שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל תגעו לנו בעירוב
    מי מחבל בעמודי העירוב בירושלים? המשטרה חסרת אונים והתושבים מפסיקים לצאת מהבית בשבת עם עגלה וסידור. רבני השכונות נפגשו שלשום לכינוס חירום ויצאו בקריאה: "אסור לסמוך על העירוב ההיקפי, אלא רק על עירובי השכונות" ומנגד, יוצאים תושבים חילונים לקרב נגד "העירוב המהודר" שהוצב ברחובות - "מפגע בטיחותי שיביא להתחרדות דרום-מערב העיר". על הסכסוך החדש בין חילונים לחרדים בבירה

    כביש בר-אילן - אאוט, קרבות העירוב - אין: כבר מזה מספר חודשים שמתחוללת מלחמת דת בירושלים סביב הצבת עמודי העירוב (ראו גם מסגרת) ברחבי שכונות בעיר. בשלושת השבועות האחרונים הדברים אף הגיעו לידי כך שמדי שבת מגיעים אלמונים לתחום העירוב ומחבלים בו על ידי חיתוך החוטים.

     

    ארגון "ועד העירוב המהודר" אף הגיש תלונה בנושא למשטרת ירושלים. במסגרת חקירה שנתפתחה בנושא זומנו חשודים לגביית עדויות, אך נראה כי העניין רחוק מפתרון. לאור ההתרחשויות, נערך שלשום (א') כינוס חירום בהשתתפותם של כלל רבני השכונות בירושלים במשרדי "ועד העירוב המהודר". בישיבתם החליטו הרבנים לצאת בקריאה לכלל תושבי העיר שלא לסמוך על העירוב הגדול, זה המקיף את כל העיר ומותקן על ידי המועצה הדתית, ומעתה לסמוך אך ורק על העירוב המקומי בלבד המוצב בשכונות, אם הוא קיים. בנוסף, הוחלט שאם עד לשבוע הבא המשטרה לא תתפוס את האשמים, יוכרז על יציאה למאבק תושבים תקיף ונרחב.


    מתקינים את ה"עירוב המהודר"

     

    יו"ר "ועד העירוב המהודר", הרב דוד אייזנשטיין, אומר ל-ynet כי המשמעות שבגרימת חבלה לחוטי העירוב היא חמורה. "אם לאמא יש ילדים קטנים, היא לא יכולה לצאת עם העגלה. זהו דבר אקוטי, כל השבת היא ממש בבית הסוהר. אדם לא יכול לצאת לבית הכנסת עם הסידור או לערוך ברית לבנו באולם במהלך השבת, כי אי אפשר לטלטל כלום. מדובר בנושא כאוב לציבור רחב של תושבים. מי שעושה את זה לוקה בשנאה עיוורת ואין לכך שום הצדקה", הוא אומר.

     

    200 עמודים הוצבו, והושחתו

    במשך השנתיים האחרונות מתקיים דין ודברים בין הצדדים בעניין הצבת העירוב, עד שלפני לפני כשלושה חודשים המלחמה ניצתה מחדש. זה קרה לאחר ש"ועד העירוב המהודר" הציב לאורך 32 קילומטרים למעלה מ-200 עמודים בדרכים המובילות לבית החולים הדסה עין כרם. באחת הפעמים, החליטו אנשי המנהל הקהילתי של קריית יובל לנסר מספר עמודים שהוצבו ברחבי השכונה. כשהבחינו בכך תושבים חרדים באזור, החלה מהומה ובעקבות עימות שפרץ בין הצדדים הוזעקה המשטרה למקום כדי להביא להרגעת הרוחות.


    "העמודים נחתכו" (צילום: שלמה)

     

    לאחרונה, קיבל העימות סביב הצבת עמודי העירוב תפנית מדאיגה. בשלושת השבועות האחרונים, מדי ערב שבת, מגיעים אלמונים לתחום העירוב וחותכים את החוטים. החבלה הזו מתבצעת בעירוב המוצב על ידי המועצה הדתית, העדה החרדית ו"ועד העירוב המהודר" גם יחד. במקרים מסוימים יד אלמונית אף הציתה חלק מהעמודים. השחתת העירוב הזו מתקיימת בשכונות רבות בירושלים וביניהן קריית מנחם, ארמון הנציב, בית וגן, גבעת מרדכי וגבעת שאול.

     

    מארב חרדי בערב שבת

    המשטרה שפתחה בחקירת האירועים ביקשה מהגורמים החרדים המעורבים בעניין שלא להתסיס את הרוחות סביב ובמקביל הובטח כי יינקטו צעדים למציאת האשמים. בשבת האחרונה, החליטו אנשי הארגון "ועד העירוב המהודר" לעשות את השבת בשטח על מנת לגלות בעצמם מי מחבל בחוטי העירוב. כך, בסביבות השעה 1:00 בליל שבת, הגיעו שלושה רכבים לתחום העירוב, מהם יצאו מספר גברים מצוידים בכלים ארוכים והחלו חותכים חוט אחר חוט את העירוב. אנשי הארגון החרדי עמדו מנגד, ניסו לצעוק להם "שאבס", אך לא העזו להתעמת עם האלמונים שצעקו לעברם - "חרדים מניאקים".

     

    לדברי הרב אייזנשטיין אשר נכח במקום, נדמה היה שאותם אלמונים נשכרו תמורת תשלום על ידי מישהו לבצע את הפעולה, "ובניגוד להבטחות המשטרה לא היה באזור שום סיור משטרתי", הוסיף.

     

    קרית יובל: "לא רוצים נהירה של חרדים"

    מוקד המלחמה מקורו בשכונת קריית יובל הממוקמת מעל בית החולים הדסה עין כרם. לדבריו של תושב השכונה, דני, (אשר ביקש להיות מצוטט בכתבה בשמו הפרטי בלבד מאחר וכבר קיבל איומים טלפוניים) כל הסיפור החל כבר לפני שנתיים כאשר גורמים חרדים החלו להציב עמודי עירוב בתוככי השכונות בנוסף לאלו שהוצבו על ידי המועצה הדתית. התופעה הזו, לדבריו, אופיינית מאוד לשכונות חרדיות אבל הפריעה לתושבים החילונים בקרית יובל. "התחילו לשים בקרית יובל עירוב שחתך את השכונה", הוא מספר. "בהרבה מקרים השתמשו בגדר קיימת או בפתחי בתים והתחילו לרתך אליהם עמודים. עמודים הוצבו בוואדי וקילקלו את הנוף, או על מדרכה, מה שגרם למפגע בטיחותי של ממש. לא ידענו מי מתקין את העמודים. הם היו מגיעים בשעות לא שעות וכשהיו קוראים למשטרה היו הולכים".

     

    לדבריו של דני, הרקע להתנגדות התושבים להצבת עמודי העירוב הוא בראש ובראשונה אי ציות לחוק, בהתחשב בעובדה שהעמודים מוצבים ללא תיאום עם הגורמים השכונתיים או מגובים בהיתרים הנדרשים על פי חוק. "אני לא יכול לתקוע עמוד בכל מקום שארצה. צריך לעבור הליך מסודר ולא כל גוף פרטי יכול לעשות מה ככל העולה על רוחו", הוא אומר. בנוסף, גם האופי החרדי שמקבלת השכונה עם הצבתם של עמודי העירוב אינה דבר רצוי בקרב תושבים רבים. לדבריו, "עירוב זה בפירוש סממן חרדי ואנחנו לא רוצים שתהיה נהירה של חרדים לדרום-מערב ירושלים. זה לא בריא, לא להם ולא לנו. העירוב מכשיר במידה מסוימת את השכונות בעבור חרדים וההתערבבות הזו עם הציבור החרדי רק מביאה לחיכוך מיותר".

     

    "נציג ש"ס אישר לנו להציב עמודים"

    בעקבות האירועים, פנה דני, יחד עם תושבים נוספים לגורמים בעיריית ירושלים ובראשם ראש העיר, אורי לופוליאנסקי, בדרישה שיפעל בנושא. במכתבו אף הביע את חששו כי הדברים עלולים להגיע לכדי שפיכות דמים. פנייתו, לראש העיר נותרה עד כה ללא מענה, כמו גם מצד גורמים נוספים בעירייה. יתרה מכך, באחת הפעמים שהוא נתקל באחד ממציבי העמודים ודרש ממנו לראות את ההיתרים הדרושים, הציג לו אותו מתקין אישור החתום על ידי חבר מועצת העיר, שמואל יצחקי (ש"ס).  

     

    הפנייה היחידה שכן זכתה למענה מצד עיריית ירושלים הגיעה ממבקרת העירייה, שולמית רובין. במכתב ששיגרה ללופוליאנסקי בנושא מציינת רובין כי פנתה ליצחקי לבקשת הסברים אך הלה הכחיש כל קשר לעניין. רובין מצידה, התקשתה לקבל את תשובתו מאחר ולידיה הגיע צילום מסמך החתום על ידי יצחקי המאשר למתקיני העמודים לעשות כן. המבקרת מציינת במכתבה שמסקנתה היא שבתשובתו של יצחקי "אין ממש", ודרשה מלופוליאנסקי להרתיע את חבר המועצה יצחקי לבל ינקוט בפעולות החורגות מסמכותו.

     

    עוד מציינת רובין במכתבה: "למיטב ידיעתי הגורם המוסמך והמורשה להתקנת עירוב בעיר הוא המועצה הדתית ואכן, העירוב בכלל העיר הוקם ותוחזק על ידה במשך שנים. השטחים הציבוריים בשטח השיפוט העירוני אינם הפקר שבהם כל אחד יכול לעשות כבתוך שלו. התחושה בציבור היא כי אין גורם המשליט את החוק ואיש הישר בעיניו יעשה".

     

    בעקבות הגשת התלונה למשטרה על ידי "ועד העירוב המהודר", זומן דני לחקירה במשטרה. לדבריו, מדובר באבסורד גמור. "זה פשוט מדהים שאני נחקר במשטרה בחשד לפלילים בזמן שיש אנשים המפרים את החוק בריש גלי. מתבצעת כאן פעילות בניגוד לחוק וניסיון לכפות על האוכלוסייה החילונית סממנים חרדיים שאנחנו לא מעוניינים בהם, זאת מלבד הסיכון הבטיחותי שבהצבת העמודים על שפת הכביש למשל, או בכך שמדובר בפגם אסטטי ממדרגה ראשונה".

     

    לדבריו, הפעילות כנגד הצבת עמודי העירוב מסתכמת בשליחת מכתבים לעיריית ירושלים ולמבקר המדינה, על אף שהוא לא מופתע שהדברים גלשו גם לכדי השחתת עמודי העירוב וחתיכת החוטים. "זה לא מפליא אותי שבסופו של דבר אנשים נוקטים איזושהי פעולה, כי לציבור החילוני נמאס שהעירייה אינה אוכפת את חוקיה", הוא אומר.

     

    כנגד טענות אלה מסביר הרב אייזנשטיין ש"העירוב של המועצה הדתית מקיף מבחוץ את השכונות, ואילו העירוב שמציב 'ועד העירוב המהודר' הוא יותר פנימי ויותר מהודר". לדבריו, הארגון מגובה בכל האישורים הדרושים מעיריית ירושלים וכי "אין גורם בעירייה, מראש העיר ועד אחרון הפקידים, שלא סיפק את האישורים הדרושים".

     

    "מתוקף ההלכה והחוק"

    כשמעמתים את הרב אייזנשטיין עם העובדה שעל הצבת עירוב אחראית המועצה הדתית הוא טוען להגנתו: "המועצה הדתית התפרקה לפני כמה שנים. אין להם תקציבים ואיש לא מתחזק את העירוב. עירוב זה דבר שמחויב על פי חוק והמועצה הדתית אמורה לתחזק אותו. מאחר שזה לא קורה, העירייה שמחה על הצבתו על ידינו. אנחנו נותנים שירותי דת במסגרת החוק ומשלימים את המועצה הדתית. את המנדט להצבת העומדים אנחנו שואבים מתוקף חוק וגם מתוקף ההלכה היהודית". 

     

    חבר מועצת עיריית ירושלים, שמואל יצחקי, מסר בתגובה: "מעולם לא נתתי אישור להתקנת עירוב, וכך עניתי גם למבקרת. המסמך המדובר מציין את הסיכום שהיה לי, כנציג עיריית ירושלים עם המועצה הדתית בו הוחלט שאותם אנשים שדאגו לכיסוי ההוצאות הם אלו שיבצעו את העבודה. לא מדובר באישור אלא בסיכום בדבר התקנה". כשנשאל יצחקי מדוע העבודות להתקנת העירוב נמסרות לידי גורמים פרטיים ענה: "במועצה הדתית היו הרבה תהפוכות ונושא העירוב לא תוחזק. מאחר ויש גורמים המבקשים לסייע בנושא, למה לא?". 

     

    מהעירייה נמסר כי "עיריית ירושלים פועלת לגשר בין האוכלוסיות השונות. עירוב שבת קיים בכל עיר בישראל, ללא קשר להרכב האוכלוסייה בה, ומצוי בתחום אחריותה של המועצה הדתית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לופוליאנסקי. "באחריות המועצה הדתית"
    צילום: חיים צח
    מומלצים