שנת 2020 נחתמה בעיריית גבעתיים עם פרסום הזוכים בתחרות אדריכלים מסקרנת במיוחד. תחת חסותם של איגוד האדריכלים ועיריית גבעתיים, התחרו 10 אדריכלים ישראלים על גורלו של שריד לרכסי אזור מישור החוף ומה שבמידה רבה נחשב לשטח הפתוח המשמעותי האחרון שנותר בגוש דן - גבעת קוזלובסקי.
14 צפייה בגלריה
הפרויקט הזוכה בפרס הראשון בתחרות האדריכלים: שיקום ושימור הטבע
(הדמיה: רימוק אדריכלים)
כיאה לחלקת אדמה בעלת ערך נד"לני נחשק, שמה של גבעת קוזלובסקי עלה לכותרות לא פעם לאורך השנים, בעיקר בגלל המאבקים עליה. במרכז הדיון קיים הסכסוך המשפטי ארוך השנים בין עיריית תל אביב ועיריית גבעתיים. הראשונה טוענת לבעלות על השטח שנקנה בידיה עוד בתקופת המנדט, והשנייה טוענת כי היא לא מכירה ולא ראתה סימוכין לדבר. אל הקלחת הזו נכנסים תאגיד המים של תל אביב "מי אביבים", שבידיו כ-15% ממאגרי המים הנמצאים בגבעה, ושטחים נוספים בשווי של עשרות מיליוני שקלים שנמצאים בבעלותו של אדם פרטי שקנה אותם מחברת בזק, עם הפרטתה.
ומה בפן האקולוגי? על פי נתוני החברה להגנת הטבע, מדובר בשטח הכורכר הגדול ביותר שנותר בין הרצליה לראשון לציון, שאף הוכר כאתר טבע עירוני בשנת 2019. הגבעה, המתנשאת לגובה של 84 מטרים מעל לפני הים, מאכלסת שניים ממאגרי המים הטבעיים הנמצאים בשימוש עיריית תל אביב וגבעתיים, הכלניות והסחלבים האציליים פורחים בה, והיא משמשת כבית למגוון מיני צמחים ובעלי חיים שקיימים רק בישראל ונמצאים בסכנת הכחדה.
בשנת 2016, במעין מפגן כוח של עיריית תל אביב, ביצעו עובדים של מי אביבים גידור שמונע גישה אל הגבעה. עד היום, יותר מארבע שנים אחרי, גבעת קוזלובסקי היא שטח שאמנם מוגדר כטבע עירוני, אך מוקף גדר. "השטח נמצא לצערנו בבעלותם (של עיריית תל אביב, ד"א)", כתב אז בעמוד הפייסבוק שלו ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, "אבל אנחנו מאמינים שנצליח 'לשחרר' אותו כדי למנוע בניית מגורים על הגבעה".
לאורך השנים נסיונות הבנייה במקום מצד עיריית תל אביב סוכלו בידי עיריית גבעתיים שבידיה נתונה המילה הסופית בקשר למה שנבנה בשטחה. כדי לשמור על האינטרסים הסביבתיים במקום, החליטה העירייה להשיק את תחרות האדריכלים. "התחרות נוצרה כדי לייצר סוג של גשר או תוכנית רעיונית שתפתור את המחלוקת בין הרשויות וגם תייצר פרויקט משותף על תועלת ציבורית למרחב. מדובר בפרויקט לא פחות מלאומי", מציין גורם מעיריית גבעתיים.
במקום הראשון: הטבע
בפרס הראשון בתחרות, זכו האדריכלים שרית גולן ויותם רייך, בשיתוף מתכנני הנוף עמרי עוז-אמר ורחלי נצר, והאקולוגית המלווה עדי רמות. הפרויקט משלב בתוכו מבנה ציבורי, שטח מסחר קטן, שבילים ומתחמי ישיבה והתכנסות. "אחד מהדברים שהיה לנו חשוב מאוד לשמר זה המבנה הטופוגרפי של הגבעה", מספרת גולן. "המטרה הייתה לא לבוא ולהסתיר את הגבעה עם מבנה או לחפור פנימה לתוך האדמה, אלא לשמר את התחושה של מקום טבע פתוח בתוך בסביבת מגורים מאוד צפופה, שמספק גם נקודת תצפית עד חוף הים בתל אביב".
ממפלס רחוב המרי, בו בית קפה ומוזיאון טבע, עולים שבילים אל המפלס העליון של הגבעה ובו שטחי מדשאות ודקים. "היה חשוב לנו שהמבנה ילווה בצורתו את התושבים אל הגבעה כדי להשמיש אותה באופן מאוד טבעי וזורם. כך הגבעה היא בעצם 'גג' המבנה עליו יהיה מקום למנוחה, לפעילות ספורטיבית או תצפית, וממנו ניתן לטייל בתוכה".
14 צפייה בגלריה
"הגבעה היא בעצם גג המבנה": הפרויקט הזוכה במקום הראשון בתחרות האדריכלים
(הדמיה: רימוק אדריכלים)
"היה ברור לנו שלא מדובר בפרויקט אדריכלי קלאסי, בגלל שמדובר במין אזור דמדומים שבין תל אביב לגבעתיים", מסביר מתכנן הנוף עוז-אמר. "נראה שהשטח נשאר אתר טבע עירוני רק מתוקף המאבקים שהיו עליו. התכנון הוא להפוך את האזור למן מקלט לצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה, ובמקביל להקים אתרים להשבת מיני יונקים קטנים, זוחלים וציפורים שנפגעו לאורך השנים. חלק מההצעות של הפרויקט היו ליצור יחד עם הפעיל למען חיות בר, אביהוא שרווד, תחנת איסוף של חיות בר פצועות מהגבעה לשיקום. מהצד השני, ברמה העירונית, היה חשוב לנו להעניק שטחים לתרבות הפנאי והספורט לתושבים".
הפרויקט כולל שבילי רכיבת שטח מתוחמים, שביל ריצה והליכה "צפים" המאפשרים לבעלי החיים לעבור תחתם ולצמחייה להמשיך וללבלב. תחת השביל הצף נמצא מאגר המים של חברת "מי-אביבים". "יצא לנו להשתמש בכל האלמנטים הקיימים בשטח, ועל גבה של התשתית האקולוגית שאנחנו רוצים לשקם, להלביש תשתית ציבורית של פנאי וספורט", מסביר עוז-אמר. "בנוסף, היה לנו חשוב לשמר אלמנטים שמזוהים עם הגבעה, כמו בריכת המים שעליה יצרנו מתחם יוגה שנקרא 'קפה-שמיים', ואנטנת השידור שהפכה לאייקון בנוף של גבעתיים, ותשמש קיר טיפוס".
בפרס השני בתחרות זכו האדריכלים מריאן מאירוביץ' ויניב מאירוביץ', סטודנטית האדרכילות יעל לייבוביץ', בשיתוף יועצת הנוף האדריכלית שירי סולומון צסלר, היועץ המחקרי ד"ר ניב דה מלאך והיועץ האקולוגי אסף שגיא. גם הפרויקט הזה התמקד בשימור ושיקום צורות החיים והצמחייה בגבעה, ומציג מוזיאון ומרכז מחקר לגידול המינים היחודיים. "הרעיון היה ליצור מקום בו מדענים יוכלו לעבוד והציבור יוכל לצפות בעבודתם ולהנות", מספרת מאירוביץ'. "בגדול, רצינו להשתמש במה שקיים ולשקם את מה שנהרס. אלה היו גבולות הגזרה שלנו".
14 צפייה בגלריה
"ליצור מקום בו מדענים יוכלו לעבוד, והציבור יוכל לצפות"
(הדמיה: קרופניק מאירוביץ' אדריכלים)
הספסלים וההצללות הונחו בפרויקט על צינור ארוך שמוביל מים, ונקודות טופוגרפיות מיוחדות מיועדות לבניית שבילים שלא יפגעו בטבע. "את המשעולים ושבילי ההליכה השארנו כמו שהם. יצרנו כיכר עירונית בתוך חלל המוזיאון החפור כך שכל הגג שלו מוגדר כגג ירוק ופתוח. היה חשוב לנו לשמור על מקום פתוח, במיוחד בגלל שגבעתיים יש מעט שטח פתוח פר נפש", מסבירה מאירוביץ'.
14 צפייה בגלריה
כיכר עירונית מתחת לאדמה: המקום השני בתחרות האדריכלים
(הדמיה: קרופניק מאירוביץ' אדריכלים)
"גבעת קוזלובסקי היא גן עדן", אומר ניב דה-מלאך מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שליווה את הפרויקט. "בתור אקולוג, אני רואה בגבעה הזו נכס. מבחינת טבע שיש לשמר ומינים אנדמיים (מינים הקיימים רק בישראל, ד"א), אזור מישור החוף הוא האזור הכי חשוב בארץ. המינים המקומיים מצליחים לגדול רק באזור הזה ולכן היה לנו חשוב לשמר את הקיים ולבנות לצידו, לא עליו".
הפרויקט הזוכה במקום השלישי, התמקד כולו בבניין ובגושי הכורכר, שכאמור ייחודי לאזור ומהווה את הבסיס ההתפתחותי למערכת האקולוגית בסביבה. חברי הפרויקט, האדריכליות מאיה עתידיה, דיה כוכבי ברזיל והאדריכל זהר שמש, חברו לאקולוג אורן קולודני, לאדריכלית הנוף כרמל יערי ולמעצבת התעשייתית סמדר אריאלי.
כחלק מתוכנית השיקום, תוכננה הקמה של בניין חפור אל מול המצפור, כך שמצדו האחד יצפה לנוף אורבני ומצדו השני אל הרחוב. המבנה מיועד להפוך למרכז אקולוגי-עירוני ובו כיתות לימוד, סדנאות, גלריה ואמפי-תיאטרון. בנקודה הצפונית שלו, מתוכננת משתה קהילתית עבור המינים המקומיים שהתפתחו על הגבעה.
"ניתן יהיה לטפס על הכורכר וללמוד ממנו על הקונספט האקולוגי בגבעה", מסבירה האדריכלית מיה עתידיה. "בנוסף, התכנון הוא להפעיל תערוכה חיה ומתחלפת הכוללת הקרנה של חלקים שונים בגבעה דרך מצלמות באזורים נסתרים שיאפשרו לראות את החיים והשינויים בגבעה בזמן אמת. כך נוצרת סינגריה חשובה בין הטבע לעיר ומאפשרת לחוות את הגבעה מכל הכיוונים".
קיר הקומה השנייה במבנה החפור מיועד להיות שקוף, וממנו ניתן לצפות אל תוך האדמה ומעליה. "בהתייעצות עם אקולוג מוכשר שעבד איתנו, הבנו שאפשר לחפור מחילות ולמקם אותן מול החלונות. כך נוכל לצפות בצמחים המתפתחים ובחיות, בתנאי תאורה שלא פוגעת בהם. אפשר לראות מכרסמים בחתך מהאדמה".
בפרויקט, תכננן צוות האדריכלים לפתח גם את מאגר המים, שתופס כיום שטח נרחב מהגבעה אך לא קיימת אליו גישה. "כיוון שבניית המבנה דורשת חציבה, רצינו להשתמש בכורכר שיצא משם ולשים את הגושים על גג מאגר המים. כך יגדל שטח הפנים של הגבעה כמערכת אקולוגית והכורכר ימוחזר", מציינת עתידיה. לדבריה, הצבת גושי הכורכר על גג המאגר מאפשרת לצמחים, בעלי החיים והשרקרקים המקננים, להתפתח באופן טבעי ובמינימום התערבות.
סוף טוב? זו כנראה שאלה של כסף
על פניו, נראה שסאגת גבעת קוזלובסקי נחתמת עם סוף טוב. אך המציאות מוכיחה אחרת: קיום התחרות האדריכלית הביאה לנקודת רתיחה, ומטעם עיריית תל אביב הוגשה תביעה על הסגת גבול. השופטת שטיפלה במקרה אמנם אישרה את המשך קיום התחרות, אך טענות מגורמים שונים ממשיכות לחזק את הסברה כי למרות הכל - עיריית תל אביב מתכננת להקים במקום פרויקט נדל"ני גדול.
"אנחנו מבינים את האינטרסים", מוסיף אותו גורם מעיריית גבעתיים. "המכירה לאנשים פרטיים והספסרות בקרקע הן עוול בפני עצמו. לבעלים הפרטיים יש רצון למקסם את הקרקע ויש התנגשות, אבל אנחנו מנהלים שיח מתקדם למצוא את עמק השווה".
14 צפייה בגלריה
על האינטרסים האקולוגיים והחברתיים יגברו, ככל הנראה, שיקולים כלכליים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק ציין בהודעתו על הכרזת התחרות כי: "גבעת קוזלובסקי היא אתר ייחודי בגבעתיים, ובגוש דן כולו. זוהי הגבעה הגבוהה ביותר בגוש דן ממנה נשקפים הרי יהודה ממזרח והים התיכון ממערב. גבעת קוזלובסקי היא אחת מארבע הגבעות עליהן בנויה העיר גבעתיים והיא מאגדת בתוכה היסטוריה, מורשת, טבע ונוף. מיום כניסתי לתפקיד ראש העירייה, אני פועל לשיקום הגבעה ולהפיכתה לפארק ירוק ומזמין עבור תושבי העיר גבעתיים. אני מוצא חשיבות עליונה בשימור ערכי הטבע, הנוף, המורשת וההיסטוריה של הגבעה, והסרת איומי הנדל"ן הפרטי ממנה".
למרות הכוונות הטובות, נדמה כי על האינטרסים האקולוגיים והחברתיים יגברו שיקולים כלכליים. עיריית גבעתיים מצהירה כי התחרות היא על תקן תוכניות מופשטות ורעיוניות, ונראה כי סיפורה של הגבעה עלול להיות עוד סיפור עצוב על פיסת טבע יפהפיה ומיוחדת שנפלה לידיים הלא נכונות ועל הכחדה של בעלי חיים וצמחים יחידים במינם, איך לא, עבור כסף.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו הינה הבעלים של כ-30 דונם במתחם גבעת קוזלובסקי בגבעתיים. אין בכוונתנו לוותר על רכוש ציבורי השייך לתושבי העיר, אך עם זאת, אנו בוודאי מוכנים לשאת ולתת מול עיריית גבעתיים אודות עתיד השטח, זאת כמובן במסגרת הסדר שלא יפגע בזכויות הקנייניות השייכות לתושבי העיר תל אביב-יפו. אנו בוחנים אפשרויות לשימושים אפשריים בשטח ועם גיבוש השימושים נביאם לכדי תכנית שתפורסם לציבור".
