שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעמד הקהל. חלקי
    מצוות הקהל אמורה להתקיים בסוכות של מוצאי שנת השמיטה, ברוב עם בי-ם. במכון המקדש ביקשו מהרבנות הראשית לקיים אירוע ממלכתי בדומה לזה שערכו הרבנים שפירא ואליהו לפני 21 שנה, הרבנות גמגמה, 5,000 איש השתתפו בטקס האלטרנטיבי
    במעמד של כ-5,000 איש קיים היום (ד') מכון המקדש טקס המשחזר את "מעמד הקהל". במסגרת מצוות הקהל, אשר היתה נהוגה בזמן בית המקדש, נהג המלך להכריז על המעמד ולקרוא לכלל העם, נשים גברים וטף לבוא ולהשתתף באמצעות חצוצרות כסף. וכאשר העם היה מתקהל בבית המקדש היה המלך קורא בפניו פרשיות נבחרות בספר דברים.

     

    את המצווה נהגו לקיים מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה. במכון המקדש הכריזו אף הם על תחילת הטקס באמצעות תקיעה בחצוצרות כסף ברחבי העיר ירושלים ובמהלכו קראו בתורה רבנים שונים. קודם לכן, במהלך היום כולו, עלו להר הבית בטהרה כ-700 אנשים כדי לקיים את המעמד במקום המקורי, כפי שהיה נהוג בעבר ובהתאמה, כפי שמאמינים מארגני הטקס הזה לעתיד לבוא.  


    יוצאים לדרך. מעמד הקהל (צילומים: גיא אסיאג)

     

    מדובר במספר הגדול ביותר של יהודים שעלו ביום אחד להר הבית מאז שיחרורו במלחמת ששת הימים. עוד כ-200 אנשים נוספים, שביקשו לעלות, נאלצו להישאר בחוץ בשל עומס המבקרים ובמהלך החג עתידות העליות להר הבית להימשך. על פי הציווי המקורי, המופיע במקרא, מלך ישראל הוא אשר קורא על כינוס מעמד הקהל. אחד העולים להר היום היה גם יהודה עציון, מראשי המחתרת היהודית. היתה זו עלייתו הראשונה של עציון מאז אותה פרשה, כאשר העולים יחד עמו הסמיכו אותו למלך לצורך המעמד והוא קרא על הר הבית חלק מפרשיות התורה.

     

    על פתיחת המעמד הכריזו, כאמור, כוהנים בתקיעת חצוצרות כסף כשהם לבושים בבגדים לבנים המעוצבים על פי ההנחיות המופיעות במקרא. באופן זה, בימים עברו, היו קוראים לכל העם לבוא ולהשתתף במעמד שנועד לשחזר מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה את מעמד הר סיני. זאת במטרה לחנך את העם לדרכי התורה.

     

    במהלך הטקס, שצויין היום על ידי מכון המקדש, הובא לבמה קטע מספר תורה הנכתב בימים אלו במטרה לשמש את המתפללים בבית המקדש השלישי. באותו ספר תורה שבימים אלו עמלים על כתיבתו הסתיימה כבר מלאכת ספר בראשית ולשם המעמד אף נכתבה בו אחת הפרשיות המופיעות בקריאת שמע - אותו קרא בפני הנוכחים רב היישוב אפרת, הרב שלמה ריסקין. לאחר מכן הוצג לראווה כתר ציץ מזהב טהור אותו היה נוהג לחבוש על ראשו הכהן הגדול. המנחה הסבר לנוכחים כי לא מדובר בדגם אלא בציץ זהב טהור למעשה עליו נעשתה גם ברכת עשה ושבמהרה בימינו הוא ישמש את הכהן בעבודתו בבית המקדש השלישי.  


    הקריאה בתורה

      

    מארגני העליות להר הבית רואים במספר הרב של המבקרים בהר ובקריאתן של פרשיות התורה עליו כהישג חסר תקדים. "התור לשער המוגרבים, ממנו עולים להר הבית, היה ארוך יותר מתור הכניסה לכותל המערבי", אמר בשיחה עם ynet פרופ' הלל וייס. 

     

    הקרב החרדי-ציוני על ה"הקהל"

    מצוות הקהל מופיעה בספר החינוך כמצווה השנייה לפני הסוף ומסומנת בסימן תרי"ב – אולי כרמז למריבות המתחוללות מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה, הזמן בו נהוג היה לקיים את המעמד. את המנהג חידש לראשונה בשנת 1904 מי ששימש כרבה של ירושלים, הרב דוד תאומים (האדר"ת) והיה גם חותנו של מייסד הרבנות הראשית, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת 1946 חידש את מנהג ההקהל, זכר למעמד שהיה נהוג בזמן בית המקדש, מי שכיהן במשך שנים רבות כמנכ"ל משרד הדתות, שלמה זיינביל כהנא.


    הטקס האלטרנטיבי של מכון המקדש

     

    אלא שיוזמה זו זכתה להתנגדות מגדול הפוסקים הליטאים החזון-איש, ואחריו התנגדו לה גם ממשיכי דרכו. המחלוקת נבעה מהסיבה שמדובר במצווה המחויבת בזמן שבית מקדש קיים ובנוסף האחראי על הכרזת כינוס ההקהל הוא המלך או נשיא ישראל ובהתחשב בעובדה שהנשיאים שכיהנו עד כה לא היו שומרי תורה ומצוות. על כן, למרות רצונם של החוגים הציונים דתיים להסמיך את נשיא המדינה שיכנס את המעמד מעולם לא צויין המעמד באופן ממלכתי וריבוני המאגד את כלל הפלגים וחלקי העם השונים, בדומה לכוונת המצווה המקורית.

     

    הפעם היחידה בו צויין מעמד הקהל קרוב ככל האפשר למתכונת המקורית היתה לפני 21 שנה, בשנת 1987. המעמד התקיים בעיקר בזכות העובדה שהרבנים הראשיים דאז, אברהם שפירא ומרדכי אליהו היו בעלי גישה ממלכתית. המעמד התקיים בכותל המערבי ונכחו בו נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, שהתכבד בקריאת ספר התורה ונשיא בית המשפט העליון דאז השופט שמגר וראש הממשלה דאז יצחק שמיר והשתתפו בו כ-100 אלף בני אדם.

     

    המעמד הצנוע של הרבנות הראשית

    השנה, לקראת תום שנת השמיטה, בהתקרב מועד הקהל, הכינו בהכנות לאירוע, אלא שהפעם לא היתה לרבנות הראשית כל כוונה לקיים את המעמד ברוב עם ובאופן ממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה. תחת זו, בחרו ברבנות הראשית לקיים מעמד לזכר מצוות הקהל שייערך מחר בכותל המערבי באופן צנוע, שלא זכה לפרסום רב, וישתתפו בו הרבנים הראשיים והרב עובדיה יוסף ובמהלכו יקראו בשני ספרי תורה שנתרמו על ידי המיליונר האמריקני יהודה רעננערט.

     

    "המעמד שנעשה לפני 21 שנה היה ממלכתי וחלק מחגיגות ה-40 של המדינה ויצר את השילוב בין הממלכתי לדתי. כיום הרבניות הראשית מתנהלת כרבנות "מטעם" והיא לא פועלת כגוף אוטונומי. כשביקשנו לקיים מעמד הקהל במסגרת רחבה עמדת הרבנות היתה מאוד מגומגמת ולא נלהבת", אומר הלל וייס, שהיה בין יוזמי המעמד לפי 21 שנים. השנה יעץ וייס לאנשי מכון המקדש הרב ישראל אריאל ויהודה גליק שלא לתלות תקוות רבות לשתוף פעולה נרחב עם הרבנות הראשית.

     

    תחילה נטלו אנשי מכון המקדש חלק בהכנת המעמד, ואז התבשרו על ידי המארגנים כי הם מבקשים לוותר על שירותי המכון. "אחרי המחלוקות הקשות של שנת השמיטה, ברבנות לא היו מעוניינים לפתוח חזית נוספת מול החרדים וככל הנראה הוויתור על מעורבות מכון המקדש, בשל הסיבה כי הוא מעודד עלייה להר הבית והבקשה לאותו ויתור נעשתה בצורה גסה ובוטה", אמר וייס. אבל על אף השסעים האידיאולוגיים שאינם מאפשרים מעמד בהשתתפות כל פלגי הציבור, וייס אינו מודאג ואף מעודד ממנו. לדעתו, "החרדים מנהלים קרב מאסף. יש כאן שיח של קצוות אבל הצורך במצווה הוא עצום ופורץ החוצה ואפילו החרדים יתחברו עם המדינה הרבה יותר מכפי שתיארו לעצמם, כמו שקורה בזק"א ובעיריית ירושלים. החרדים יתבדו – הם לא יצליחו לשמור על הסקטוריאליות שלהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מעמד הקהל של מכון המקדש
    צילום: גיא אסיאג
    וייס. "הרבנות גימגמה"
    צילום: אלי מנדלבאום
    מומלצים