות ולא תחזיות.
1. אלוהים מרחם על ילדי הגן
וגם על ילדי בית הספר, החיילים והסטודנטים, ואפילו על ההורים
רק 13% מאוכלוסיית ישראל היא בת 65 ומעלה. זה נתון חשוב מאוד, כי הוא אומר ש-7.5 מיליון ישראלים לא נמצאים בסכנת מוות כלשהי מנגיף הקורונה. אני אגיד את זה אחרת: 7.5 מיליון ישראלים שלא נשקפת להם שום סכנה, ובהם כמעט כל מי שגילו צעיר מ-65, הוכנסו לסגר ולריחוק חברתי קפדני, כדי להיות מגן אנושי למיליון וחצי ישראלים קשישים וחולים.
זה בסדר גמור, זה בדיוק מה שצריך לעשות. אבל צריך גם להבין את העובדות, כדי שלא ניכנס לפאניקה: אף שסגרו את הגנים ובתי הספר, הילדים לא בסכנה. לגמרי לא. וגם מי שמתחת גיל 50 ואין לו מחלות רקע. ולא אומרים לנו את זה. אם היינו צריכים לבחור וירוס כדי לחנוך בו את העידן החדש של מגפות עולמיות, לא היינו יכולים לבחור וירוס טוב יותר מהקורונה.
מדוע? כי מסיבות שעדיין לא מובנות עד הסוף, הוא פשוט לא מסוכן לילדים. איך אני יודע? כי עד היום חלו בקורונה כ-200 אלף איש בכל העולם. כמה ילדים מתחת גיל בר-מצווה מתו מקורונה? אפס. אף לא אחד בכל העולם.
ישראל עצרה את נשימתה ומחתה דמעה השבוע, כאשר ראינו את הילד סהר בן ה-9 שחלה בקורונה מגיע לבידוד בבית החולים שיבא על רקע פסקול של מוסיקה דרמטית. חבל ששכחו לספר לנו שסהר בא לקבל בשיבא שירותי שמרטפות, ולא טיפול מציל חיים. הוא חייב להיות בבידוד כדי שלא ידביק אחרים. אבל סהר לא בסכנה, נ-ק-ו-ד-ה. גם אמא שלו, שנכנסה איתו לבידוד, לא נמצאת בשום סכנה, בהנחה שהיא בריאה. אלה העובדות, והן לא נאמרו ב"עובדה", וחבל. וזה מביא אותי לנתון המספרי השני:
2. אם אין לך מחלות רקע, לא תמות מקורונה
נכון להיום, איטליה היא שיאנית העולם במקרי מוות מקורונה. אף שהאוכלוסייה שלה היא רק 5% מזו של סין, איטליה הזריזה כבר הספיקה לעבור את סין במספר המתים מקורונה – 3,405 עד היום, ועוד היד נטויה. כשרוצים להפחיד אותנו, מאיימים עלינו באיטליה. אבל מי מת מקורונה באיטליה?
הנה הנתונים: יותר מ-75% מקורבנות הקורונה באיטליה סבלו מיתר לחץ דם. כ- 35% סבלו מסוכרת, וכשליש סבלו ממחלות לב. ומה שהכי חשוב: פחות מ-1% מהמתים (0.8% בלבד) היו ללא כל מחלות רקע, כלומר, אנשים בריאים. הגיל הממוצע של הנפטרים באיטליה הוא כ-80 שנה.
3. יותר מ-45 אלף ישראלים מתים כל שנה – ולא מקורונה
ביום רגיל מתים בישראל כ-130 איש, וכולנו ניכנס לסטטיסטיקה הזאת במוקדם או במאוחר. מדוע זה חשוב? כי בקרוב מאוד יתחילו למות בארץ אנשים מקורונה. כותרות העיתונים, האתרים ומהדורות החדשות יזעקו באדום בוהק ומפחיד "הקורבן הראשון!", ובהמשך – "כבר עשרה מתים מקורונה!". אז תנשמו עמוק ותרגיעו, ישראלים יקרים. כי אלא אם כן אתם קשישים או חולים במחלות רקע, אתם פשוט לא הבאים בתור.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם: האם אם אני משקר לכם, או שכל עניין הקורונה והגזירות שירדו עלינו הן פייק ניוז ו/או כסת"ח? אז לא ולא. אני לא משקר, וההסגר והריחוק החברתי הם לא כסת"ח. אלה שלבים מתוכננים וחשובים בקמפיין שלנו להאט את קצב ההדבקה בקורונה בישראל. לא לעצור אותו אלא להאט אותו, לצורך מטרה אחת חשובה: כדי שבכל רגע נתון במהלך המגפה הזאת, מספר המיטות לטיפול נשימתי נמרץ במדינת ישראל לא יהיה קטן ממספר הנזקקים להן. יותר מיטות טיפול נמרץ – פחות מתים.
4. שיעור חשוב לחיים
עד כאן הסטטיסטיקה המרגיעה. ולסיום כמה מילות אזהרה: אף שאין סיבה להיבהל, אל תהיו שאננים. גם אלה מאיתנו ששפר גורלם להיות צעירים מ-65, ובסך הכול בריאים, חייבים להיכנס להסגר, כדי להגן על אלה שבסיכון גבוה. ואם אנחנו שומרי מצוות – עלינו להתפלל תפילת יחיד, ולא במניין. נ-ק-ו-ד-ה. זאת מצווה.
אני אגיד את זה הכי ברור שאני יכול: רבני המגזר החרדי שמשאירים את הישיבות ובתי הכנסת שלהם פתוחים, תוך העלמת עין של שר הבריאות – מסכנים בצורה נפשעת את חיי הקשישים והחולים במגזר שלהם – ובכל המדינה.
כי מעבר למחלוקות ולהפחדות, לקורונה יש שיעור חשוב ללמד אותנו: כולנו כאן בישראל ערבים זה לזה. כולנו – יהודים וערבים, חרדים וחילונים, בבתי החולים, באוטובוסים, בבתי הספר, בבתי הכנסת ובמסגדים – ערבים זה לזה.
כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ולחיים של כל אחד מאיתנו יש ערך שלעולם לא יהיה ניתן למדוד אותו בשום סטטיסטיקה. אז בואו לא נשכח את זה, אפילו לא לרגע אחד – ועם הקורונה כבר נסתדר.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
