שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    באיזה מקצוע כמעט לא תראו את הילדים? המצעד
    עובדים בישראל נרקבים בעבודה ובשעות הערב מתים לעזוב הביתה, אבל מעזים לעשות זאת רק אם הכיסא של הבוס ריק. בינתיים הם מפספסים זמן איכות עם המשפחה והחברים. מאילו מקצועות עדיף להתרחק אם אתם רוצים לראות את הילדים שלכם והאם הדשא של השכנים מחו"ל באמת ירוק יותר?

    בשפה העברית מקור המילה עבודה ועבדות הוא אחד, וזאת אולי הסיבה שיום העבודה ממשיך לרוב עד השעות המאוחרות. על פני נתוני ה-OECD, כל עובד חמישי בישראל עובד מעל 50 שעות בשבוע. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-32 מתוך 36 המדינות שנבדקו, כאשר בקוריאה, ביפן, בטורקיה ובמקסיקו המצב גרוע אף יותר.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

     

    עוד מציינים ב-OECD כי בנושא האיזון בין העבודה לבין החיים הפרטיים, שעות עבודה מרובות עלולות לפגוע בבריאות האישית, לסכן את רמת הביטחון של העובד ולהגדיל את הלחץ הכללי. כמו כן, פעולות מרגיעות יותר כמו מפגשים עם משפחה וחברים יפחתו, ואם אתם הורים לילדים - ייתכן שתראו אותם רק בסופי השבוע.

     

    סקר שערכה חברת עוקץ מערכות בקרב 279 עסקים במגזרים שונים בישראל, המעסיקים כ-10,000 עובדים, בדק את נתוני הנוכחות של העובדים. הבדיקה נעשתה לפני ניתוח שעות הכניסה והיציאה של העובדים בשעוני הנוכחות. על פי הסקר, המתמחים במשרדי עורכי הדין עובדים הכי הרבה שעות, עם 10.7 שעות בממוצע ביום עבודה נטו. 78.5% מהם עדיין במשרד בשעה 18:30.

     

    יצוין כי עם הוותק בתחום, עומס העבודה הולך ופוחת: עורכי דין עם ותק של יותר מחמש שנים עובדים 9 שעות כל יום וכ-50% מהם אפילו משאירים כסא ריק בשעה 18:30 במשרד. אצל מתמחים במשרדי ראיית החשבון המצב דומה - והיום אורך 10.3 שעות עבודה. גם שם הפז"ם משחרר את העובדים מוקדם יותר הביתה.

     

    גם בקרב מתכנתי ההיי-טק בשעה 18:30 הם עדיין במשרד, ו-90% מהעובדים עובדים בממוצע 10.2 שעות כל יום. במשרדי הפרסום יום העבודה ארוך עוד יותר ועומד על 10.5 שעות ביום בממוצע. מעל 70% מהם עדיין דוגרים על הכסא ב-18:30 בערב.

     

    ענפים שבהם עובדים 8 שעות בלבד הם ענפי רשתות המזון המהיר ורשתות הקמעונאות, שם כ-50% מהמועסקים נמצאים ב-18:30 כבר בבית. עם זאת, חשוב לציין שהעבודה בתחומים אלה היא במשמרות.

     

    לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, חשוב להדגיש מספר דברים: "שעת היציאה מהעבודה אינה שעת ההגעה לבית. במקרים רבים העובד יגיע לביתו לאחר שעה ואף יותר, אולם אין באפשרותנו לבחון נתון זה. בנוסף הבדיקה לא כללה עובדים שנדרשו לעבוד מביתם לאחר שהגיעו הביתה וכן לא בדקה עצמאים".

     

    עוד הוסיף ברגמן כי "שני גורמים עיקריים משפיעים על שעת היציאה מהעבודה: מספר שעות העבודה ואם מדובר בעבודה במשמרות או במשרה מפוצלת". בנוסף ציין כי הבדיקה התייחסה רק לעובדים במשרה מלאה.

     

    "אין שעת התחלה ואין שעת סיום"

    לצפייה בנתונים המלאים

     

    על רקע הנתונים האלה, נראה שהמחאה החברתית הבאה תהיה נגד שעות העבודה המרובות. ובאמת, באחרונה קמה תנועת הורים ש"נמאס" לה לא לראות את הילדים בבית. בעוד כשבוע, עת נציין את ט"ו בשבט ואת יום המשפחה, תנסה תנועת ההורים לשכנע מעסיקים לשחרר את העובדים בשעה 16:00 הצהריים.

     

    ליאת עזר, עיתונאית לשעבר הנשואה לאיש פרסום, מספרת שבכובעה הנוכחי כעורכת אתר בתחום ההורות, קיבלה פניות מגולשים שטענו כי העצות באתר לטיפול בילדים כלל לא רלבנטיות - כי הם פשוט לא מספיקים לראות אותם. לפיכך, היא מספרת כי הקימה יחד עם פנינה בן שלום ועומרי ענבר תנועה בשם "שמים את המשפחה במרכז".

     

    "המטרה שלנו היא לשכנע עסקים להתחייב להוציא כל עובד עם ילדים פעמיים בשבוע בשעה 16:00. בנוסף, אנו דורשים מהמעסיקים שעל כל ישיבה אחרי השעה 16:00, תינתן התראה של 48 שעות מראש", היא אומרת. לדבריה, כבר 20 עסקים חתמו מול התנועה על ההצטרפות, ובתמורה קיבלו תו כי הם "שמים את המשפחה במרכז".

     

    "אין שעת התחלה ואין שעת סיום ובנוסף העבודה מגיעה גם הביתה", ממשיכה עזר בכעס, "הרבה מעסיקים לא משחררים את העובדים כי הם רוצים לראות אותם בעיניים. יש מאזן אימה - מי יצא ראשון מהעבודה. נוצר מצב שבו אין בכלל חשיבות ליעילות. לא משנה כמה יעבדו יעיל ומהר, בכל מקרה צריך להישאר עד 20:00ה בערב. כאן מתחיל סגנון העבודה הנמרחת, שכוללת כניסה סתמית לאינטרנט ובזבוז זמן".

     

    עוד מספרת עזר כי באחד הימים "אכלתי פיצה ברחוב ב-23:00 בלילה. פתאום אני רואה ידיד שלי יוצא ממגדל משרדים, ומספר לי שעכשיו הוא סיים את יום העבודה במשרד עורכי דין. זה לא משהו נורמלי", היא מסכמת.

     

    "לצאת ב-23:00 מהעבודה זה לא משהו נורמלי" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "לצאת ב-23:00 מהעבודה זה לא משהו נורמלי"(צילום: shutterstock)

     

    נרקבים בעבודה והתלוש נשאר אותו דבר?

    אם לא די בכך שיום העבודה לא נגמר, גם חלק ניכר מהעובדים לא מתוגמל בעבור שעות אלו. מדובר בעובדים החתומים על הסכם עבודה שמבוסס על תעריף גלובלי - סכום קבוע המשולם מדי חודש, שכולל תשלום בגין השעות הנוספות, כמו גם עבודה בימי חג או ביום במנוחה השבועי, נסיעות וכו'.

     

    לדברי רו"ח רמי שוורץ, שותף בפירמת שוורץ-צדקיה, המעביד מעוניין לחסוך את התשלום בגין השעות הנוספות לעובד, ולכן הוא מתבסס על סעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, שקובע כי החוק אינו חל על העבדתם של מספר סוגי עובדים.

     

    הקבוצה הראשונה היא עובדים המאיישים משרות הנהלה, או כאלה שתפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. הקבוצה השנייה היא עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

     

    ואולם, קביעה שרירותית לפיה מדובר בעובד שאופי עבודתו נכלל במסגרת החוק היא שגויה. בית הדין שולח מסר למעסיקים שמנסים להתחמק מתשלום השעות הנוספות לעובדים על ידי הוצאתם מתחולת החוק, ומציין כי במציאות בת ימינו ניתן לפקח על עבודתו של העובד גם מרחוק.

     

    רו"ח שוורץ מוסיף כי ישנם מעבידים שהפנימו כי הם אינם יכולים להעסיק כל עובד בפורמט זה, ולכן אימצו שיטה נוספת - פיצול השכר לשני רכיבים: שכר בסיס ועוד תוספת גלובלית בעד שעות נוספות.

     

    חשוב לציין כי שיטה זו מוכרת כלגטימית רק בעת שהעובד נדרש בפועל לעבוד שעות נוספות. בפברואר 2009 חלה מהפכה, לאחר שנכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת השכר המחייב מעבידים לנהל רישום נוכחות מפורט של כל עובדיהם - וחובת ההוכחה היא על המעסיק.

     

    רוצים לארוז לחו"ל?

    הראינו כי לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא לא ממש מקום טוב לעבוד בו. ולא די בעובדה שיום העבודה כאן ארוך יותר, יש מדינות שחלק מיום העבודה שלהן מוקדש ל"סייסטת" צהריים ממושכת.

     

    אז אם החלטתם לומר די לשוק העבודה בישראל, ויש בידכם מקצוע עם ביקוש בינלאומי, עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, סבורה שיש מדינות שאפשר לעבור לעבוד בהן ואף לחיות בהן. "באוסטרליה למשל, יום העבודה נמשך 8 שעות, ויש הקפדה לשמור על מסגרת זמן זו באדיקות רבה", מסבירה גז.

     

    לדבריה, "התרבות במדינה היא סביב יום עבודה בן 8-9 שעות. אפילו מרכזי הקניות פתוחים במהלך השבוע רק עד שעות הערב המוקדמות, ורק בסוף השבוע פתוחים עד מאוחר. ישנן אף חברות שנועלות את דלת הבניין לאחר שעת סיום העבודה. גם בגרמניה או בבריטניה לא מקובל לחרוג ממסגרת שעות העבודה הנקובות בחוזה, וברור לעובד מתי הוא מסיים אותו, כאשר לרוב מדובר על 8-9 שעות בממוצע".

     

    אף על פי כן, אם בכוונתכם לבצע רילוקיישן לאירופה בתחום ההיי-טק, תיאלצו בכל זאת לעבוד שעות רבות יותר. כך, למשל, בצרפת, יום עבודה נמשך בממוצע למעלה מ-10 שעות - אולם מקובל לצאת להפסקות לא מעטות במהלך היום - הפסקת צהריים ארוכה ומספר הפסקות קטנות.

     

    בארה"ב, מספרת גז, יום עבודה סטנדרטי של עובד היי-טק נמשך לרוב משעה 9:00 בבוקר ועד לשעה 18:00 בערב. "יש לקחת בחשבון כי במקרים של רילוקיישן, התרבות הארגונית מישראל מכתיבה ציפייה שהעובד יהיה זמין גם בשעות עבודה חופפות לישראל - מה שעלול להאריך את יום העבודה של העובד בעוד שעתיים-שלוש ביום", היא מבהירה.

     

    רילוקיישן לאירופה זה משתלם? תלוי בתחום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    רילוקיישן לאירופה זה משתלם? תלוי בתחום(צילום: shutterstock)

     

    נשחקתם? למדינה יש פתרון

    למרות זאת, השחיקה בעבודה אינה מתבטאת רק בשעות העבודה המייגעות, אלא גם בסוג העבודה. "יש מפעלים בהם עובדים על הרגליים כל היום וחוזרים כל היום על אותה פעולה, כמו הפרדת הכרעיים בעופות", מסבירה יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים למען בעלי מקצועות שוחקים פיזית.

     

    לפני מספר חודשים הקימה המדינה את קרן מעגלים תחת משרד התמ"ת עם תקציב בסך 600 מיליון שקל. מטרת הקרן לספק מענה לשחיקה הממושכת במקצעות כמו בניין, טבחות, נהיגה על רכב כבד, מחסנאות ועבודה פשוטה במפעל.

     

    מי שיש לו ותק של 5-7 שנים יכול לפנות למדינה ולקבל את אישור המעסיק - ולעבור הכשרה כדי לעשות הסבה לתחום אחר. "השעות הנוספות של עורכי הדין הן לצורך החמאה, אך במקצועות אלו זה בשביל הלחם", אומרת ויגדסקי. לדבריה, טבחית אותה מלווה הקרן מגיעה לשכר ראוי רק אחרי כמות גבוהה של שעות נוספות.

     

    "אנחנו מאפשרים לעובד לצאת לקריירה שנייה, בעדיפות שזה יקרה באותו ארגון בו הוא כבר מועסק", היא אומרת. "כך, לדוגמא, אנו מכשירים טבחיות בבית מלון לעבוד בספא". יצוין כי בנובמבר האחרון התחילה הקרן להכשיר 400 עובדים, והיא שמה לה למטרה להגיע להסבה של כ-4,000 עובדים בשנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רק בשפה העברית מקור המילה עבודה ועבדות הוא אחד
    צילום: shutterstock
    צילום: גיל טופז
    רו"ח רמי שוורץ
    צילום: גיל טופז
    עמי ברגמן
    צילום: אבי רוקח
    צילום: משה שי
    יפה ויגודסקי
    צילום: משה שי
    מומלצים