שתף קטע נבחר
צילום: גבי מנשה

"נמאס לי שאמא שלך מתערבת בכל דבר"

ברגע שהפכתם לתא משפחתי, בני המשפחה המורחבת - ליתר דיוק ההורים שלכם - הופכים להיות מושא המריבות. אתם מתווכחים מי מהסבתות טובה יותר, אתה חושב שאמא שלה חודרת לפרטיותכם, את מרגישה שהוא נאמן יותר לאמא שלו מאשר לך - ויש תחושה של מבוי סתום. בתיה ברק-ורבין מסבירה מהיכן זה נובע ומציעה כמה פתרונות

עינת ויואב מתכסחים ביניהם בעיקר בנושאים שקשורים לאמא שלה, אמא שלו והשפעתן על הזוגיות שלהם, על הילדה המשותפת ועל ההתנהלות של התא המשפחתי בכלל.

 

עינת לא הסתדרה מעולם עם אמא שלה. הן מתווכחות ורבות על כל עניין פעוט וזה מטריף את דעתו של יואב, בעיקר מפני שהוא חושש מההשפעה השלילית על בתם ענבל, בת השנתיים.

 

אמה של עינת גרה בקרבת מקום והיא מחזיקה מפתח לדירתם, כי מדי פעם מזעיקים אותה לאסוף את ענבל מהמשפחתון. הסבתא גם נוהגת לערוך ביקורי פתע בדירה בבקרים, כשעינת ויואב נמצאים בעבודה: מנקה, מסדרת ומשאירה תבשיל כלשהו על הכיריים. נשמע לא רע, הא? לא בעיניו של יואב.

 

הוא רואה את הכניסות החשאיות בבקרים כפולשניות, ובטוח שאמה של עינת מחטטת להם במגירות. עינת גם היא לא 'משתגעת' על ההפתעות האלה כי "המעשים הטובים" מעניקים לאמה נשק נגדה לשימוש במניפולציות רגשיות ויצירת רגשי אשם. השניים ביקשו מהאם לא לבקר בדירה, אבל היא לא בדיוק מבינה, נעלבת, ובסופו של דבר ממשיכה בשלה.

 

כלפי חוץ היחסים "בסדר"

 

הסיפור של אמא של יואב שונה בסגנון, אבל לא במהות. יואב "חולה" על אמא שלו, מדבר איתה יום יום בטלפון, מתייעץ איתה בכל עניין ובעיקר בנושאים הקשורים לחינוך הילדה. בכל שבת בני הזוג ובתם אוכלים ארוחת צהריים אצל הוריו של יואב, ופעם אחת באמצע השבוע יואב לוקח אליהם את ענבל לביקור נוסף.

 

עינת מסתייגת מההערצה שיואב רוחש לאמו ורואה בכך אות לתלותיות וחוסר התבגרות. היא מתעבת את המאמצים המוגזמים שהאם עושה כדי לכבוש את לב הנכדה, ומודה שהיא פוחדת שהילדה תהיה כרוכה אחר סבתה ונתונה יותר מדי להשפעתה.

 

הסבים משני הצדדים נתפסים כחלשים לעומת נשותיהם הדומיננטיות, ואינם לוקחים חלק בסכסוך שרוחש רוב הזמן מתחת לפני השטח, שכן כלפי חוץ היחסים "בסדר".

 

ההורים בחרו עבורנו את בן הזוג

 

כולנו נושאים בתוכנו דימוי רומנטי שהתפתח בתקופה מאוד מוקדמת בחיינו ואנחנו מתאהבים באדם שמתאים לאותו דימוי. הדרך שבה ההורים שלנו ביטאו כלפינו אהבה וגם האופן שבו הביעו אהבה זה כלפי זה (או לא) עיצבו את הדימוי הרומנטי שלנו.

 

הרעיון די מרתיע - כי אם להורינו יש השפעה כה מכוננת על הדימוי הרומנטי המופנם בנו ומנחה אותנו, אז לא נותר לנו אלא להכיר בעובדה שאנחנו לא בחרנו את בני הזוג שלנו בבחירה חופשית, ושבמידה רבה הורינו בחרו אותם עבורנו.

 

אם נמשיך לגלגל את הרעיון המקומם הזה, שפסיכולוגים ותיאורטיקנים רבים עסקו בו עד לזרא, נגיע לכך שבן הזוג שלנו הוא תערובת משונה של ההורים שלנו, ואנחנו עצמנו תערובת מוזרה עוד יותר של ההורים שלו. במקרים רבים, כל הדמויות המשמעותיות הללו לוקחות חלק פעיל בחיי הזוג והתא המשפחתי החדש מהווה מקום מפגש "מרתק" לתפיסות ודימויים שונים לגבי מושגים כגון: אהבה, זוגיות, משפחה ונישואין.

 

רב עם אשתו במקום עם אמו

 

יואב בחר את עינת לאישה בגלל החיוניות, הטמפרמנט ושמחת החיים, וכן גם בגלל הדומיננטיות שלה שמזכירה את אמא שלו. עינת בחרה ביואב בגלל השקט, נועם ההליכות, היציבות וכן גם בגלל הוותרנות והסתגלנות, שמזכירים לה את אבא שלה.

 

אלא שהחיוניות של עינת, שבעבר היתה מרנינה עבורו, הפכה כעת בעיניו של יואב לשתלטנות מכעיסה. ויואב נעים ההליכות הוא עתה בעיני עינת רק ילד לא מפותח שכרוך אחר סינר אמו.

 

עינת ממשיכה להיאבק עם אמה גם לאחר שהקימה תא משפחתי משלה והיא מוצאת עצמה גם נלחמת עם חמותה הנתפסת בעיניה כמאיימת לגזול ממנה את בעלה ואת בתה. יואב מעולם לא התעמת עם אמו ולא מחה נגד ביטויי השתלטנות שלה אבל הוא מעז לעשות זאת עם אשתו כאשר הוא מתנגד לביקורי הבוקר של אמה.

 

על פי התיאוריה של הנדריקס על "העברה כפולה", בני זוג מעבירים לעיתים בעיות בלתי פתורות עם הוריהם אל היחסים עם בני זוגם בכוונה בלתי מודעת לחוויה מתקנת.

 

מה בכל זאת ניתן לעשות?

 

הצבת גבולות. מן הראוי שהסבים ילמדו להרפות, לשחרר ולשלח את הבנים לדרכם האוטונומית. מן הצד השני, ראוי שבני הזוג ילמדו לשמור על גבולות זוגיותם ולא יאפשרו חדירה לתחום האינטימי של התא המשפחתי שלהם.

 

נאמנות לתא המשפחתי. מרכיב נוסף שחשוב לטפח הוא "הזדהות זוגית", והכוונה לתמיכה הדדית של בני הזוג זה בזה כאשר מישהו במשפחת המוצא דוחה או אינו אוהד את בן/בת הזוג. זוגות רבים נכשלים במשימה זו בעיקר בגלל שהם נדחקים לפינת "בין הפטיש לסדן" ונקרעים בין האמא לבין האישה או בין האח לבעל.

 

האשמות מצד בן זוג נגד ההורים של האחר מעוררים לרוב תגובות קשות. בני זוג נוטים להגן על משפחתם גם כאשר הם עצמם פגועים מהוריהם ומאשימים אותם. רבים נוטים להאדיר את משפחתם ולעשות אידיאליזציה של היחסים המשפחתיים וכאשר בן הזוג מנסה לנפץ את המיתוס המשפחתי ולחשוף עיוותים, הביקורת נתקלת בתגובה זועמת.

 

פעמים רבות בני זוג נקלעים להשוואות בין המשפחות, לרוב בכיוון של "משפחה חמה מול משפחה קרה" והתחרות סביב משפחתו של מי טובה יותר פוגעת מאוד ביחסים הזוגיים. מאבקים מסוג זה מעידים על כך שבני הזוג לא הצליחו להעתיק את מוקד ההזדהות לתא המשפחתי שלהם וכי הם עדיין נאמנים יותר למשפחות המוצא.

 

במקרים אלה נחוצה עבודה אינטנסיבית של בני הזוג במגמה לגבש את התא המשפחתי כמוקד הזדהות עיקרי, להציב גבולות ברורים ולמנוע חדירה של גורמים מבחוץ.

 

שימוש בהומור. הצבת גבולות אין פירושה כמובן התנתקות ממשפחת המוצא, ועל כן הורדת מפלס הדרמטיות והימנעות מחשיבה טוטלית של 'הכל או לא כלום' יכולים לסייע. זוגות רבים חסרים הומור עצמי ברמה מעוררת דאגה בשעה שבסיטואציות משפחתיות רבות רק רוח הומוריסטית עשויה להושיע.

 

  • הכותבת היא מנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין

 

לטורים הקודמים בסדרה:

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
בעצם, התחתנת עם אמא שלך
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים