שתף קטע נבחר

כך ניסה יזם להשתיק חבר מועצה שביקר אותו

בעל חברת נדל"ן תבע 1.2 מיליון שקל מחבר מועצת קדימה-צורן שהעלה שאלות על פרויקט פינוי-בינוי ביישוב. ביהמ"ש קבע שמדובר בתביעה השתקה

בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעת לשון הרע על סך 1.2 מיליון שקל שהגיש בעלי יזמית הבנייה "טופ במרחבי השרון" נגד חבר מועצת קדימה-צורן שמתח ביקורת על פרויקט פינוי-בינוי ביישוב. השופט רונן אילן, שחייב את היזם לשלם לחבר המועצה 120 אלף שקל הוצאות, קבע שמדובר בתביעת השתקה מובהקת שנועדה ליצור "אפקט מצנן" ומבטאת שימוש לרעה בהליכי משפט.

 

התביעה התייחסה לדברים שאמר חבר המועצה בישיבה שנערכה בפברואר 2017 לאחר שאושרו שינויים בפרויקט פינוי-בינוי רחב היקף שיזמה "טופ". חבר המועצה טען שהשינויים, שכללו שימוש בשטחי ציבור נרחבים, חסכו ליזם עשרות מיליוני שקלים וייתכן שאף מבטאים אפליה לטובתו לעומת יזמים אחרים, ולכן על המועצה לשקול לדרוש ממנו פיצוי.

 

בהמשך, הוא התראיין לתוכנית רדיו שבמהלכה מתח ביקורת על התנהלות ראש המועצה בקשר לפרויקט וציין כי לא ייתן יד "לקצה קצהו של חשד בשחיתות ציבורית". דברים אלה צוטטו בתוכנית נוספת שעסקה בפרויקט.

 

היזם טען כי דברי "הכזב" ייחסו לו ולחברה שלו מעורבות במעשי שחיתות וביצוע "מעשים מפוקפקים ובלתי כשרים" כדי לקדם את הפרויקט, ואין ספק שמדובר בלשון הרע. לדבריו, האמירות הקשות פגעו במוניטין שלו, הציגו את הפרויקט כמיזם בעייתי, הרתיעו את בעלי הדירות ורוכשים פוטנציאליים ועיכבו את הפרויקט. בכך, נגרמו לו נזקים עצומים בשווי של לפחות 1.2 מיליון שקל.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

חבר המועצה טען מנגד כי מדובר בתביעת השתקה מובהקת. כל שעשה הוא להביע ביקורת בקשר לפרויקט במסגרת תפקידו הציבורי ולא היה בדברים אלה כדי לפגוע בפרויקט או ביזם. גם אם ייקבע שמדובר בלשון הרע, טען, הרי שמדובר בפרסום מותר שנעשה בתום לב.

 

השופט רונן אילן קבע כי מאפייני התביעה, לרבות הסכום המופרך שנדרש ללא כל ביסוס ראייתי, מעידים בבירור שמדובר בתביעת השתקה. כלומר, תביעה שכל מטרתה להפעיל לחץ על הנתבע ועל אנשי ציבור אחרים וליצור "אפקט מצנן" שימנע מהם למתוח בעתיד ביקורת על הפרויקט או על התנהלות היזם.

 

השופט ציין כי תביעה שכזו מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ו"עומדת בסתירה לרעיון שמירת הטוהר של ההליך השיפוטי" ורק מסיבה זו ראוי לדחות אותה.

 

לגופו של עניין נקבע ששום דבר ממה שאמר הנתבע לא נחשב ללשון הרע. ראשית, ברוב הפרסומים מוקד הביקורת היה ראש המועצה ולא היזם. שנית, ביקורת שמעלה חשש לפגיעה בשוויון או העדפת יזם מסוים לא חוצה את סף הביקורת הלגיטימית המוגנת בחופש הביטוי. בפרט, כשמדובר בדברים שאמר חבר מועצה על הליך אישור תוכנית.

 

לבסוף, ולמען הסר ספק, הבהיר השופט שגם אם היה נקבע שהנתבע פרסם לשון הרע עומדת לו הגנת תום הלב. בין היתר משום שאמר את הדברים כיוון שסבר שזו חובתו המוסרית כחבר מועצה והביע דעה בנוגע לעניין ציבורי.

 

לפיכך התביעה נדחתה. מאחר שמדובר בתביעת השתקה השופט חייב את היזם ואת החברה לשלם לנתבע הוצאות גבוהות של 120 אלף שקל (10% מסכום התביעה).

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד בעז בן צור ועו"ד דיקלה סירקיס
  • ב"כ הנתבע: עו"ד תום נוימן ועו"ד רונית זמר-כהן
  • עו"ד ראובן פרנקו עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: לה פוזה
עו"ד ראובן פרנקו
צילום: לה פוזה
מומלצים