שופט החזיר את הבת לאם, ואת הבן לפנימייה

בית המשפט לנוער הורה על הוצאת שני הילדים ממשמורת הוריהם, אך ערעור שהגישה האם למחוזי התקבל חלקית בשל צרכיו הרגשיים של הילד

עו"ד טלי בן יקיר | פסקדיןפורסם: 28.05.21 , 09:19

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור של אם על החלטה להוציא את שני ילדיה הקטינים ממשמורת ההורים ולהעבירם למסגרות חוץ-ביתיות. השופט נפתלי שילה קבע שהבת תוחזר למשמורת האם לתקופת ניסיון, אולם הבן יועבר לפנימייה כיוון שרק שם יוכל לקבל מענה לצרכיו הרגשיים המורכבים.

בנובמבר 2019, בעקבות התערבות גורמי הטיפול, הועברו הילדים מהאם למשמורת אביהם (לאם בן נוסף ממערכת יחסים קודמת). כשנה לאחר מכן, לבקשת גורמי הרווחה הוצאו שני הילדים מבית אביהם והועברו למרכז חירום לצורך הגנה טיפול ואבחנה בעקבות חשד להזנחה, אלימות והרעבה מצד האב.

באפריל קבע בית המשפט לנוער כי השניים יועברו לרשות הסעד שתקבע את מקום חסותם. זאת על אף מחלוקת בין גורמי הטיפול: בעוד שמרכז החירום וגורמים נוספים המליצו על הוצאתם לפנימייה, העובדת הסוציאלית סברה שהרחקת הילדה מאמה תפגע במצבה הרגשי. בעניין הילד, היא הסכימה שהוא זקוק למסגרת פנימייתית עקב התנהגותו ומאפייניו הרגשיים שלא יקבלו מענה אצל האם.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

על החלטה זו ערערה האם לבית המשפט המחוזי, וביקשה להשאיר את המשמורת של שני הילדים אצלה. האב שצורף כמשיב להליך, הצטרף לעמדתה.

ההורים טענו שבית המשפט לנוער שגה כאשר לא נתן משקל ראוי לעמדת העובדת הסוציאלית שמכירה את האם והילדים עוד מ-2016, והעידה על השינוי שעברה האם. לדבריהם, בית המשפט לא שקל את האפשרות להציע לאם ליווי טיפולי מקצועי במידה ויוחזרו למשמורתה. עוד נטען כי הוצאת ילד מרשות הוריו ללא הסכמתם נעשית רק במקרים קיצוניים וכמוצא אחרון, וזה לא המקרה.

גורמי הרווחה והאפוטרופא לדין של הילדים (המשיבים בערעור) טענו כי החלטת בית המשפט לנוער נכונה וצודקת, וכבר הוכנה תוכנית טיפול להעברת הקטינים לפנימייה שבה יוכלו לקבל מענה לצרכיהם הרגשיים המורכבים, מענה שההורים לא יוכלו לספק בעצמם.

השופט נפתלי שילה קיבל את הערעור בחלקו. מאחר שבנוגע להבן חלה הסכמה בין גורמי הטיפול כי האם אינה מסוגלת לספק את צרכיו, הוא קבע כי יש להשאיר ההחלטה להוציאו לפנימייה על כנה.

ביחס לילדה, לעומת זאת, צוין שעד לפני כמה חודשים גורמי הרווחה סברו שהיא יכולה להישאר אצל האם, והם לא נתנו הסבר מספק מדוע שינו את דעתם.

השופט התייחס לדברי העובדת הסוציאלית שלפיהם הקטינה חוותה קשיי הסתגלות במסגרת החוץ ביתית ומביעה געגועים לאמה. כמו כן, יש להתחשב בכך שהאם מגדלת בן נוסף והרווחה לא נקטה הליכים לגביו, דבר שמלמד שהיא עצמה סבורה שהאם מסוגלת לטפל בו.

לאור העובדה שקשייה של הקטינה פחותים מאלו של אחיה הגדול, נקבע יש לתת לאם הזדמנות לגדל את בתה. לפיכך הורה השופט על תקופת מבחן שבמסגרתה הקטינה תשוב לבית האם והרווחה תעקוב אחר הטיפול בה באמצעות צו השגחה, תוך קבלת הדרכה הורית שוטפת, והקטינה תקבל טיפול ריגשי ומעקב פסיכיאטרי.

השופט הביע תקווה שהאם תוכיח את יכולותיה ההוריות, תטפל היטב בקטינה, תשתף פעולה עם הרווחה ותדאג לצרכיה.