גני הטבע: נותנים לחיות לחיות

קצת קשה להאמין שבדרום תל אביב, ליד המוסכים והמפעלים הקטנים, מסתתרת פנינה אמיתית שרק מחסור ביחסי ציבור נאותים מונע ממנה להפוך למוקד משיכה לילדים בכל הגילאים - גני הטבע, הגן הזואולוגי והגן הבוטני של תל אביב.

מבחוץ המקום נראה מוזנח ובלתי מזמין בעליל. החניה מטונפת ומלאת מהמורות, וקצת רחוקה מהכניסה לגן. גם השער לגן עצמו נראה כמו שער כניסה לאיצטדיון כדורגל שכונתי. קונים כרטיסים בקופה שהיא גם המזנון, ועוברים דרך שער ברזל כפול - אבל הרושם השלילי נעלם לחלוטין ברגע שנכנסים לגן.

בפעם הראשונה, אחרי חודש של פינות ליטוף וגני חיות, ביקרתי במקום שבאמת נותן לחיות לחיות.  

מיד בכניסה נתקלנו בעופר צעיר שלטש עיניים בשירה. היא מצידה רצתה לרכב עליו, אבל הוא, יצור קל רגלים, קיפץ במהירות ונעלם. בשטח הגן הסתובבו הרבה מאוד חיות והתעסקו בענייניהן מבלי להפריע לאף אחד. התופעה המדהימה ביותר היתה להקת שקנאי-ענק (או שמא זה הגודל הטבעי של השקנאי ורק אנחנו רגילים לראות אותם מרחוק באגם?) שרצו בקבוצה מאוחדת תוך נפנוף כנפיים וגרגור מקור. ברגע הראשון זה ממש מפחיד – עשרה שקנאים שועטים לכיוון ילדתי הקטנה, אבל אחרי הפעם הראשונה מתרגלים לחדווה שבסכנה, והילדה ביקשה לחזור ולרוץ עם הציפורים הגדולות.

רוב החיות נמצאות בכל זאת בכלובים – יונקים, מכרסמים ועופות מסוגים שונים, גם חיות טרף כמו זאבים ושועלים, ואפילו אליגטור אחד מכוסה בצמחי מים. ליד כל חיה תמצאו הסבר מלומד על מוצאה ותכונותיה. בכלל, לימוד הוא הצד החזק של המקום. הגן הזאולוגי של תל אביב נמצא במקומו הנוכחי כבר יותר מחמישים שנה. הוא משמש את תלמידי בית הספר לטבע הסמוך ואת תלמידי בתי הספר בתל-אביב רבתי. בתוך שטח הגן נמצא גם בית החולים לחיות בר 'לטבע נולד' וכלובים מיוחדים של בעלי חיים בסכנת הכחדה, שגדלים בגן ומוחזרים בהדרגה לחיים בטבע.

הבונוס: הגן הבוטני

בשעת בוקר מאוחרת של יום חול בחופש הגדול הגן היה ריק כמעט לחלוטין. מלבדנו היו במקום עוד שתי אמהות עם ילדים. אחת מהן התעקשה לעשות לילד שלה מבחן ליד כלוב התנשמות: "נו עומר, התנשמת היא טורף לילה או טורף יום?"

עומר: "אני לא יודע"

אמא: "אבל למדנו את זה רק אתמול, קדימה תחשוב קצת, טורף לילה או יום?"

עומר: "איייימא, אני לא רוצה..."

אמא: "לא רוצה? תיכף אני אראה לך מה זה לא רוצה, זהו, אין חיות, הולכים הביתה!"

כמו בכל אתר הקשור בחיות, גם כאן יש פינת ליטוף המכילה בעיקר ארנבונים. בפעם הראשונה מזה חודש פגשנו מדריכה בפינת הליטוף. שירה, כרגיל, חשבה לרכב על הארנבון, אבל המדריכה אמרה לה שאסור לשבת על ארנבים ושאם היא תתקע לו אצבע בעין הוא ינשך אותה. שירה שינתה תוכניות והלכה ללטף את הילדה שליטפה ארנבים. 

במרחק של דקת הליכה (ובאותו מחיר) אפשר לבקר גם בגן הבוטני וליהנות מפינה של טבע 'אמיתי' בתוך העיר הגדולה. הגן לא נוח לטיול עם עגלות ילדים. אם הילדים שלכם עדיין לא הולכים למרחקים, קחו בחשבון טיול על הידיים או סיור רק בחלק קטן מהגן. הגן מתאים באופן כללי לילדים קצת יותר גדולים, שמבינים את ההבדל בין סוגים שונים של צמחים ופרחים, אבל גם הקטנטנים יכולים ליהנות מהצמחים, מהצל וממשפחת הטווסים שמסתובבת בשבילים.

ספירת מלאי:

ברכיים שחורות: שטח הגן הזואולוגי מלוכלך למדי בלשלשת תרנגולות ויונים. זה לא מפריע, ואולי אפילו מוסיף לאותנטיות של המקום,  כל עוד הילדים שלכם לא זוחלים על הרצפה. חלק מהכלובים היו מטונפים ומצחינים, אבל בדיוק בזמן בו שהינו בגן עברו חלק מהכלובים ניקוי. השטח שמחוץ לגן מוזנח למדי.

פיפי קקי: שירותים מהסוג שנכנסים אליהם רק אם חייבים ואי אפשר להתאפק. אין פינת החתלה.

אמא תקני לי: כרטיס כניסה עולה 25 שקלים לכל אדם מעל גיל שנה (למחזיקי כרטיס 'מקסימום תל-אביב' יש 10 אחוזים הנחה). במחיר הכניסה הילדים יכולים לשבת וליצור ב'פינת היצירה' שכוללת בעיקר צבעים ודפי ציור עם תמונות של חיות. המזנון דליל וכולל בעיקר שתיה וגלידות.

השורה התחתונה: נדמה לי שהפעם אני נהינתי יותר מהילדה. החיות שבו את ליבי, נראה שהן מקבלות טיפול מסור ואוהב. מצד שני, במחיר הכניסה היקר אפשר לצפות לחניה נורמלית, שירותים מטופחים ושביל גישה סביר.

הפרטים היבשים: גני הטבע, רחוב הרצל 155 תל-אביב, 5188258 - 03. שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-17:00, ו' 09:00-15:00, שבת 09:30-17:00.