שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החברים החדשים של אהוד ברק
    בתקופת כהונתו הקצרה של ברק ידעה לשכתו סערות לא מעטות. לאחר שחיים מנדל שקד ושמעון בטאט עזבו בטריקת דלת, נותר ראש הממשלה עם מקורבים, שאת רובם הכיר רק לאחר שכבר נכנס לתפקידו. רק דני יתום יוצא מן הכלל

    בניגוד לחבריו של יו"ר הליכוד, אריאל שרון, שצועדים עמו עשרות שנים ושותפים לאירועים המעצבים אותו, מקורביו של אהוד ברק הם אנשים שחברו אליו בעת כהונתו כראש ממשלה. חברים לנשק, כמו חיים מנדל-שקד או שמעון בטאט, עזבו את הלשכה בטריקת דלת וברק נותר עם מקורבים חדשים. מלבד דני יתום, כולם נקראו להצטרף אל ספינת השלטון כשברק כבר היה הקפטן. אולי יש עוד יוצא מן הכלל - מזכיר הממשלה, יצחק הרצוג, שסייע במערכת הבחירות ועד עכשיו מלקק את הפצעים. להלן רשימת המקורבים המעודכנת.

    עו"ד יצחק הרצוג

    בנו של נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, ונכדו של הרב הרצוג. עם מינויו למזכיר הממשלה, לאחר שזכה ברק בבחירות 1999, הקפיא הרצוג, המכונה בפי כל בוז'י, את עבודתו במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן בתל-אביב.
    הרצוג, בן 40, הוא מהחשודים העיקריים בפרשת העמותות. דו"ח מבקר המדינה מציג אותו כמי שעשה למען גיוס כספים לעמותות ברק בניגוד לחוק. בשנה החולפת הוא זומן כמה פעמים לחקירת משטרה, שם העדיף לשמור על זכות השתיקה. על פי החשד, ניהל הרצוג את כספי קרן קמיליה - קרן שהקים המיליונר אוקטב בוטנר על שם בתו, ואשר נועדה למטרות ציבוריות - והזרים ממנה כסף לעמותות ברק, שמימנו בין השאר את הקמפיינים של הבחירות "עם אחד, גיוס אחד", "דור שלום" ועוד. לטענת מבקר המדינה, נעשה הדבר בניגוד לחוק מימון מפלגות.
    הרצוג טען להגנתו כי ניצל פירצה רחבה בחוק, מאחר שאין הוראות לגבי התנהגות במערכת הבחירות לראשות הממשלה, אלא רק לגבי מערכת הבחירות לכנסת. "ברגע שאין איסור, זו פעולה מותרת", טען. לפני כשבועיים ביקש נציב שירות המדינה להשעותו מתפקידו. יום לאחר מכן מיהר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להקפיא את המהלכים נגדו בשל התלהטות מערכת הבחירות ובטענה כי לא ברור עם העבירות בהן יואשם נושאות קלון. ברק נתן להרצוג גיבוי לאורך כל כהונתו הקצרה, אבל גם אם יזכה בבחירות, לא בטוח כי עו"ד הרצוג ישוב לתפקידו או לתפקיד אחר בסביבתו הקרובה, לפני שיפעל לנקות מעצמו את כתם פרשת העמותות.

    דני יתום

    האיש החזק בלשכתו של ראש הממשלה. יתום, בן 56, הוא ביטחוניסט עם שורה ארוכה של סיפורי גבורה משירותו הצבאי. על כנף מטוס סבנה החטוף הוא מצולם לצד ברק.
    באוניברסיטה למד יתום מתמטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב. את הספרים קיבל בירושה מברק. אחיו, אהוד יתום, הוא איש המוסד שהסתבך בפרשת "קו 300" וכיום הוא מתומכיו של שרון.
    עם יצחק רבין היתה לדני יתום מערכת יחסים אישית. יתום היה עוזרו הצבאי של שר הביטחון, משה ארנס, וכאשר נבחר רבין לראש ממשלה, הוא לקח לעצמו את תיק הביטחון ו"ירש" את יתום מקודמו. רבין מינה אותו למזכירו הצבאי, ויתום היה לציר מרכזי במגעים המדיניים הסודיים, שקיימה ישראל לקראת הסכם השלום עם ירדן.
    לאחר רצח רבין, היה יתום לסמכות המקובלת גם על מחליפו, שמעון פרס. עם חילופי השלטון, מינה אותו בנימין נתניהו לראש המוסד. דווקא שם דבק בו רבב: ההתנקשות בחאלד משעל בירדן, שנכשלה ואשר הובילה למסקנות ועדת צ'חנובר. הוועדה טענה כי יתום לקה בקיבעון מחשבתי ולא סיפק תשובות לתקלות שהיו עשויות לצוץ בשטח. לאחר שפעולה נוספת של שני סוכנים בשווייץ נכשלה אף היא, החליט יתום להתפטר מתפקידו.
    החיידק הפוליטי אמנם כינן ביתום, אך הוא השתדל שלא לתת לו ביטוי ופרש לתקופת מה לעסקים פרטיים. בשל עברו המפואר, עסקות פרטיות שעשה תפסו כותרות שמנות. בראיון שנתן ב-1999 אמר, כי הפוליטיקה תחכה לו עוד ארבע שנים. בפועל, הוא צלל לתוכה מוקדם משתיכנן. ביולי באותה שנה הוא מונה למתאם מדיני-ביטחוני בלשכת ראש הממשלה. באותו חודש נאלץ לערוך סבב פגישות הרגעה עם ראשי המודיעין והבטיח כי לא יתערב בעבודתם. "הוא אדם ריכוזי מאוד", אומרים עליו, "הוא מחפש מוקדי כוח להשתלט עליהם".

    אלדד יניב

    ראש הצוות האישי של ברק. יניב החל את דרכו ככתב צעיר בעיתון "במחנה", ולאחר שירותו הצבאי ערך כמה מקומונים ברשת "ידיעות תקשורת". הוא פוטר מתפקידו באמצע 1994, לאחר סכסוך מקצועי שהתגלגל לבית המשפט, ואז חזר ל"במחנה", הפעם כעורך ראשי. במקביל, השלים יניב תואר במשפטים באוניברסיטת בר אילן. כשסיים את לימודיו התמחה במשרדו של עו"ד דב וייסגלס בתל אביב. לאחר סיום ההתמחות, נטש את העיתונות והצטרף למשרד.
    במשרדו של וייסגלס הכיר יניב את עו"ד מיכל ברק, בתו של ראש הממשלה, ואת עו"ד דליה רבין-פילוסוף. בין יניב לרבין-פילוסוף נרקמו קשרי ידידות, גם על רקע קשריו החברתיים עם בתה, נועה בן ארצי. הקשר הזה הוביל את יניב לברק, עם המלצה חמה. אף על פי שבדעותיו הוגדר יניב בעבר כאיש מרכז, עם נטייה לימין המפה הפוליטית דווקא, הוא הפך לאיש אמונו של ראש הממשלה, שעשה פנייה חדה שמאלה בשיחותיו עם הפלסטינים.
    "הוא איש רב קסם, חד לשון ומניפולטור לא קטן", מעידים עליו בלשכת ראש הממשלה. ברק ביקש למנות את יניב לראש חטיבת הסברה, שבה ימלאו תפקידים כ-50 אנשי מקצוע, שאינם מעובדי משרד ראש הממשלה, אבל העובדים עצרו את התוכנית הזאת ויניב חיכה חודשים ארוכים עד למינויו ליועץ אסטרטגי, ומאוחר יותר ל"ראש הצוות האישי", משרה שנתפרה לפי מידותיו.

    יוסי קוצ'יק

    איש מפלגת העבודה, בעל תואר שני במינהל ציבורי, שמילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים במערכת הציבורית. קוצ'יק, בן 53, היה מנכ"ל משרד הקליטה, סמנכ"ל משרד הבריאות וראש משלחת שליחי העלייה של הסוכנות היהודית בארצות הברית. את דרכו החל כאיש מחנה רבין ונאמנו של השר לשעבר, יעקב צור. ב-1989 התפטר מחברותו במרכז מפלגת העבודה.
    ב-1993 היה קוצ'יק מועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, אולם ועדת קלוגמן שבחנה את כישוריו, פסלה אותו על רקע שיוכו הפוליטי. בעקבות זאת הוא הסיר את מועמדותו, ומונה לממונה על השכר באוצר. בתפקיד זה היה במשך שש שנים האיש הרע במשרד האוצר, שמתווכח עם עובדים בסקטור הציבורי על חצאי אחוזים במשכורתם.
    עם כניסתו של ברק לתפקידו, הוא מינה את קוצ'יק למנהל לשכתו. המינוי הזה פגע בהכנסתו. רגע לפני הצעתו של ראש הממשלה, הוא קיבל הצעה מבנק דיסקונט להתמנות למנהל כוח האדם בבנק. דובר על משכורת עתק, אולם קוצ'יק החליט להמשיך לתרום בשירות הציבורי. אם יפסיד ברק בבחירות, ילך קוצ'יק מן הסתם לשוק הפרטי.

    גלעד שר

    עורך דין ירושלמי. למד משפטים, עבד כקריין ב"קול ישראל" ולאחר מכן היה כתב פוליטי ונציג התחנה בפאריס. כשסיים את דרכו בעיתונות, שב לישראל ופתח משרד לעריכת דין בשותפות עם שני חברים ללימודים. בספטמבר 1995 הציע לו האלוף עוזי דיין להשתתף ברקימת הסכם השלום עם הפלסטינים. שר מונה לראש משלחת המשא ומתן על אוסלו ב' באגף תכנון בצה"ל. יותר מאוחר הוא נדרש על ידי היועץ המשפטי לממשלה לפרוש מעיסוקיו הפרטיים, אך סירב לעשות זאת ובתחילת כהונתו של ברק כראש ממשלה ויתר על תפקידו הציבורי.
    חברו של שר בגימנסיה, לוני רפאלי, הכיר בין שר לבין ברק. בבחירות 1999 סייע שר לברק לנסח את הצעת החוק בנוגע לגיוס בחורי הישיבות, ויותר מאוחר ביקש ממנו ברק לסייע בערוץ השיחות החשאי עם הפלסטינים, יחד עם השר שלמה בן עמי. באוקטובר 2000 נעתר שר לשכנועי ברק, נטש את המשרד והפך למנהל לשכת ראש הממשלה ומתאם פעולות ראש הממשלה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אסנת קרסננסקי
    יצחק הרצוג. יצטרך לנקות את עצמו
    אסנת קרסננסקי
    זום77
    דני יתום. האיש החזק בלשכה
    זום77
    מיכאל קרמר
    אלדד יניב. ראש הצוות האישי
    מיכאל קרמר
    זום 77
    יוסי קוצ`יק. ויתר על משכורת עתק
    זום 77
    צילום:ארכיון ידיעות אחרונות
    גלעד שר. נטש את עסקיו לטובת ברק
    צילום:ארכיון ידיעות אחרונות
    מומלצים