יום ב'חי-כיף': לו הייתי ג'ירפה

בין חיות מפלצתיות וגדרות מעצבנות העבירה ענבל קליין ימים אחרונים של חופש גדול. ויש לה גם כמה מסקנות לגבי גני חיות בקיץ ובכלל

בימים האחרונים של החופש הגדול (הנוכחי), התגלגלנו ל'חי-כיף' בראשון לציון. מוסד ותיק ומוערך. גררנו רגליים בשמש הקופחת עד שהגענו ליעד המבוקש, ונכנסנו פנימה. בתוך הגן, באופן מפתיע ומשמח מצאנו הרבה מאוד צל וספסלים זמינים לישיבה ומנוחה. 

 

בשורה משמחת נוספת, שתרגש במיוחד את חובבי הנשיונל-ג'אוגרפיק שביניכם, קשורה לבעלי החיים הגדולים שגרים בגן: תנינים מפלצתיים, טיגריסים, נמרים, אריות ודובים, כאלה לא יצא לנו לראות לאחרונה, חיים כאן בכיף. 

 

בכניסה מקבלים מפה, עם סימון הכלובים ותושביהם. חלק מהכלובים מושחרים בטוש גס ומעוררים את המחשבה הנוגה לגבי גורלם של בעלי החיים שפעם גרו בהם.

 

זהירות, עזים נוגחות

 

אנחנו מאוד אהבנו את הדיר. כבשים ועזים ממינים שונים, חלק עם סלסול, חלק עם תלתלים וחלק סתם עם שיער חלק וסמיך, הושיטו ראש מבעד לסורגי הדיר

 וביקשו ליטוף מהעוברים והשבים. חלק מהמבקרים התפתו ללטף, אבל הרוב נשאר ממושמע לשלטים שהורו לא להתקרב כי העזים נוגחות.

 

הילדה שלי ישבה בעגלה (כי אנחנו לא רוצים שהיא תקפוץ לברכת הקורמורנים בלי סיבה טובה), כך קרה שהיא פיספסה חלק גדול מההתרחשויות, ולא בגלל שהיא לא השתדלה - הגדר החיה, שמקיפה את רוב הכלובים, היתה בדיוק בגובה העיניים שלה והסתירה לה את רוב בעלי החיים. למזלנו, לא כל הכלובים קושטו בגדר הירוקה ואנחנו יכלנו להתפעל (בקול רם) מהברבורים השחורים ומהתרנגולים (קו-קו-קו-קו!!).

 

אחרי שגמרנו להתפעל הלכנו לאכול ארטיק. המזנון מצוייד בעובד חמוד ומספק חטיפים, גלידות ועוד כל מיני מאכלים עונתיים. אחרי שגמרנו להתפעל מהמוכר במזנון המשכנו הלאה לראות את החיות הגדולות, שלא עשו שום רושם על הילדה שלי. להפך, בערך בסביבות כלוב הגורילות היא הלכה לישון והואילה להתעורר רק ליד היציאה.

 

גן חיות "כמו שצריך"

 

אחרי חודשיים של כיתות רגלים בין ג'ירפות גבוהות וברזיות שבורות הגעתי למספר תובנות לגבי הקונספציה של גני חיות, לשימושכם:

 

• החודשים יולי ואוגוסט הם, פחות או יותר, התקופה הכי גרועה בשנה לבקר בגן חיות. חם, חם מאוד להסתובב בחוץ, אפילו בשעות הבוקר. ואם חם לנו הרי שלחיות האומללות חם עוד יותר (חוץ מאלה שבורכו בגנים מדבריים, או בברכת שחיה צמודה). וככל שחם יותר בכלובי החיות כך גם עולה הצחנה והמסע בין הכלובים הופך לקשה מנשוא.

 

• ילדים בני פחות משנתיים (ואפילו קצת יותר) אינם קהל רצוי. נכון, שאף אחד לא מונע כניסת עגלות, אבל כמעט בכל גני החיות שביקרתי, ובמיוחד בזה האחרון, יש גדר חיה סמיכה שמטפסת עד לגובה העיניים של יושב-עגלות ממוצע. או במילים אחרות: ילד שיושב בעגלה לא יכול לראות את החיות.
  מצד שני לזכות קברניטי הגן יאמר שהם גם לא גובים תשלום על ילד מתחת לגיל שנתיים. בבחינת: לא ראית, לא שילמת.

 

• ובאותו עניין – ראוי שתהיה חזית אחידה לגבי הגיל החייב בתשלום. יש מקומות שדורשים רכישת כרטיס כניסה מגיל שנה, יש הגובים תשלום מבני שנתיים ומעלה ויש שמתחילים לחייב רק בגיל שלוש. כך או כך, אין הבדל מהותי בין התכנים שמציעים הגנים, בעיקר לא עבור הזאטוטים.

 

• פינת ליטוף "כמו שצריך" חייבת לכלול איש צוות אחד (לפחות ) ובעלי חיים קצת יותר מעניינים מארנבות ותרנגולים. אחרת הילדים צ'יק-צ'ק מבינים את הקטע וממצים. (על פינת הליטוף של ה'חי-כיף' ויתרנו, כך שהתובנה האחרונה אינה מתייחסת למקום באופן ישיר).

 

• ואולי גם הגיע הזמן לתמחר בצורה אחידה את עלות הכניסה לכל גני החיות והפארקים ברחבי הארץ. כניסה ל"חי-פארק" בקריית מוצקין (גן גדול ומטופח להפליא), או לגן החיות של פתח תקוה עולה רק 20 שקל לאדם, בשעה שבגני הטבע בתל אביב נשלם 25 שקל ובראשון לציון נשלם 35 שקל. ההבדלים במחירים לא ממש ברורים למבקר ההדיוט.

 

• המפגש הראשון ובדרך כלל האחרון עם נציגי הגן הוא בקופה. אחריו, זכור לי שנתקלנו בעובדי המקום באף אחד מהגנים, למעט בגנים הזאולוגים בתל-אביב. נוכחות של מדריכים (בלי קבוצה מאורגנת, סתם ביום של חופש, הומה אנשים) יכולה להיות ברכה לכולם. שלא לדבר על עשרות מקרים של האכלת בעלי חיים שהיו יכולים להימנע אם היה מי שיעיר למבקרים הסוררים.

 

• פינת החתלה. בבקשה, לא מדובר באביזר יקר כל כך. אבל בשבילנו, בעלי העוללים, מדובר בשדרוג של ממש. גם אם הגן פונה אל ילדים גדולים יותר לפעמים מגיעות משפחות עם תינוקות, המשוועים לפינת החתלה נורמלית.

 

ספירת מלאי:

 

ברכיים שחורות: הגן נקי למדי, לא מצטיין ולא מוזנח. פחי אשפה פזורים באופן אקראי. הכל נראה בסדר גמור.

 

אמא תקני לי: כניסה ל'חי-כיף' עולה 30 שקל למבוגר ו-35 לילד. תושב ראשון לציון המציג תעודת תושב (לא תעודת זהות ולא רשיון נהיגה...) ישלם 16 שקל למבוגר ו-19 לילד.

 

קקי פיפי: שירותים סבירים, לא מטופחים ולא מבריקים. אין פינת החתלה.

 

השורה התחתונה: עדיף להגיע ל'חי-כיף' עם ילדים יותר גדולים (בני שנתיים פלוס) שידעו להעריך את החיות האקזוטיות ויהיו גבוהים מספיק כדי לראות את המתרחש מעבר לגדר.

 

הפרטים היבשים: החי-כיף, שדרות גולדה מאיר (בעיקול ) ראשון לציון,03-9613360, 03-9615942

פתוח כל השבוע: 17:00-08:00