האם כדאי לסלוח על בגידה רומנטית?
כשאחד מכם מנהל רומן מחוץ לנישואין, שניכם אשמים, אומרת בתיה ברק-ורבין. לכן שניכם חייבים להחליט אם אתם מתעלמים מהבגידה (ובמקרים מסוימים זה הדבר נכון), או עושים מאמצים כנים להבין מה גרם למצב להידרדר, ואיך מצילים את הנישואין
בני זוג לא מעטים מקיימים יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין. שכיחות התופעה מעידה יותר מכל על מורכבותם של יחסים זוגיים ועל הצורך להשקיע מאמץ מתמיד בטיפוחם.
צריך לומר שרוב הרומנים שמתנהלים מחוץ לנישואין אינם מתגלים לעולם, למרות האמונה הרווחת שבגידה רומנטית סופה להיחשף. כשרומן סודי אינו מתגלה, הוא חולף פעמים רבות בלי להשאיר בעקבותיו אותות נראים לעין. קורה גם שאנשים פוגשים אחרי שנים את שותפיהם לבגידה ולא מאמינים שאכן ניהלו עם אותו אדם רומן סוער שאיים על נישואיהם. לעומת זאת, כשהרומן מתגלה המערכת הזוגית נסחפת למערבולת רגשית שפגיעתה קשה עד אנושה.
הפער העצום בין ההשפעה שיש לבגידה הסמויה לבין זו הגלויה מעלה שאלה קשה: אם רומן מחוץ לנישואין נתפס על ידינו כמגונה וכמזיק, איך ייתכן שכשהוא סודי פגיעתו אינה משמעותית, אבל ברגע שהתגלה, פגיעתו לנישואין היא אנושה?
מתעלמים ודוחפים החוצה
כשרומנים נותרים סודיים, הסיבה לכך היא שיתוף פעולה סמוי ובלתי מודע של שני בני הזוג, מצב שבו הבוגד והנבגד כאחד אינם מעוניינים בחשיפת הנסתר. די שאחד מהשניים ירצה, גם אם לא באופן מודע לגמרי, לחשוף את הרומן החסוי, והוא יוצא לאור בקלות.
הפחד מבגידה ונטישה הוא כה גדול עד שזוגות רבים בוחרים להעלים עין מבעיות, להימנע מעימותים כדי לא להעיר נמרים ישנים ועל ידי כך מאיצים את תהליך ההתרחקות ובעצם מביאים להתגשמות סיוט האימה.
פתאום יש אומץ לדרוש אהבה
איך נראים הנישואין כשהרומן נשמר בסוד ולעולם לא מתגלה? בתקופה שבה הרומן פעיל, בן הזוג הבוגד "מתאמן"' למעשה בזוגיות שונה מזו שהורגל בה בבית. פעמים רבות הוא חש שהנה הוא סוף סוף משיג את האינטימיות הנכספת, מקבל את היחס המגיע לו, את ההבנה, החום, האהבה ותשומת הלב להם הוא ראוי. לאחר פרק זמן מסוים חלה התפכחות עם בוא ההבנה שהמציאות בה מתקיימת פרשת האהבים אינה החיים האמיתיים.
לעיתים קרובות החזרה הביתה מביאה איתה שינוי חיובי לנישואין. השינוי מתבטא בכך שהבוגד צבר ביטחון עצמי והוא מעז יותר לבקש בקשות, להתעמת במידת הצורך, לתבוע התייחסות לצרכים אישיים, לעמוד על רצונות והעדפות וכל זה מבלי לחשוש מזעמו של בן הזוג, מאי-היענות ומנטישה. מה לעשות, לפעמים בני אדם זקוקים להתנסות חוץ טריטוריאלית כדי לפתור בעיות אישיות ובעיקר כדי להיווכח שהם כן מסוגלים להתנהל באינטימיות.
נכון, אם הם היו מודעים ובטוחים יותר בעצמם, אמיצי לב יותר, חסונים יותר מבחינה רגשית ופחות מאוימים מעימותים, הם לא היו נזקקים לבגידה. אבל לפעמים הם חשים תסכול כה רב במסגרת הנישואין, עד שהם משוכנעים שהם לא בנויים לקשר אינטימי, שיש בהם פגם או מום רגשי המונע מהם לאהוב ולהיות נאהבים. במקרים אלה, דווקא הניסיון מחוץ לנישואין מחזק אותם.
כשהרומן מתגלה - מתקרבים וכועסים
ומה קורה כשהרומן מתגלה? תלוי איך מתבצע הגילוי. כאשר נסיבות הגילוי הן טראומטיות מאוד כמו תפיסת בן הזוג על חם בעת קיום יחסי מין או חשיפת הרומן על ידי אחד הילדים, מתפתח משבר חריף ביותר.
אין ספק שהגילוי של רומן מחוץ לנישואין ממוטט באחת את תחושת הביטחון והאמון, בהנחה שאלה היו קיימים במערכת הזוגית. לעיתים קרובות הגילוי מכה בתדהמה את בן הזוג הנבגד, שבטוח שהוא מכיר את שותפו לחיים כאת כף ידו ועל כן משוכנע שרוח טירוף תקפה אותו, שמוחו נשטף, שהוא נפל למלכודת פיתוי שהוטמנה לו וכיו"ב.
אם בני הזוג מחליטים לשקם את הנישואין, הם עוברים יחד תקופה מיוסרת ולא פשוטה שבה משמשים בעירבוביה התלהבות על ההתקרבות המחודשת וגם כעס ודיכאון. האינטימיות המדומה שמתהווה כאשר נפרצים הסכרים ובני הזוג מתוודים על מעשיהם, מתחלפת בתחושות חרדה ואי-ודאות המתבטאות בהטחת האשמות הדדיות.
מי אשם? שניכם
ברוב המקרים, אופיה של מערכת היחסים הזוגית היוותה קרקע נוחה לכינונם של יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין. אבל המחשבה שלשני בני הזוג חלק ותפקיד בהיווצרותה של פרשיית האהבים - קשה ומקוממת. איש מבני הזוג אינו מוכן לקחת אחריות על המשבר ומעדיף להטיל את האשם על האחר. הצד הנבגד כל כך שקוע בפגיעה שלו שהוא אינו מסוגל להכיר בחלק שלו בבעיות, כמו גם בפתרונות.
ג'ון גוטמן, פסיכולוג אמריקאי, ערך בדיקות מפורטות ביותר לגבי הרגשות הקושרים או מפרידים בין בני זוג, ומיפה את הגורמים העלולים להוביל לגירושין. הוא מצא במחקריו שביקורת קשה, תלונות המבוטאות בצורה הרסנית, הפגנת בוז המתלווה לכעסים, הסתגרות המשגרת מסר של ריחוק, עליונות ודחייה – כל אלה פוגעים קשות בחוסנו של הקשר הזוגי.
כאשר שני בני הזוג חשים ששיחה על הבעיות היא חסרת תועלת ושכל ניסיון לשיחה כזו רק מעצים את הסערה הרגשית, הם מנסים לשכך, כל אחד בנפרד, את הרגשות המעיקים. הם בעצם מתחילים לחיות בנפרד זה מזה ומרגישים בודדים בתוך הנישואין: הם לא מגלים עניין בתחומי העיסוק של בן הזוג, בהשקפותיו, ברגשותיו, בסיפורים ובנושאים המעסיקים אותו. לעיתים קרובות הצעד הבא הוא ניהול פרשייה רומנטית חיצונית.
עבודה רגשית מאומצת
חשיפת הבגידה הרומנטית אינה גוזרת בהכרח את סופם של הנישואין. בני זוג המעוניינים לשקם את הקשר הזוגי ומתחייבים לעבודה רגשית וקוגניטיבית מאומצת, יוצאים נשכרים. הם לומדים להעריך את החלקים החזקים הקיימים בזוגיות שלהם, לזהות את הדפוסים המעכבים את ההתפתחות וההגשמה העצמית של כל אחד מהם, ולהביא לתיקונם. תוך כדי התהליך הם מכירים טוב יותר את העולם הפנימי של בני זוגם וגם המודעות העצמית שלהם גוברת.
חרף הטלטלה החמורה המתרחשת עקב בגידה רומנטית, בני הזוג משכילים לצלוח את המשבר ואפילו משתמשים בו כמנוף לשיפור התקשורת ולהעמקת האינטימיות הזוגית.
- הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן
לטורים הקודמים בסדרה:
