שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    "מסע בין כוכבים" והאתוס האמריקני
    מה יש ברעיון ובדמויות של סדרת "מסע בין כוכבים" שהפך אותה לתופעה חברתית תרבותית כה חזקה? מה גורם לאנשים רבים כל כך ממדינות ותרבויות שונות להתמסר לסדרה ולהפוך אותה לחלק מחייהם? סקירה מקיפה על הסדרה שעשתה היסטוריה
    כמה עובדות מהירות על Star Trek - מסע בין כוכבים (מב"כ): זהו מיזם המדע הבדיוני המצליח בכל הזמנים. עד היום הופקו במסגרתו שש סדרות טלוויזיה, עשרה סרטים, מאות ספרים ומשחקי מחשב ואלפי יצירות אמנות ופריטים לאספנים. בעונה השנייה הוחלט לבטל את הסדרה המקורית אך בשל גל מכתבי מחאה חסר תקדים בתעשיית הטלוויזיה (כ-500,000 עד מיליון מכתבים) היא המשיכה לעונה שלישית.

     

    דמויותיהם של קפטן קירק ומיסטר ספוק הן בין המוכרות בעולם המערבי. מילים ומכתמים שהומצאו בסדרות מב"כ השתלבו בשפה האנגלית המדוברת והם מופיעים במילונים שונים. שני כנסים מרכזיים של מב"כ מתקיימים כל שנה בארה"ב מאז שנות השבעים ומגיעים אליהם אלפי בני אדם. כנסים קטנים יותר מתקיימים ברחבי העולם כמעט מדי חודש. גם בישראל קיים מועדון מב"כ המקיים כנסים.

     

    רבים מבאי הכנסים ברחבי העולם מגיעים מחופשים לדמויות מהסדרות והסרטים (כן, גם בארץ). לשפתם של החוצנים הלוחמניים הקרויים "קלינגונים" יש מילון, וחובבים מושבעים מסוגלים לנהל שיחות בקלינגונית שוטפת. תרגום ל"המלט" בקלינגונית פורסם לאחרונה והצטרף לשורה ארוכה של ספרים שתורגמו לשפתם של היצורים הדמיוניים. בראיונות ומאמרים שונים מצהירים חובבי מב"כ כי הסדרה שינתה את חייהם וכי הם משתדלים לחיות לפי עקרונות המוסר שהיא מתווה.

     

    תופעה תרבותית חריגה

     

    מה יש ברעיון ובדמויות של מב"כ שהפך אותה לתופעה חברתית תרבותית כה חזקה? מה גורם לאנשים רבים כל כך ממדינות ותרבויות שונות להתמסר לסדרה ולהפוך אותה לחלק מחייהם? האם מבנה הסיפור והקשרים בין הדמויות אחראים להצלחה? האם זהו חזון העתיד החיובי שהיא מביאה? האם השיתוף בין תרבויות וגזעים שהיא מציגה? ובאופן כללי: האם זו יצירה טלוויזיונית/קולנועית מוצלחת בלבד או שהמסר שהיא נושאת הוא שמקרב אליה אנשים רבים כל כך? סקירת ההיסטוריה של תופעת מסע בין כוכבים מסייעת להבין את שורשיה ועוצמתה כתופעה חברתית.

     

    המסע הראשון

     

    הפרק הראשון של סדרת מב"כ המקורית נקרא “The Man Trap”והוא שודר בשמונה בספטמבר 1966 ברשת NBC. העובדה המעניינת היא שזה לא היה הפרק הראשון שצולם. פרק הפיילוט המקורי הוכן שנתיים מוקדם יותר. באותו פיילוט המקורי, שכונה “The Cage” לא הופיעו רוב הדמויות שהפכו לסימני ההיכר של הסדרה: קפטן קירק (ויליאם שאטנר), מקויי (דפורסט קלי), סקוטי (ג'יימס דוהאן) ואוהורה (מישל ניקולס). ספוק (לאונרד נימוי) כן היה שם, אך דמותו חמורת הסבר של בן תרבות "וולקן" לא עוצבה עדיין והוא מופיע ברשימות ההפקה כ"איש המאדים".

     

    הפיילוט נכשל ויוצר הסדרה, ג'ין רודנברי, שעבד על ההפקה במשך ארבע שנים שלמות נתבקש לערוך שינויים מקיפים ולנסות שוב. קברניטי NBC דרשו שהוא יבטל שתי דמויות: את איש המאדים ואת סגנית הקפטן הכריזמטית. רודנברי ויתר על סגנית הקפטן אך סרב בכל תוקף לוותר על ספוק - מהלך שאומר משהו על רודנברי, שכן את תפקיד הסגנית גילמה אשתו (מאייל בארט). למרות השינוי התעקש רודנברי לשלב בסדרה מסר של שוויון חברתי ובמקומה של הסגנית הוא שילב בצוות הפיקוד אשה אחרת, אמנם בתפקיד זוטר יותר - קצינת קשר, אך הוא ליהק אשה שחורה. המהלך היה אמיץ ונועז בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה זכויות הנשים והאפרו-אמריקנים היו עדיין נושאים רגישים ביותר.

     

    סיפור הסדרה פשוט בבסיסו: במאה ה-23 כדור הארץ מאוחד, המלחמות והרעב הודברו והמין האנושי עסוק בחקר הגלקסיה. ספינת החלל אנטרפרייז היא ספינת הדגל של צי החלל Starfleet ועל סיפונה צוות אמיץ ורב לאומי של אנשים, וגם חוצן אחד (או חצי חוצן - אמו של ספוק, כך מתברר, הייתה אנושית). צוות ספינת החלל נתקל במסעותיו בעולמות מוזרים ובאויבים מסוכנים ובכל פרק הם מתמודדים בהצלחה עם איום, אתגר או תקרית מסתורית. דרך פעולתן של הדמויות משדרת דבקות במטרה, נאמנות והיצמדות לקוד מוסרי והומאני כמעט בכל מחיר. הסדרה הראשונה התאפיינה בתפאורה דלה ובשימוש בסיפורים פשוטים ולמרות זאת נזרעו בה כבר אז הזרעים שיצמיחו תופעה חובקת עולם.

     

    לאחר שלוש עונות שידור הוחלט על ביטול הסדרה. ההחלטה לא התקבלה בשל נתוני צפייה נמוכים אלא בשל העובדה שקהל הצופים היה מורכב ברובו מבני נוער וצעירים, קהל שנחשב לא אטרקטיבי למפרסמים של התקופה שסירבו לשלב פרסומות בפרקי הסדרה. מיד לאחר הביטול קנתה חברת פרמאונט את זכויות השידור למב"כ מחברת ההפקה המקורית ואפשרה הקרנה של פרקים ברשתות רבות ובערוצים מקומיים (במקום ברשת NBC בלבד).

     

    העלייה בתפוצתה של הסדרה וההד התקשורתי של הנחיתה הראשונה על הירח (1969) סייעו להרחיב את בסיס המעריצים של מב"כ והיא קנתה לה קהלים חדשים. בשנת 1972 ארגנו מספר חובבים כנס מאולתר במלון בניו יורק. הם שכרו אולם כנסים קטן ושלחו הזמנות לחבריהם החובבים ולכמה מהשחקנים בסדרה. השמועה על אודות הכנס עברה מפה לאוזן ולמלון הגיעו אלפי מעריצים שמילאו כל פינה אפשרית. תופעת מב"כ נולדה.

     

    עד מהרה החלו להופיע מגזינים וספרים שהמשיכו את קו הסיפור של הסדרה והכנסים הפכו לעניין שבשגרה. ערוצי הטלוויזיה המשיכו לשדר ברצף שידורים החוזרים של סדרת מב"כ המקורית, ורצף זה לא נקטע עד עצם היום הזה, למרות שעברו מאז 36 שנים ולמרות שקיימים 79 פרקים בלבד.

     

    הסרטים

     

    בשנים 1974-1973 הופקו פרקים של הסדרה השנייה תחת המותג של מב"כ. זו הייתה סדרת הנפשה שהשחקנים המקוריים שימשו בה כמדובבים של הדמויות המצוירות. הסדרה, שפנתה לחתך הגילים הצעיר, שנתפש עדיין כקהל היעד העיקרי, לא הצליחה ובוטלה לאחר 22 פרקים. בשנת 1978 הבינו בחברת פרמאונט שהפוטנציאל הכלכלי בסדרה רחב הרבה יותר מפלח השוק הצעיר. הם החלו לעבוד על סדרה חדשה אך החליטו לבסוף להפיק סרט במקום סדרה - ככל הנראה בשל הצלחתו של הסרט "מלחמת הכוכבים" (1977).

     

    הסרט הראשון בסדרת סרטי מב"כ יצא לאקרנים בשנת 1979. התסריט לסרט נלקח מאחד הפרקים שהוכנו עבור הסדרה השנייה וכל השחקנים המקוריים השתתפו בו. עם יציאתו לאקרנים זכה הסרט להצלחה כלכלית רבה למרות ביקורות מעורבות. קהל המעריצים הנאמן חזר לראות את הסרט שוב ושוב בדבקות מדהימה. מאז הסרט הראשון ועד היום יוצאים סרטי מב"כ כל שלוש שנים בממוצע. הסרט ה-11 נמצא כיום בשלבי הפקה מתקדמים. ארבעת הסרטים האחרונים לא התבססו על הסדרה המקורית אלא על הדור הבא.

     

    הדור הבא

     

    במקביל לעבודה על הסרטים המשיך רודנברי לחשוב על סדרת טלוויזיה חדשה. לבסוף, לאחר שש שנים של כתיבה ועבודת הפקה עלתה הסדרה החדשה לשידור. הפרק הראשון של Star Trek - The Next Generation שודר בשנת 1987. הסדרה המשיכה את הרפתקאותיה של החללית אנטרפרייז מאה שנה אחרי תקופתה של הסדרה הראשונה. המסר היה דומה: המין האנושי, חמוש בגישה יצירתית, ביכולות מדעיות ובקוד מוסרי, חוקר את מרחבי הגלקסיה. ההבדל היה בפרטים. צוות האנטרפרייז החדש הקרין בשלות, מתינות והיה שונה בהרכבו מהקודם. את קירק הלוחמני החליף פיקארד (פטריק סטיוארט) המבוגר והשקול.

     

    לצוות הפיקוד נוספה יועצת נפשית / רוחנית בדמות דיאנה טרוי (מרינה סירטיס) שהוסיפה נופך רך וניו-אייג'י לסדרה. ואת מקומו של ספוק תפס האנדרואיד דאטא (ברנט ספיינר) ובכך חודדה שאלת השתלבותו בחברה של מי שרגשותיו והתנהגותו שונים (דמותו של דאטא נעשתה נערצת במיוחד בקרב בני נוער חובבי מדע וטכנולוגיה שחשו מנותקים מהחברה).

     

    שידור העונה הראשונה של "מסע בין כוכבים - הדור הבא" לווה בחששות כבדים הן בשל ההשקעה הכספית הגדולה בסדרה והן בשל החשש שקהל המעריצים יתקשה להתנתק מהדמויות של הסדרה המקורית שהפכו לאיקונות של תרבות הפופ והמד"ב. עד מהרה התברר כי החששות חסרי בסיס. הסדרה הפכה לאחת ההצלחות הטלוויזיוניות הגדולות בכל הזמנים. נתוני הצפייה צברו תאוצה לאט אך בעקביות ובעונה השלישית רשמה הסדרה שיא רייטינג חסר תקדים והביסה תוכניות ותיקות ועתירות צופים כמו "60 דקות".

     

    גם מצד המבקרים זכתה מב"כ - הדור הבא לשבחים, הסדרה זכתה ב-16 פרסי אמי (יותר מכל סדרה אחרת המשודרת בסינדיקציה, ז"א לא ברשת אחת) וכן בפרסי פיבודי והוגו. עד היום, 11 שנה לאחר שהסתיימה, מופיעה מב"כ - הדור הבא ברשימת הסדרות שזכו לאחוזי הצפייה הגבוהים ביותר בארה"ב. פרקי הסדרה (שבע עונות, 178 פרקים) משודרים בשידורים חוזרים ברחבי העולם וזוכים, עדיין, לצפייה רבה.

     

    מסעות מקבילים

     

    במקביל לשידור העונות האחרונות של מב"כ - הדור הבא החל צוות ההפקה בפראמאונט לעבוד על שתי סדרות המשך. ג'ין רודנברי, היוצר האגדי של הסדרות, נפטר באופן פתאומי בשנת 1991 אך לפני מותו הוא הצביע על היורש המיועד - ריק ברמן, שעבד לצידו זמן רב. ברמן ושותפו ברנון ברגה החליטו לשנות במקצת את הקו שהנחה את רודנברי ולפנות לדרך חדשה. הצמד הפיק שתי סדרות ששודרו במקביל במשך מספר שנים. הסדרה Deep Space 9 הופיעה יחד עם העונה האחרונה של הדור הבא (1993).

     

    הסדרה גוללה את תולדותיה של תחנת חלל נידחת הניצבת בנקודת מפגש בין גזעים שונים ומסוכסכים. הסדרה השנייה, Star Trek Voyager החלה לשדר ב-1995 ובה סופר על חללית סיור קטנה (יחסית לאנטרפרייז) הנקלעת אל חלק מרוחק של הגלקסיה ומנסה למצוא את דרכה חזרה.

     

    שתי הסדרות חרגו מהקו שהתוו מב"כ המקורית ומב"כ - הדור הבא. בתחנת החלל של 9DS הופיעו דמויות מפוקפקות והקו הברור בין "טובים" ל"רעים" שכה אפיין את הסדרות הקודמות טושטש מעט. אפילו בצי החלל Starfleetשהוצג תמיד כגוף מוסרי ואתי לעילא נתגלו מניעים אפלוליים ומדורים חשאיים. יש הטוענים כי הסדרה המתחרה "בבילון 5" היא שהשפיעה על הכותבים וגרמה להם לפתח תסריטים בעלי עלילות ומזימות מורכבות ודמויות רבות פנים. בסדרה המקבילה, וויאג'ר, נמתחו הכללים בכיוון אחר. במקום להעמיק באינטריגות בין גזעים ודמויות התעמקה הסדרה בעלילות בעלות אופי מדעי וטכנולוגי.

     

    תופעות טבע מוזרות ואנומליות

     

    פרקים רבים של הסדרה מיוחדים להתמודדות עם תופעות טבע מוזרות ואנומליות בחלל. חברי הצוות נדרשו לפתור בעיות שונות על ידי שימוש בטכנולוגיה המתקדמת שלרשותם. אפילו התפתחות הדמויות קשורה לשאלות טכנולוגיות: רופא הספינה של וויאג'ר (רוברט פיקארדו) הוא הולוגרמה ממוחשבת המתחבטת עם משמעות קיומה, וחברת הצוות Seven of Nine (מלכת היופי לשעבר ג'רי ריאן) היא אדם-משולב-מכונה שנחטפה בגיל צעיר על ידי ה"בורג" - גזע טכנולוגי קולקטיבי בו אין משמעות ליחיד. נדמה כי המפיקים ברנון וברגה ניסו לחלק את קהל הצופים לשתי קבוצות: אלה המעדיפים סיפורי מאבק אנושי וקבוצתי ואלה המעדיפים מד"ב "קשה" ומדעי יותר. שתי הסדרות השלימו שבע עונות מלאות וזכו לאחוזי צפייה טובים ולייצוג משמעותי בכנסים ובספרות מב"כ.

     

    הסדרה השישית במסגרת מב"כ נמצאת כיום בעונתה הרביעית. הסדרה, Star Trek Enterprise , חוזרת אל הזמן שלפני הסדרה המקורית ומספרת את סיפורה של ספינת האנטרפרייז הראשונה בימים בהם עשתה האנושות את צעדיה הראשונים בחלל. הסדרה חוזרת אל התבנית המקורית ומציגה סיפורים ודמויות בעלי מאפיינים ברורים ועלילה פשוטה יחסית. גם הצוות דומה בהרכבו לסדרה המקורית, קפטן ארצ'ר (סקוט באקולה) הוא אמריקני חסון ולעתים לוחמני, קצינת המדע טו-פול (ג'ולין בללוק) וולקנית כמו ספוק לפניה (או אחריה עפ"י הכרונולוגיה של הסדרה) והגישה הכללית של "כיבוש החלל" ניכרת בפרקים השונים.

     

    הסדרה, למרות הצלחה יחסית בנתוני הצפייה, זכתה לביקורת רבה בקרב קהילת המעריצים. הטענה הבולטת היא שהסדרה אינה ניחנת באותה עוצמה ובאותו שאר רוח שאפיינו את הסדרות הקודמות. הצוות בסדרה החדשה פחות בטוח בעצמו ואינו משדר לכידות ושותפות גורל. הדבר המעניין הוא שמעריצי מב"כ הגיבו בצורה חדה על שינוי זה במסר הפנימי. התלונות אינן נוגעות לדמויות או לפרטי הסיפור אלא למסר ולרוח הסיפור. מזה זמן מה יש שמועות עיקשות על כוונת צוות ההפקה לבטל את הסדרה לאחר ארבע עונות ולהתמקד בהפקת הסרט החדש.

     

    עתיד המין האנושי - יהיה בסדר

     

    הניסיון להתחקות אחר סוד עוצמתה של תופעת מב"כ מוביל למחשבה כי קיימים בה אלמנטים עמוקים שפונים לקהל, מעבר לדמויות ולסיפורים עצמם. נדמה כי יש רעיון בסיסי או אידיאולוגיה העומדת מאחורי האהדה לסדרה. סקירה מהירה מראה כי – וזו אולי מסקנה מפתיעה – יש מעט מאד יצירות מד"ב המתארות את עתיד האנושות באור אופטימי. יש אפילו פחות יצירות מד"ב המתוות קווים ברורים בדרך אל עתיד טוב יותר. מב"כ מתווה באופן ברור את הדרך מכאן לשם, מעולמנו המסוכסך ומלא הסבל אל עתיד אחר. הקווים נמתחים הן במישור המדעי והטכנולוגי - הכלים שישרתו אותנו בעתיד והידע הרב שנצבור, והן במישור ההתפתחות המוסרית והמדינית - עולם מאוחד וקבלה של השונה והאחר בחברה.

     

    המסר שמשולב בכל הסדרות והסרטים הוא שכל בעיה ניתנת לפתרון אם נעבוד קשה יחדיו, נפתח טכנולוגיה חזקה ונשמור על עמוד שדרה מוסרי ואיתן. אם ננהג כך בכל הבעיות העומדות בפנינו מובטח לנו העתיד הטוב. זוהי גישה לא מקובלת במד"ב. סיפורי מד"ב רבים מתחבטים בשאלות הקשות הנוגעות לבסיסו של המוסר האנושי ובשאלות הנוגעות להתפתחות מואצת של טכנולוגיה. הצל שמטיל אופיו של האדם על עתידו והצל שמטילה ההתפתחות הטכנולוגית נידונים רבות ולעומק רב. מב"כ אינה שואלת את השאלות בצורה מורכבת, יש בה משהו פשוט ואופטימי. היא מלאה בקריאה: הבה נתאחד, נעבוד יחדיו כדי לבנות ספינות חלל, נשמור על כבוד האדם (והחוצן, והאנדרואיד...) ויהיה לנו עתיד טוב ומלא הרפתקאות. זוהי קריאה המדברת, כך נראה, אל ליבם של אנשים רבים.

     

    דוגמה מאלפת לתגובה שמעוררים הערכים הטבועים במב"כ מוצגת בסרט Trekkies, אחד הסרטים הדוקומנטריים על מעריצי הסדרה. בסרט הוצגה אשה בוגרת שמתעקשת ללבוש מדים של צי החלל מדי יום ודורשת מעמיתיה במשרד בו היא עובדת לכנות אותה ליוטננט (סג"מ).

     

    בתשובה לשאלה המתבקשת, מדוע היא מתמידה בהעמדת הפנים המוזרה, היא ענתה שהעקרונות של צי החלל: דבקות במטרה, נאמנות, התחשבות בזולת ומסירות הם בעיניה עקרונות שכדאי לחיות לאורם. מדי צי החלל, היא הוסיפה, משקפים את האמונות הפנימיות שלי. ואכן יש אמת מסוימת בדבריה שכן ענידת שרשרת עם צלב או חבישת כיפה גם הם מנהגים המשקפים אמונות פנימית של האדם. ההבדל הוא בכך שצי החלל אינו מקובל כמקור סמכות דתית (עדיין). אותה חובבת נשבתה בקסמיה של הרוח של מב"כ, היא מוצאת אמת התואמת את השקפת עולמה ברעיון הפשוט אך עוצמתי שעומד בבסיס הסדרות והסרטים.

     

    דיוקן העתיד האוטופי, כפי שהוא מוצג בסדרות וסרטי מב"כ, מחוזק על ידי האופן בו מובנות הדמויות. דמויות המבליטות מרכיב אופי אחד אינן המצאה של מב"כ, אך הסדרה מרחיבה את הרעיון מהיחיד לגזעים שלמים. ה"וולקנים" לוגיים ואינם מחצינים את רגשותיהם, ה"קלינגונים" לוחמניים ורודפי כבוד, ה"פרנגיי" חמדנים וכו'. הדמויות השונות מגלמות קו אופי ואישיות קיצוני ומאפשרות פיתוח עלילה הבוחנת את תכונות האופי האנושיות האלו בצורה מובלטת: התמודדות עם רגשות, קונפליקטים של כבוד ומחויבות, דילמות של רווח אישי מול טובת הכלל ועוד.

     

    הדגש הוא על הדרך בה נפתרות הבעיות בפרקי הסדרות. המסר החוזר על עצמו הוא שלכולם, למרות השוני, יש גורם מאחד בדמותו של מוסר משותף. הדמויות, שונות ככל שיהיו, יודעות כולן שיש לעזור לחלש, שלא משאירים חבר בשדה הקרב, שבגידה היא העבירה החמורה ביותר וכו'. גיוון הדמויות מאפשר לצופים להתחלק לקבוצות המזדהות עם גיבורים שונים (אפשר לראות זאת בבירור בהתפלגות התחפושות בכנסים) להציג את שונותם ובאותו זמן להרגיש חלק מהקבוצה הגדולה ומהאידיאולוגיה שלה.

     

    האתוס האמריקני

     

    יש משהו ברעיונות של מב"כ, ברוח הסדרה, שמזכיר את מה שניתן לכנות "האתוס האמריקני". הרעיונות דומים: שיתוף פעולה של יחידים שמקורם במקומות שונים ובתרבויות שונות, קוד מוסרי (פרוטסטנטי) של מלאכה ועשייה, דבקות במשימה, נאמנות, מוסר ליברלי אבל קשוח ואמונה ביכולת לבנות עתיד טוב יותר. גיבורי מב"כ מצליחים להתמודד עם האויבים והאיומים השונים בהם הם נתקלים בשל עבודתם המאומצת ובשל אחדותם ודבקותם במשימה.

     

    הם אוהבים טכנולוגיה ונשענים על חריצותם הטכנולוגית, כמו האמריקנים, ולמרות שהם באים מרקעים שונים, כמו רוב האמריקנים, הם מדגישים את המשותף להם ולא את המפריד ביניהם. הם פועלים לפי כללים ברורים, דוגלים במוסר המגדיר באופן חד את הגבול בין טוב לרע ונשמעים לחוקי נאמנות מחייבים. ומעבר לכך, הם מאמינים בכל ליבם שהם מייצגים חרות אמיתית, צדק חברתי וחזון של הגשמה.

     

    האמריקנים, כמו גיבורי מב"כ, אוהבים קצת מיליטריזם - בסופו של דבר צי החלל הוא ארגון צבאי, אבל התפישה גורסת שימוש מבוקר בכוח והימנעות מעימותים, שיתוף פעולה ומתן הזדמנות שווה לכולם. אמריקה אולי איננה מתנהגת כך בפועל, אך הרעיונות הללו מוטמעים בקודקס הערכים הבסיסיים שלה, אלו האידיאלים שהאמריקנים מאמינים שפעולותיהם אכן משקפות. מב"כ משדרת ברבדים רבים את אידיאות הרוח האמריקנית: "עבוד קשה והיה אדם טוב - ותתקדם ללא קשר למוצאך, מינך או מראך" ו- "אל תשוש אלי קרב, אבל אם מתעסקים איתך הגב בכוח".

     

    אמונה ביכולתו של האדם, זה הפועל בהתאם לחוקים הללו, לבנות חברה צודקת ומתקדמת, היא אחד הבסיסים של ראיית העולם האמריקנית והיא משתקפת כמעט בכל פרק או סרט של מב"כ. פעולותיהם של הדמויות בסרטים ובסדרות משדרות דבקות בערכי השוויון, החריצות, ההישגיות והנאמנות, ואלו בדיוק הערכים שבליבו של האידיאל האמריקני. אפשר גם להוסיף שאולי אין זה פלא שבעלי הזכויות למב"כ מוכרים מוצרים שונים בכ-300 מיליון דולר בשנה, הרי גם זה חלק מהאתוס האמריקני.

     

    הסדרות והסרטים של מב"כ משדרים ערכים שמצליחים לחדור לליבותיהם של רבים ברחבי העולם כשם שרעיונות אמריקנים אחרים חודרים אל לב ההמונים. ייתכן שהמפתח לפענוח סוד ההצלחה של מב"כ הוא ההבנה כי כוחה נעוץ בהיותה סוג של תמצית של האתוס האמריקני. יש, היום אולי יותר מתמיד, מי שאינו שבע רצון ממעצמת העל והמסרים של תרבותה, אך התרבות האמריקנית, על הטוב והרע שבה, קנתה לה מקום בליבותיהם של יותר אנשים מאשר כל תרבות אחרת אי פעם.

     

    יש מי שיבקר את מב"כ, ובמידה מסוימת של צדק, על איכותם של חלק מהתסריטים, על ההתמקדות בפעלולים ועל גישה שהיא במובנים רבים נאיווית. יש, אגב, מי שמבקר את ארצות הברית בטיעונים דומים. אפשר לבקר את מב"כ, אפשר לומר שהיא מציגה ראייה עולם רדודה ומניפולטיבית, אפשר לומר שמדובר בסיפורת להמונים בעלת מסר פשטני. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה וזה, אולי יותר מכול, מה שמושך את הקהל הנאמן: יש במסע הזה אל בין הכוכבים המון המון תקווה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניב קלדרון
    מעריצי סטאר טראק, גם בישראל
    צילום: ניב קלדרון
    הצוות המקורי והאהוב
    קומנדר דאטה. רובוט אנושי
    ועכשיו כולם ביחד..
    מומלצים