פטור מארנונה במשבר הקורונה - מי זכאי ומי לא?

הפטור חל על מרבית הנכסים העסקיים, כגון משרדים, מפעלים, חברות הייטק, סוכנויות ביטוח, חנויות הלבשה והנעלה, מוסכים וכד', ובלבד שאינם נמנים על הנכסים החייבים שצוינו בתקנה.

נראה כי הענקת הפטור הינה אוטומטית ואינה כרוכה בהגשת בקשה. עם זאת, יצוין כי עד יום 3.5.2020 יכולה הרשות להחליט על פריסת הפטור על פני כל שנת 2020, דהיינו, מתן הנחה שנתית של 25%. ככל הידוע רוב הרשויות אינן מתכוונות ללכת בדרך זו, בהתחשב במצב הקשה אליו נקלעו מרבית העסקים עקב המשבר.

הפטור אינו חל על בתי מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי, בנקים, חברות ביטוח, מערכות סולאריות. כמו כן, חייבים בארנונה בתקופה הנ"ל גם חנויות מזון, אופטיקה ומוצרי היגיינה, ומעבדות מחשבים ותקשורת, שכן פתיחת עסקים אלה הותרה בתקופת החירום.

חייבים נוספים: נכסי המדינה, גופים מתוקצבים ע"י המדינה, תאגידי בריאות, חברות ממשלתיות, תאגידי מים וביוב, תאגידים שהוקמו על פי חוק (כגון: הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות שדות התעופה וכד'). הפטור לא יחול על מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות בריאות שקיבלו פטור לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין).

גם נכס הרוס ולא ראוי לשימוש, ונכס ריק ללא שימוש – כלולים ברשימת הנכסים שלא ניתן לקבל עליהם פטור.

ראשית יאמר כי "נכס אחר", הינו סיווג נדיר, המתייחס לנכסים שאינם מתאימים לסיווגים האחרים בארנונה על פי תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007.

פטור זה אינו ניתן אוטומטית, ויש צורך בהגשת בקשה בכתב לקבלתו. הגשת הבקשה תיעשה לאחר בדיקה כי הנכס עונה להגדרה הנ"ל, כאשר השימוש בנכס הותר לפי תקנות שעת חירום, אך לא ניתן היה להפעילו. על המבקש לנמק מדוע לא ניתן היה להפעיל את הנכס לתקופה העולה על 21 יום במשך תקופת החירום. גזבר הרשות המקומית הוא המוסמך להכריע בבקשה על סמך חוות דעת היועץ המשפטי.

הערה: האמור לעיל אינו בגדר יעוץ משפטי אלא הסבר כללי בלבד, ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.