"יעל הרבה יותר גרועה מלימוד לבנת", כותב ליאור באחת התגובות לכתבה שהתפרסמה ב-ynet על "השגריר"; "יעל, מעצבנת יותר מאבו מאזן", משיב אוהד; "יעל, מהבחורות המבחילות שנראו אי פעם על מסכינו!!!", קובע אסף; "יעל: כ"כ ריקנית, כ"כ משעממת, כ"כ טיפשה", אומרת דנה; ויש גם "יעל התמודדה ל'קחי אותי שרון'!!! רודפת פירסום!!!"; או פשוט וקצר כמו: "מי שסובל מלחץ דם נמוך שיצפה ביעל! פשוט מעצבנת, גאוותנית, שחצנית, אדם קר מאוד, לא חברותית, השתמשה ב'חבריה' על מנת לטפס מעלה, דורסת בלי שום רגש ומצפון, מה שעומד מול העיניים זאת המטרה, והיא תלחם עליה ולא חשוב לה ההשלכות. מי צריך מסבירה שמכעיסה כל כך הרבה. פשוט איומה! מביאה אימה לצופה בה ובטח ל'חבריה'".
גם אם תודו גם ואם לא, יעל בן-דב היא אחת הסיבות המרכזיות שבגללה אנחנו צופים ב"השגריר". למשל, בביקורת שכתב רענן שקד על אחד מהפרקים של התוכנית, נכתבו 142 תגובות, מתוכם 70 תגובות היו על יעל, זאת אומרת שחצי ממה שהיה לצופי התוכנית להגיד, קשור בדרך זו או אחרת ליעל. 60 תגובות דרך אגב, היו נגדה.
אז מה הופך את יעל ל"ביצ'ית" של "השגריר", זו שכולם אוהבים לשנוא? הרי בסך הכל מדובר בבחורה נאה, מוכשרת, דומיננטית וחזקה, שמצליחה לשרוד. "בתוך הריאליטי תמיד יש קבוצה שיוצרת שעיר לעזאזל", אומרת הפסיכולוגית יעל דורון, שמלווה את משתתפי "פרויקט Y", "בתהליך הזה הקבוצה בוחרת אובייקט אחד ומשליכה עליו את כל הדברים שהיא לא אוהבת על עצמה. יש הסכמה שרק הוא נושא באשמה, וברגע שמוקיעים אותו אפשר להתחזק כגוף אחד. ככל שעולה התחרותיות, ככל שעולה רמת החרדה, ככה הנטיות של הקבוצה לתייג נהיית לגיטימית".
שעירים או שעירות?
כשמסתכלים על הטלוויזיה שלנו, שעדיין לומדת מה זה בדיוק הריאליטי הזה שכולם מדברים עליו, אפשר לראות שבמעט תוכניות המציאות שהיו לנו כאן, השעיר לעזאזל היה שעירה. ב"רצים לדירה" זו היתה ג'ולי אוחיון מ"אבי וג'ולי" שנכנסה לדמות ה"ישראלית הטיפוסית", ב"סוף הדרך" זו הייתה נעמה נטיב "המפונקת", וב"פרויקט Y2" הביצ'ית לרגע היתה רוני עמר. מישהו בכלל זוכר גבר שיצא כל-כך רע? יעל דורון מסבירה: "התופעה המעניינת היא שהשעיר לעזאזל היא בדרך כלל אישה חזקה, דעתנית, בעלת צבע וקסם ואישיות, בחורה שקטה ונחבאת אל הכלים לא תבחר כשעיר, וזו הדרך של הקבוצה להיפטר ממנהיג חזק. ב'פרויקט Y' למשל היתה זו באמת רוני, שהיא בחורה יפהפייה, חכמה, שיודעת לדבר ולא פוחדת, ודווקא איתה הקבוצה מחסלת החשבון".
נראה, אם כך, שאנחנו כצופי טלוויזיה פוחדים מדמות האישה הכוחנית ומעדיפים את הנשים שלנו כנועות יחסית, כאלה שמשתדלות להיות בסדר עם כולם, כמו זו שניבטה אלינו ב"קחי אותי שרון". תראו את דפנה אלפרסי למשל, אחת הפייבוריטיות של צופי "השגריר". היא אומנם דעתנית, חכמה ונראית גם לא רע בכלל, אבל היא העדיפה להרים ידיים מאשר להיכנס לוויכוחים. "יש נטייה להוציא נשים חזקות כביצ'יות" אומרת רוני עמר, שספגה, כאמור, הרבה רפש ב"פרויקט Y2".
אולי זה נכון לגבי הפרויקט, אבל נראה לך שיש שוביניזם ב"שגריר"?
"באחד הפרקים של 'השגריר' השופטים הסתכלו על יעל ואמרו לה 'תחייכי קצת, תראי כמה שאת יפה'. לגבר בחיים לא היו אומרים את זה, לא היו אומרים לו תחייך קצת! הבעיה היא שלנשים יש נקודות פתיחה מוגבלת בקטע הזה, הן צריכות להיות נשיות. בווילה, כשהגברים התנהגו כחזקים אז הם קיבלו ריספקט, אבל שנשים היו חזקות, לא סתמו את הפה ועמדו על שלהן, אז ישר אמרו 'וואו! היא רעה'. במקרה ראיתי אתמול שידורים חוזרים של הפרויקט הקודם, וגם אליענה, שהייתה חזקה, ישר הדביקו לה את התואר 'הקריזיונרית'. וזה קורה לא רק בריאליטי, גם בטלנובלות רואים את זה הרבה. אני מציעה ליעל להמשיך עם האמת שלה, אני לא הייתי מוכנה לכופף את האמת רק בשביל להצליח בריאליטי. הקהל צריך לקלוט שזה לא חיסרון להיות חזקה, זה יתרון".
כך או כך, המשתתפים בתוכניות המציאות מקוננים לא אחת שהקהל קולט מה שאומרים לו לקלוט. כלומר, במאי ועורכי התוכנית משחקים בחומרי הגלם, המציאות אם תרצו, ומצמצמים אותם לחצי שעה של טוב ורע, יפה ומכוער. "אני יכולה להגיד שפשוט הציגו אותי בצורה מעוותת", אומרת נעמה נטיב, שהשתתפה ב"סוף הדרך" של "רשת" ועוררה לא מעט אמוציות (ולראייה - תגובות הגולשים בעקבות הידיעה האחרונה שפורסמה ב-ynet בעניינה). "העורכים של 'רשת' הציגו אותי כבן אדם בכיין, קטרן מאוד, ובכלל לא הייתי קטנונית כמו שעשו אותי, או מאוד עצלנית כמו שהראו. ממש עשו אותי מה שלגמרי לא אני. הם יודעים לעשות הכל, למשל הציגו בתחילת התוכנית שלחיים ולי יש רומן וזה פשוט לא היה נכון! הם פשוט הדביקו כל מיני משפטים ותמונות וחצאי דברים ומהצד השני קרו המון דברים שלא נכנסו לתוכנית עצמה וכל מיני דברים שהעדיפו להשאיר בחוץ. כל הסיפור הזה נורא קומם אותי, רק אז הבנתי מה המשמעות של טלוויזיה וכמה כוח יש לעורך ומה הוא יכול לעשות. אבל מה שהפליא הוא שדווקא תגובות של אנשים ברחוב היו בסך הכל טובות. יש כאלה שאהבו לשנוא אותי ויש כאלה שאהבו לאהוב, אבל בכל מקרה זה לא משקף את מי שאני באמת".
הישראלי המכוער
מי מהבאים השתתף ב"רצים לדירה"?
א. אורי ונטע לי
ב. שרון וענבל
ג. אבי וג'ולי
ד. אריק ורחלי
ה. כל התשובות נכונות
אם עניתם ג' צדקתם ואתם נורמלים לחלוטין. הסיכויים שעניתם ה' קלושים, אבל זו התשובה הנכונה. אתם יודעים ששרון וענבל כבר הספיקו להתחתן ולהתגרש? אתם יודעים שאריק ורחלי התבכיינו ל-ynet שאף כתב לא הגיע לסקר את החתונה שלהם? אבל אתם בטח יודעים שאבי וג'ולי היו בתאילנד ושרדו את הצונאמי לפני שבועיים. "אנחנו סיפקנו את העניין בתוכנית, ובגלל זה כולם יודעים מי אנחנו", אומרת ג'ולי אוחיון, "התנהגנו כמו שאנחנו במציאות ולא הסתרנו שום דבר. היה מקום גם למריבות, גם לחיבוקים, גם לכעס ולעצבים. לא ניסינו להתיפייף ולא השתנינו בגלל המצלמות, וזה מה שאנשים אוהבים לראות. כשרצינו לצעוק – צעקנו, וכשרצינו לעצור בשיא הלחץ על גשר בפאריז שהוא הכי רומנטי, עצרנו והתנשקנו. היינו אנחנו - לטוב ולרע. גם במקרים הפחות טובים שהיינו צריכים לתחמן אז עשינו את זה, כשהיינו צריכים להבריז לזוג אחר עשינו את זה, ואם חשבנו שצריך לסגור דיל עם זוג אחר – אז סגרנו".
אבל ראבאק ג'ולי, כולם שנאו אתכם, קראו לכם הישראלי המכוער!
"בהתחלה הדרך שבה התנהגנו לא נראתה לקהל, ונכון ששנאו אותנו, אבל בכל מקרה אין לי בעיה עם זה. אם אנחנו צריכים לייצג את הישראלי המכוער אז יאללה; אם אנחנו צריכים לייצג את העמך אז אין לי בעיה. תראה את הישראלי המנומס, האדיב, הנחמד, הקהל לא בחר אותו בסוף. הרוב זה הישראלי המכוער – זה שהולך לעבוד ומשלם משכנתא. בגלל כל אלה אנחנו קיבלנו את תואר 'נבחרי הקהל' ועד היום עוצרים אותנו ברחוב ומפרגנים כל הזמן".
ועכשיו – יעל בן-דב
לפעמים נדמה שקל יותר להסביר את ישראל מאשר להגן על עצמך. תשאלו את רונה דייויס, שאפילו בכתה כשלא הצליחה לשגרר את מעשיה מול הוועדה. בן-דב עצמה לא לוקחת ללב, וגם יש לה תיאוריה מגובשת: "חלק מהקטע של כל תוכנית ריאליטי זה מה שקורה מאחורי הקלעים", היא אומרת, "התככים, המריבות, האהבות וכולי זה מה שמעניין. אצלנו להבדיל מאחרים יש תוכן נוסף וערכי, אבל עדיין מה שמעניין את הקהל זה הבלגנים. עכשיו, מישהי צריכה לקבל את תפקיד 'הילדה הרעה'. התפקיד לא יינתן למתנחלת, הוא לא ילך לאתיופית, וגם לא לעולה החדשה, התפקיד יינתן לבחורה הדומיננטית, האסרטיבית, ואני נבחרתי ברוב קולות להיות הביצ'ית הקטנה על מסך הטלוויזיה. קצת חבל לי שזה מה שחושבים עלי ברחוב, אבל אני מוקפת באנשים קרובים, במשפחה ובחברים שיודעים שזה הכל משחק וזה בסדר".
וידי העורכים נקיות?
"מה פתאום, תושיב ארבעה מתמודדים מול הוועדה, תגיד לכל אחד מהם לציין מי מהמשתתפים היה הכי טוב והכי גרוע – כל אחד ייתן את תשובתו ובסופו של דבר יראו 3 אנשים שאומרים מי הכי טוב, ואת יעל אומרת מי הכי גרוע – לזה אני קוראת 'נפלאות העריכה' – זה תחום מרתק ומדהים. אתה מצלם פרק במשך 5 ימים ומשדר שעה אחת בסוף. את כל אחד מאיתנו אתה יכול להוציא חכם או טיפש – אני קיבלתי את התפקיד שלי. שאני אגיד שאני לא כזו? אני אפילו לא טורחת, אבל האמת תצא לאור כשיראו אותי במצבים לא ערוכים".
בסופו של דבר, אבי וג'ולי נבחרו להיות אהובי הקהל, כך שדינך לא נחרץ.
"אני לא יודעת אם אני אהיה אהובת הקהל. אם יכולתי לבנות לעצמי את התבנית האידיאלית הייתי בונה משהו מסוים – אבל בין האופציות להיות אנמית שלא תיזכר, לבין מה שיש עכשיו, הייתי הולכת על הביץ'".