לראשונה בישראל ובעולם כולו: מרכז מורשת לעדה הדרוזית

בשיתוף ועידת המורשת הדרוזית

כ-145 אלף איש בני העדה הדרוזית חיים כיום בישראל והיום (21.7) עברה העדה הייחודית והמסקרנת אירוע לא פחות ממכונן בחייה, עם התכנסותה בפעם הראשונה מאז קום המדינה של ועידת המורשת הדרוזית. הוועידה אשר מניפה על נס את פועלה ומורשתה של העדה הדרוזית בישראל הייתה אמורה להתקיים במלון חוף התמרים בעכו, אך קיבלה תפנית חדה נוכח משבר הקורונה ונערכה באמצעות אפליקציית "זום" בהשתתפות חברי כנסת, ראשי רשויות וראשי העדה הדרוזית. צפו בווידיאו בראש הכתבה עם לקט מדבריהם של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין; דני עטר, יו"ר קק"ל; השרים חילי טרופר ומירי רגב; יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג; הרמטכ"ל אביב כוכבי.  

השנה עסקה הועידה בשני נושאים עיקריים: התפתחות היישובים הדרוזיים בישראל - חזון, בעיות שוטפות וחסמים וכן אתגרי הצעירים והצעירות הדרוזים בישראל. במסגרת הועידה חולק אות יוקרתי, "אות החזון" ל-5 בני העדה אשר בפועלם קידמו את העדה ואת החברה הישראלית. בין היתר קיבלו את האות, הקרפ"ר היוצא תת אלוף ד"ר טריף בדר, אשר הוביל את צה"ל למינימום נדבקים בקורונה, והכניס מגוון פיתוחים טכנולוגים חדשניים לחיל הרפואה, ד"ר אסעד עראידה יו"ר עמותת ידידי כפר הילדים חורפיש, ומדיאן אבו עיסא מנהל כפר הילדים חורפיש על קידום החינוך בעדה הדרוזית.

הדמיה של המרכז למורשת לעדה הדרוזית.

ברית דמים בין הלוחמים היהודים והדרוזים

עוד מתחילת המאה הקודמת ותחילת התארגנות התנועה הציונית להקמת מדינת ישראל היו דרוזים שהשתלבו ברעיון ובפעילות להגשמתו. הדבר התגבר ביתר שאת בשנות השלושים והארבעים, תקופת המרד הערבי, תקופה אשר אופיינה במתקפות ברוטאליות ואכזריות של המורדים הערבים נגד הישובים הדרוזים בכרמל ובגליל ונוצרה מעין ברית בין הלוחמים היהודים והדרוזים.

לקראת הקמת המדינה, שנת 1947 הגיעה מסוריה יחידה של לוחמים דרוזים שגויסה במיוחד על מנת לסייע למורדים הערבים ואכן היו בינם ובין הלוחמים היהודים קרבות אך בהמשך ובעזרת המנהיגים הדרוזים שהיו באותה תקופה בכרמל ובגליל, היחידה התפרקה. חלק מאנשיה חזר לסוריה וחלק הצטרף להגנה ולחם לצידה והשתלב בצה"ל עם הקמתו תחילה בהתנדבות ובשנת 1956 חוקק חוק גיוס חובה על בני העדה הדרוזית והם פרוסים בכל יחידות צה"ל בתפקידים בכירים ורגישים. העדה הדרוזית איבדה מטרום קום המדינה ועד היום כ-537 לוחמים אשר נפלו תוך הגנה על מדינת ישראל.

"הצעירים הדרוזים, דור העתיד של העדה, חווים אתגרים הייחודיים רק להם כצעירים במדינת ישראל", אומר עו"ד מחמוד שנאן, מנכ"ל המרכז למורשת הדרוזים בישראל בהתייחסו לדיוני הוועידה. "אחד מאלו נוגע לנושא שוויון ההזדמנויות. ידוע הוא שבמדינה יש אפליה מתקנת כלפי מיעוטים אבל הצעירים הדרוזים אינם חפצים בכך. הם פשוט מעוניינים בשוויון הזדמנויות חברתי ותעסוקתי במגזר הפרטי והציבורי. נוכח יכולותיהם האקדמיות ומוסר העבודה הגבוה שלהם כל מעסיק יעשה נכון אם יעסיק אותם. בוועידה דנו גם בהתפתחות היישוב הדרוזי ועסקנו באופציות המגורים וההרחבה של היישובים הדרוזיים נוכח גידולה הטבעי של העדה".

"הצעירים הדרוזים, דור העתיד של העדה, חווים אתגרים הייחודיים רק להם כצעירים במדינת ישראל". עו"ד מחמוד שנאן, מנכ"ל המרכז למורשת הדרוזים בישראל. (צילום: אלבום פרטי)

"הקהילה הדרוזית בישראל נחשבת לחזקה ובטוחה מכולם"

ועידת המורשת הדרוזית היא פועלו הבולט מאוד של המרכז למורשת הדרוזים בישראל, תאגיד ממשלתי חדש המנוהל על ידי עו"ד שנאן. התוצר השני והחשוב לא פחות הוא הקמתו של מכון מחקר לעדה הדרוזית, מכון ראשון מסוגו בישראל ובעולם כולו אשר יהווה מרכז מידע אודות העדה הדרוזית, מורשתה ודתה הסודית וכן כמרחב השפעה עבור צעיריה שייקחו חלק בתכנון עתידה של העדה. "המכון הוקם מכוח חוק מרכז המורשת הדרוזית (2007) אותו יזם חבר הכנסת לשעבר מג'לי והבה ונכון להיום אחת הפעילויות המהותיות שלו היא הקמת ה"דרוז-פדיה", מאגר ידע אינטרנטי מקיף אודות מורשתה של העדה ומנהגיה", אומר שנאן.

דני עטר, יו"ר קק"ל (צילום: מערך הסברה קרן קימת לישראל)

יו"ר קק"ל דני עטר ציין היום בכנס כי ברית הדמים עם הדרוזים מחייבת אותנו לתוכנית אסטרטגית ארוכת שנים שתתן פתרונות למצוקות של שנים. "אני מקווה שנוכל לתת פתרונות לפחות לחלק מהבעיות של הדרוזים דרך תוכנית ישראל 2040. במציאות שבה אנו חיים ובאופן שבה הדרוזים משרתים את מדינת ישראל, הפערים לא היו צריכים להתקיים, ואנחנו עושים הכל לצמצם את הפערים. הצלחה שלנו תהיה רק עם ממשלת ישראל משתפת פעולה ומשלבת את כוחותיה".

הדרוזים - היסטוריה של כמעט 1,000 שנים

העדה הדרוזית נחשבת לעדה בעלת היסטוריה עשירה והשפעה רבה על עמי המזרח התיכון. ראשיתה כפלג באסלאם השיעי אשר צמח במצרים בתחילת המאה ה-11 ובמרכזו עמדה דמותו של אל-חאכם באמר אללה הח'ליף השישי בשושלת הפאטמית. על פי המסורת הדרוזית אשר הושפעה מהפילוסופיה היוונית אל-חאכם היה התגלמות הרוח האלוהית. הדרוזים נקראים גם "בַּני מערוף" ו"אלמווחדון - "בני אמונת הייחוד" ומאז 1043 נסגרה הדלת בפני מאמינים חדשים ובכדי להיות דרוזי עליך להיוולד לאם ואב דרוזים. 

כבר בראשית הדרך נרדפו מאמיני הדת הדרוזית במצרים בצורה אכזרית על ידי הכליף אל דאהר דבר שאילץ את מאמיניה לנדוד צפונה בעיקר לעבר לבנון וסוריה. עוד במאה ה-11, סמוך להתהוותה של העדה, היו קיימים ישובים דרוזים בגליל, שכן מרכזה הראשון היה בואדי א-תים, ומשם החלה התפשטותה דרומה. למן המאה ה- 13 מצטברות ידיעות גם על כפרים דרוזיים בסביבות הג'רמק. בשלהי המאה ה- 17 החלו משפחות דרוזיות להגר לחוראן אשר בסוריה. באותה תקופה הגיעו לחוראן דרוזים אף מסביבות חלב, שנמלטו מלחץ שכניהם המוסלמים. בסוף המאה ה- 18 שימש החוראן מקלט למשפחות דרוזיות, השלב האחרון בתהליך זה חל בעטיים של מאורעות הדמים 1840-1860, שסתמו את הגולל על השליטה הדרוזית בהר הלבנון. באזור הר החוראן (ג'בל אלדרוז) מהווים היום הדרוזים למעלה מ-85% מהאוכלוסייה.

בראשית תקופת השלטון הצרפתי התחזק מעמדם של הדרוזים וב- 5 באפריל 1921 הוכרזה עצמאותו של ג'בל אלדרוז כאזור אוטונומי, אך במשך הזמן נתגלעו חיכוכים, שגרמו ל"מרד 1925", ובמהלכו הצליחו הדרוזים לשמור על מעמדו המיוחד של ההר. באזור ההר שוכנות משפחות רבות, שמוצאן מארץ-ישראל. הן היגרו לשם בעבר הרחוק, כדי להימלט מגיוס לצבא העות'מאני ומשפחות דרוזיות המכונות "צפדי" מהוות כ- 20% מתושבי ג'בל אד-דרוז, להעיד כי רבים הדרוזים שהיגרו מאיזור צפת שבגליל אל ההר בדרומה של סוריה.

נפוץ גם השם "חלבי", בעיקר בדאלית אל כרמל, בה משפחת חלבי היא הגדולה ביותר. אף מלבנון הגיעו לארץ מהגרים בזמנים שונים והתנחלו בה. בעוספיא מהלכת מסורת, לפיה נוסד היישוב על-ידי משפחות שמקורן בלבנון. היישובים הדרוזים מוקמו במהלך השנים במרומי ההרים בין היתר לצרכי הגנה ועד היום כל הישובים הדרוזים ממוקמים במרומי הכרמל, הגליל והגולן.

איך זה שאין עד היום מאגר ידע מקיף על העדה?

"הדת הדרוזית היא דת סודית ולאורך השנים חששו בני העדה לתעד את עצמם מחשש לחשיפת סודות דתיים, לכן אין מאגר ידע קיים. מטרתו של הדרוז-פדיה היא לשמר חומרים על ההיסטוריה העשירה של העדה וגם להוות מכון מחקרי עבור אקדמאים החוקרים מיעוטים במזרח התיכון. שמנו לעצמנו דגש על ביצוע בקרה על אמיתות התוכן שיעלה באתר המיוחד. נכון להיום יש בדרוז-פדיה כבר 10 ערכים כאשר השאיפה היא להעלות מספר ערכים חדשים בכל חודש בקטגוריות כמו חגים, מנהגים, סיפורי מורשת ועוד".

כמה דרוזים חיים בעולם?

"כ-2 מיליון איש. מלבד ישראל בה חיים קרוב ל-145 אלף איש ישנה קהילה של כ-800 אלף איש בסוריה, כ-600 אלף איש נוספים בלבנון, כ-20 אלף בירדן וכן קהילות נוספות בתפוצה כמו למשל בוונצואלה. הקהילה בישראל נחשבת לחזקה ובטוחה מכולם, ולשמחתי המרכז שהוקם בישראל יהווה עבור כל הדרוזים בעולם מרכז מורשת משותף, אנחנו נמצאים לצורך כך בקשרים ושיתופי פעולה, כמה שניתן, עם כל קרובינו בארצות השונות".

בשיתוף ועידת המורשת הדרוזית