שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רצית לדעת למה גבר בן 31 גר אצל ההורים?

    תנו לי בחורה שתהיה מספיק בוגרת להבין שאני גר אצל ההורים בגיל מופלג שכזה לא מפני שאני פוחד לצאת החוצה, אלא כי בחרתי לעשות עם הכסף שלי דברים אחרים. דברים שהיו גבוה יותר בסולם העדיפויות שלי מלשכור דירה רעועה בבניין מתפרק באיזה אזור טוב של תל אביב. מונולוג מהכיס

    "אתה לא צריך לבכות", אמרה לי מרים, הפסיכולוגית שלי. "זה בכלל לא נורא להיות בן 31 ולגור אצל ההורים. אני מכירה המון בחורות שלא היו פוסלות אותך בגלל זה", המשיכה.

     

    כן? את מכירה המון בחורות? תני לי אחת. לא רוצה המון. אחת. כזאת שתהיה מספיק בוגרת להבין שאני גר אצל ההורים בגיל מופלג שכזה לא מפני שאני פוחד לצאת החוצה, אלא מפני שבחרתי לעשות עם הכסף שלי דברים אחרים. דברים שהיו גבוה יותר בסולם העדיפויות שלי מלשכור דירה רעועה בבניין מתפרק באיזה אזור טוב של תל אביב, לזרוק 700 דולר עוד לפני שהדלקתי את דוד המים החמים ואחרי 40 דקות מורטות עצבים של חיפוש חנייה.

     

    הבעיה עם נשים היא שהן לא יכולות להבין את הסיטואציה. הן חושבות שהן יודעות מה הן רוצות, אבל הן לא. אין לי כעס על נשים באופן כללי, אני בהחלט יכול להבין מאיפה באה החרדה הזאת לגבי גבר בן 31 שגר אצל ההורים. יכול להיות שאילו המצב היה הפוך, ואני הייתי פוגש בחורה בת 31 שגרה אצל הוריה, אולי הייתי מסתכל על זה בעין עקומה, אבל הייתי בודק למה היא העדיפה להישאר בבית, ובטח שלא הייתי פוסל אותה רק בגלל זה. אז למה רינה, גיתית ודידי פסלו אותי?

     

    אם אתה מגיע לדייט עם סובארו מודל 92 זה לא אידיאלי עבורה, אבל זה עובר. אם אתה מספר שאתה עובד בעבודה מזדמנת זה לא מה שהיא חלמה עליו, אבל גם את זה היא מוכנה לבלוע. תגיד לה שאתה בן 31 וגר אצל ההורים ומערכת היחסים איתה מסתיימת.

     

    "תראה", אמרה לי הפסיכולוגית, "אני יודעת למה אתה גר אצל ההורים, אבל אתה צריך להסביר את זה לבנות שאתה יוצא איתן. שיידעו מה הסיבה".

     

    הפסיכולוגית ניסתה לעודד אותי. הבעיה היא שאני לא מקבל צ'אנס להסביר את הסיבה שלי. ניסיתי את השיטה הזאת, לא עבד. אחר כך ניסיתי את השיטה השנייה - פשוט לא דיברתי על זה בדייט הראשון. נתתי למועמדת להתרשם ממני ולראות מה אני שווה. העניין הוא שאם לא בדייט ראשון, הנושא עולה בדייט השני, ואז כבר אין דרך חזרה.

     

    אחרי שהשתחררתי משלוש שנות שירות בהן שמעתי ערבית יותר מאשר עברית, לקחתי פסק זמן. החבר'ה בצבא מספרים שהייתי וטרינר. למה? כי הלקוחות של הווטרינר לא אוהבים אותו. גם ה"לקוחות" שלי, במקום ששירתתי בו, לא ממש אהבו חיילים. פסק הזמן הזה נמשך קרוב לשנה, במהלכה הסתובבתי באוסטרליה וניו זילנד, יפן, וייטנאם, משם עברתי לאלסקה וקינחתי בלונדון בדרך חזרה לתל-אביב.

     

    העברתי עוד שנה בעבודות קשות, בשעות בלתי שגרתיות, כדי להחזיר את כל הירוקים שביזבזתי בטיול. המשכתי לעבוד ולחסוך, ובגיל 25 נרשמתי לאוניברסיטה. לפני שנתיים סיימתי תואר בכלכלה ומנהל עסקים, כולל סטאז' אצל איש עסקים ישראלי ידוע ובעיקר עשיר מאוד. התחבבתי עליו והוזמנתי אליו הביתה מידי פעם לאירועים, שם גם פגשתי כמה גורמים משפיעים יותר ומשפיעים פחות וידעתי איך אני רוצה לראות את החיים שלי.

     

    אחרי שלמדתי כמה דברים על עסקים ואיך מנהלים נכון משא ומתן כשמדובר בכסף, פתחתי לעצמי עסק קטן. הידעתן, בנות, שארבע שנות לימודים ועוד סטאז' נטול משכורת עולים כסף, הרבה מאוד כסף? ולפתוח עסק? חשבתן על זה? לפתוח עסק, בעיקר אחרי שהוצאתי כמה עשרות אלפי שקלים על לימודים, זה לא עניין זול.

     

    אם לא אמרתי קודם, אז לאבא שלי לא קוראים ארקדי גאידמק

    גייסתי את כל הכוחות, לקחתי הלוואות, בניתי, שיפצתי, הזמנתי סחורה, שילמתי מקדמה, דאגתי לביטוחים ומנעולים, קניתי ציוד משרדי, פתחתי תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי, הזמנתי חשבוניות ועוד כמה דברים שאני כבר לא זוכר ויצאתי לדרך. אם לא אמרתי קודם, אז כדאי שתדעו שלאבא שלי לא קוראים ארקדי גאידמק ואין לו אפשרות לעזור לי. הכל לבד, בעשר אצבעות.

     

    שילמתי מחיר. מראש ידעתי פחות או יותר כמה הוצאות יש ומתי יבואו הכנסות (זה עוד יקרה). אז המעטתי בבילויים ולא שידרגתי את הטלפון הנייד שלי ולא את האוטו. גם לא עזבתי את בית אבא.

     

    נלחמתי, ובינתיים נראה שניצחתי, או לפחות אני בדרך לניצחון. בראש סדר העדיפויות שלי ראיתי את העתיד שלי ושל ילדיי. עסק משלי. אני אדון לעצמי. אז ייקח לי עוד שנה פלוס מינוס, ואני אצא מהבית. אני מחזיר הלוואות שלקחתי, ואני מאוד מחושב בנושא הכספי.

     

    בואו נראה מה השגתי: יש לי אוטו משלי (אמנם קצת ישן, אבל נוסע), תואר אקדמי, קשרים במקומות הנכונים ועסק עצמאי משלי. אפילו מינוס בבנק אין לי, חבל רק שהפלוס לא כזה גדול. עדיין. אז מה, אם אני גר אצל ההורים זאת הבעיה?

     

    את יודעת מה? לא צריך. אל תעשי טובות, רק אל תבואי לבקש אחר כך הלוואות. את כל הירושה תקבל הכלבה שלי. היא היתה איתה גם ברגעים הקשים. אהבה אמיתית. אני לא יודע מה היא תעשה עם סובארו מודל 92 בעוד 60 שנה, אבל זאת כבר באמת בעיה שלה.

     

    הבלוג של גבי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחרי 40 דקות מורטות עצבים של חיפוש חנייה
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים