המשפחה בדרום, האבא בצפון: ומה עם הזוגיות?

מה קורה למערכת הזוגית כאשר האשה והילדים עוקרים לבית קרובים בדרום והאב נשאר בצפון בגלל מחוייבות למקום העבודה? איך משפיעים מצבי הלחץ על הזוגיות? בתיה ברק-ורבין עוזרת לכם לעבור את התקופה הקשה בשלום

אלפי משפחות נטשו את בתיהם בצפון הארץ והעתיקו את מגוריהם למקומות בטוחים יותר עד אשר יחלוף איום הטילים. מה קורה בין בני זוג כאשר הם נתונים תחת איום לחייהם וחיי בני משפחתם? מה קורה למערכת הזוגית כאשר האשה והילדים עוקרים לבית קרובים בדרום והאב נשאר בצפון בגלל מחוייבות למקום העבודה? איך משפיעים מצבי הלחץ על הזוגיות כאשר מתגלות מחלוקות בין בני הזוג בשאלות כגון: האם לברוח? לאן לברוח? לכמה זמן? מי נשאר לשמור על הבית? או על הורים זקנים? איך מתמודדים עם ילדים או בני נוער שדורשים או לחילופין מסרבים להתפנות?

 

בני זוג רבים נבדלים ביניהם בתגובה לאיום ומתקשים להתמודד עם הפערים. הם מתקיפים ומאשימים זה את זה בגלל מה שהם מפרשים כפחדנות או כאדישות. מחקרים שבדקו השפעות של מצבי לחץ על קשרי נישואין מעידים על כך שנישואין טובים מהווים משאב חיוני להתמודדות. בני זוג שהתברכו בקשר זוגי תומך מסתגלים טוב יותר ללחצים ללא קשר למבנה האישיות של כל אחד מהם או לסגנון ההתמודדות האישי. במקרים אלה הנישואין והמשפחה משמשים מגן ומפלט מפני האיום החיצוני ואילו כאשר היחסים הזוגיים אינם תומכים הנישואין עלולים להיות מקור ללחצים נוספים. ככל שהמשאבים הזוגיים והמשפחתיים מדולדלים יותר כך תהייה למצבי הלחץ השפעה מזיקה יותר על הזוגיות.

 

מדוע חלק מהזוגות מתמודדים טוב יותר מאחרים? מדוע בני זוג נקלעים לדפוסי התנהגות שמגבירים לחצים במקום לעודד זה את זו? אנחנו נתקלים לעיתים קרובות בהבדלים בין גברים לנשים באופן ההבעה של מצוקה רגשית (יש לכך סימוכין במחקרים). נשים מבטאות פחדים ודאגות ללא עכבות ומביעות יותר מצוקה פסיכולוגית, חרדה ודיכאון מאשר גברים. גם בעידן "הגבר החדש" גברים עדיין מתקשים יותר לחשוף מצוקה רגשית, הם חוששים לבקש או לקבל תמיכה מנשותיהם וחשים שהם מצופים להפגין חוסן ולשמש משענת לבנות זוגם. נשים חשות לעיתים קרובות תחושות של תסכול ובדידות כאשר בני זוגן מזלזלים בפחדיהן, מתייחסים בביטול לדאגות הנשיות ה"היסטריות". כשגברים מודאגים, יש להם תמיד סיבות רציונאליות מוצקות. הקושי בהבעת המצוקה, העדר הקבלה וההקשבה יוצרים פעמים רבות התרחקות רגשית בין בני הזוג.

 

לחץ יכול להיות השפעה חיובית על הזוגיות

 

גורם נוסף שמשפיע על קשרים זוגיים בעיתות לחץ ומצוקה הם קשיי תקשורת המתעצמים בגלל המתיחות. אי השקט שהמצב יוצר מציף כעסים עתיקים ומעורר כעסים חדשים. עולים מתחים בין אישיים ואנשים הופכים להיות פחות סבלניים, פחות מאופקים והנטיה למתיחת בקורת והטלת האשמות גוברת. התנהגויות מרגיזות של בני הזוג אשר כבר הסתגלו אליהן בעבר לפתע הופכות להיות בלתי נסבלות. תוקפנות מצטברת מוצאת את פורקנה דוקא ע"י השלכה והעברה אל בן/בת הזוג כי כמה אפשר לכעוס על המצב. ההפרעה המשמעותית בשיגרת החיים, העדרות אפשרית של אחד מבני הזוג ולעיתים קרובות גם נזקים כלכליים עלולים לפגוע במערכת הזוגית בגלל המצב הרגשי הפרטי של האנשים ולאו דוקא בגלל בעיה זוגית.

 

לעיתים התגובה אינה סימטרית כאשר אחד מבני הזוג מושפע יותר מהמצב ותגובתו הרגשית חריפה יותר ואינה מתקבלת ע"י האחר. עם זאת, כאמור, מצבי לחץ יכולים להיות בעלי השפעה חיובית על הזוגיות. ישנם בני זוג לא מעטים שבעת מצוקה מתקרבים זה לזו, האינטימיות הזוגית מעמיקה, התקשורת הופכת להיות איכותית ומשמעותית יותר והקשר הזוגי מתעצם. לעיתים תוך כדי ההתמודדות עם מצב הלחץ בני הזוג רואים זה את זו בעיניים אחרות, נחשפים צדדים חדשים באישיות של בן/בת הזוג וההערכה ההדדית גוברת. צריך לומר שקיימים גם זוגות שמצב הלחץ אינו משפיע באופן משמעותי על יחסיהם, לא לטובה גם לא לרעה.

 

סוגיה נוספת שעולה ביתר שאת בימים לחוצים אלה בין בני זוג היא מידת הוויסות בין מרחק וקרבה. בני זוג מתאמצים במרוצת חייהם המשותפים להשיג רמת קרבה ומרחק הנוחה להם. שיווי המשקל שהושג לעיתים קרובות בעמל וביסורים מופר בעיתות מצוקה. אשה שמאפשרת לבעלה בימים כתיקונם את מרחב המחייה הנחוץ לו עשויה לתבוע בימים קשים קרבה יתירה אשר תעיק עליו ותגובתו עלולה לפגוע ברגשותיה. עם זאת, קורה גם שהמתרחקים מתקרבים בתגובה ללחץ והמתקרבים מתרחקים ואולי זו הזדמנות להרחבת רפרטואר התגובות האישי.

 

אז מה עושים על מנת להעמיק את האינטימיות הזוגית ולמנוע אפשרות של פגיעה בקשר?

 

• דברו, העזו לדבר על הפחדים עם בני זוגכם. אל תירתעו גם אם התגובה מבטלת. מאחורי הזילזול בדאגה שלכם מסתתרת לעיתים חרדה מוכחשת.
• הקשיבו לבני זוגכם. נצלו את ההזדמנות כדי להקשיב יותר ולדבר פחות. אולי תזכו ללמוד משהו חדש.
• אם בן/בת הזוג אינם תומכים או אינם מאפשרים הבעת רגשות, חפשו מקורות תמיכה אחרים.אל תאפשרו ללחץ הנפשי בו אתם נתונים להתעצם. תנו ביטוי לכל קשת הרגשות החיוביים והשליליים. אל תדחיקו, אל תתגברו, שחררו.
•  נסו לתעל תוקפנות לאפיקים חיוביים ומועילים כמו פעילות ספורטיבית או כל עבודה גופנית. זיכרו: מנגנון ההגנה הטוב ביותר הוא סובלימציה - תעול .
•  אהבה, מין, חיבוקים, ליטופים וכל פעילות מרגיעה המסיחה את הדעת מחרדות מומלצת.
•  כיתבו דפי בוקר. כיתבו כל בקר שלושה עמודי כתיבה רצופה של כל העולה על דעתכם. זה משחרר ומגביר את היצירתיות.
• חיקרו את מחשבותיכם. אתרו את המחשבות שמיצרות פחדים, כאבים ותחושות קשות והטילו בהן ספק, התווכחו איתן, נצחו אותן.
• ואם כבר מדברים. אל תעיקו, אל תנג'סו ואל תחזרו על עצמכם. תנו לנשום.
•  אמצו פסיכולוגיה חיובית. פיקחו עיניים טובות. שימו דגש על היש. התעלמו מן האין. 

 

הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן

 

לטורים הקודמים בסדרה:

• רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות

• "נמאס לי שאמא שלך מתערבת בכל דבר"

• מתווכחים כל הזמן? זה מהפחד לאבד שליטה
• האם כדאי לסלוח על בגידה רומנטית?
איך מנהלים שיחת "יחסינו לאן"
• תיזמו, תתאמצו, אל תוותרו על סקס בגלל שאתם עייפים
• רוצים להיות מאושרים? אל תתווכחו עם המציאות
• הוא כועס, היא נעלבית. איך יוצאים מזה? 
הוא עקשן? כך תשכנעי אותו לוותר