והרי החדשות: אנשים כן משתנים

כמה פעמים אמרתם לעצמכם או לבני זוגכם: "בני אדם לא משתנים באמת". עכשיו מסתבר שזה אפשרי. החדשות הרעות: הוא לא ישתנה כי את חושבת שהוא צריך (או להפך). שינוי בא מבפנים. בתיה ברק-ורבין מסבירה

נסו להיזכר כמה פעמים שמעתם את עצמכם רוטנים שבני אדם לא משתנים באמת, והתכוונתם גם לעצמכם וגם לאחרים. ובכן היום אנשי בשורות אנו - בני אדם דווקא כן משתנים. אבל אל תמהרו לחגוג ולרוץ לבני זוגכם בדרישה שישתנה ומיד. אנשים משתנים רק כאשר השינוי נובע מתוכם "מהפנים החוצה" והוא לרוב אינו מתרחש בכפיה.

 

אנחנו לא יכולים לכפות שינוי על בני זוגנו גם אם נעשה את זה ב"דרכי נועם". אנחנו כן יכולים להשתנות בעצמנו. אנחנו יכולים לשנות הרגלים והתנהגויות לא רצויות ואנחנו יכולים גם לשנות מחשבות, פירושים, תפיסות ובעקבותיהם גם רגשות. כן כן ניתן לשנות רגשות.

 

בני זוג המגיעים לייעוץ זוגי לרוב מוכנים לעשות מאמץ ולנסות לשנות התנהגות מסוימת שמחבלת ביחסים אבל פעמים רבות הם מצהירים שהרגשות אינם משתנים בעקבות ההתנהגות. לעיתים קרובות רגשות נתפסים כביטויים קמאיים, קדומים, נובעים ממעמקי נפש מיוסרת, צרובה ומתחבטת ועל כן קשה להגיע לחקרם. הרגש ניתפס כישות עצמאית בלתי רציונאלית המופיע ונעלם מבלי שלבעליו יש שליטה כלשהי על דרך התנהלותו.

 

רגש קשה לשנות

"הלוואי שהייתי מסוגלת לחזור ולאהוב אותו, אבל רגש אי אפשר לשנות. אני שומעת את כל הדברים שהוא אומר ואני אפילו יכולה להשתכנע ברמה החשיבתית אבל אני ממשיכה להרגיש כעס ,עלבון ודחייה . מה אני אמורה לעשות עם כל הרגשות הקשים האלה? להתעלם מהם? לזרוק אותם לפח? זה מה שאני מרגישה ואין לי מה לעשות עם זה" - אומרת דנה אם לשני ילדים קטנים אשר לפני חצי שנה גילתה שבעלה ניהל רומן צדדי במשך מספר חודשים. הרומן הוא נחלת העבר, הבעל הודה, התנצל, הסביר והבטיח. לדנה קשה לעבור הלאה ולסלוח - המעשה נעשה ואי אפשר לשנות את המציאות. האירוע גרם לפגיעה אנושה באמון ומבחינתה הרגשות שהיא חשה מוצדקים ואפילו הכרחיים ובכל מיקרה לרגשות חיים משלהם והיא לא יכולה לשלוט בהם גם אם תנסה.

 

מסתבר שגם להתנהגות שלנו יש חיים ורצונות משל עצמה. נשמע מוזר? רון למשל טוען שהוא אינו יכול לשנות את התנהגותו האלימה כלפי בת זוגו, כי האלימות היא תגובה לדברים שאשתו אומרת או עושה. "כל מי שמכיר אותי יגיד לך שאני בן אדם רגוע ונוח , תשאלי חברים שלי או עמיתים לעבודה, את יכולה גם לשאול את האקסיות שלי. אף פעם לא התבטאתי בתוקפנות כלפי אנשים ובטח לא נשים. זה קורה לי רק עם אשתי כי היא מצליחה להביא אותי למקום כל כך מתסכל שאני לא רואה כל מוצא חוץ מאשר לתקוף אותה".

 

ומה באשר למחשבות שלנו? האם הן בשליטתנו? האם אנחנו יכולים לשנות אותן או שמא גם הן צצות, מתנחלות ומהרגע שהן הופיעו אין דרך לעקור אותן ממקומן. כך למשל רונית מספרת שבכל פעם שהיא חושבת על הזוגיות שלה יש מחשבה אחת שחוזרת ומטרידה אותה. "אני לא יכולה להתחמק מהמחשבה שערן לא אוהב אותי מספיק וגם לא באמת מעריך אותי. אם הוא היה אוהב אותי הוא לא היה שוכח בקביעות את יום ההולדת שלי ואת יום הנישואין שלנו. הוא היה עושה לפעמים איזושהי ג'סטה רומנטית ומפתיע אותי ביוזמה לבילוי משותף או סתם עושה משהו שהוא יודע שאני אוהבת כדי לשמח אותי. אם הוא היה מעריך אותי הוא היה אומר לי תודה ולא מבקר אותי כל הזמן".

 

הוא צריך להשתנות. לא אני

בטיפול בזוגות ניתן לראות ששני בני הזוג חושבים שהם מתנהגים בדרך שהיא התגובה המתאימה ביותר לטעויות של הצד שכנגד. בעיני כל אחד מבני הזוג ההתנהגות של האחר זקוקה לתיקון דחוף. וגם לאחר שהתיקון יתבצע, השינוי בהתנהגות של עצמם יתמהמה בגלל הרגשות הקשים שהצטברו. כלומר: האחר צריך לשנות את התנהגותו מיד ואני צריך את הזמן שלי כדי להשתנות אם בכלל.

 

אם ניצמד לתיאוריה של אלברט אליס (פסיכולוגיה קוגניטיבית) אשר דיבר על כך שלכל אדם יש מחשבות לא רציונאליות, המנהלות את חייו וגורמות לעיוותי חשיבה שמשבשים את יכולתו להצליח בקשריו הבין אישיים ובחיים בכלל, הרי יש צורך להחליף מחשבות אלו בחשיבה רציונאלית, בדיוק כמו שמחליפים דיסקטים במחשב. הגישה הקוגניטיבית מרבה להשתמש בדימוי של מחשב אשר מעורר לעיתים קרובות התנגדות כי למרות שאנחנו מביעים רצון לשלוט במה שקורה לנו אנחנו גם מסרבים לקבל את הרעיון שניתן להחליף מחשבות, רגשות והתנהגויות בבחירה אישית. על פי התיאוריה של אליס המסלול עובד באופן הבא: אירוע מחשבה רגש תגובה. האירוע הוא היחיד בשרשרת אשר אינו ניתן לשינוי, את הנעשה אכן אין להשיב. בעקבות האירוע מתעוררות מחשבות שהן אינן אלא פירושים סובייקטיביים למה שהתרחש. המחשבות מולידות רגשות והרגשות שהם בעלי האנרגיות והם אלה הדוחפים לפעולה מביאים לתגובה התנהגותית.

 

מכאן שהמקום היחיד שבו אנו יכולים לעשות עבודה של שינוי הוא החשיבה. אם הצלחנו לעשות שינוי בחשיבה הרי השינוי הזה יגרור אחריו שינוי ברגש ובעקבותיו גם שינוי בהתנהגות. מכאן נובע שרגשות הכעס של דנה אינם משתנים לא מפני שזה טיבעם של רגשות אלא מפני שדנה נצמדת למחשבות ולפירושים הסובייקטיביים שלה לגבי התנהגותו של בעלה ואינה רואה כל אפשרות לשנות את החשיבה שלה. דבריו של בעלה אינם חודרים את החומה שבנתה סביב מחשבותיה הבצורות. אילו עלה בידה לקבל ולאמץ מחשבות אחרות אודות אותו רומן כי אז גם הרגש היה משתנה. המחשבות הן תוצאה של סכמות מסוימות עימן יצאנו לחיים, תוכנת הפעלה שהותקנה בנו במשפחת המוצא שלנו והושפעה גם מנורמות חשיבתיות חברתיות תרבותיות.

 

שינוי בחשיבה יעצור תגובה אוטמטית

כך גם לגבי רון, ההתנהגות האלימה שלו היא תגובת שרשרת לאותן מחשבות שהתעוררו בו כפירוש אוטומטי לאירוע שהתרחש בינו לבין אשתו. ביחסים בין-אישיים כל תגובה של הזולת היא בבחינת אירוע שמפיק מחשבות רגשות ותגובה שהיא שוב בבחינת אירוע שמניע את השרשרת. רון יכול לעשות שינוי בהתנהגותו אם יעבוד על שינוי בחשיבה ועצירת התגובה האוטומטית שלו. לגבי רונית הטוענת שמחשבותיה שולטות בה, ניתן רק לומר שאכן מלאכת שינוי החשיבה היא מלאכה מאד לא פשוטה. היא בעיקר מושתתת על פירוק המחשבה למרכיביה ובירור מאד נוקב ולעיתים נועז מדוע אנחנו חייבים להיצמד לפירוש מסוים ולא אחר.

 

בהקשר זה אני רוצה להמליץ על ספר חדש בשם: "להשתנות לתמיד", שניכתב ע"י שלושה פסיכולוגים קלינים וחוקרים אמריקאים: ד"ר פרוצ'סקה, ד"ר נורקרוס וד"ר דיקלמנטה. הספר מציע תכנית של שישה שלבים לשינוי התנהגותי ומתייחס בעיקר לשינויים כגון: הפסקת עישון , דיאטה וכדומה אבל ניתן להפיק ממנו תרומה רבה גם לגבי שינוי הרגלים התנהגותיים הקשורים למערכות יחסים בין אישיות.

 

הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן 

 

לטורים הקודמים בסדרה:

• רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות

• "נמאס לי שאמא שלך מתערבת בכל דבר"

• מתווכחים כל הזמן? זה מהפחד לאבד שליטה

• האם כדאי לסלוח על בגידה רומנטית?
• איך מנהלים שיחת "יחסינו לאן"
• תיזמו, תתאמצו, אל תוותרו על סקס בגלל שאתם עייפים
• רוצים להיות מאושרים? אל תתווכחו עם המציאות
• הוא כועס, היא נעלבית. איך יוצאים מזה?
• הוא עקשן? כך תשכנעי אותו לוותר
• אבא בצפון, המשפחה בזדרום. זוגיות במלחמה 
• מאבקי שליטה בזוגיות: איך מזהים וכיצד מתמודדים