עזבו את האוטו - עברו לרכבת

למדינת ישראל יש את כל הסיבות הטובות לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, על-פני הרכב הפרטי. פחות זיהום אוויר, פחות פקקי תנועה, פחות עצבים ותאונות דרכים. ובכל זאת, בניגוד למקובל בשאר העולם, הישראלי ממשיך להעדיף את הרכב הפרטי על-פני האלטרנטיבה הציבורית. והאם אפשר בכלל לשנות את המצב?

איך משכנעים את הישראלים לוותר על מכוניות פרטית ולעבור לתחבורה ציבורית? על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רמת המינוע במדינת ישראל נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות: הישראלים מסתפקים בכ-300 מכוניות לכל 1,000 תושבים, לעומת כ-600 מכוניות לכל אלף תושבים במערב אירופה, וכ-800 מכוניות לכל אלף בארה"ב. אבל אנחנו מתקדמים. בשנים הקרובות צפויה לעלות רמת המינוע, ומומחים מעריכים כי תוך כמה שנים נגיע לממוצע של יותר מ-400 מכוניות ל-1,000 תושבים.

 

• רק בישראל: ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית

רוב הציבור מעדיף להגיע לעבודה ברכב פרטי

"פיתוח תחבורה ציבורית: צורך לאומי"

 

אבל זו אינה בשורה טובה דווקא. ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה הבולטים בישראל, מסביר: "אם כבר היום, ברמת מינוע נמוכה של 300 מכוניות ל-1,000 תושבים, אנחנו לא מסתדרים עם בעיית גודש בכבישים, מה נעשה בעוד כמה שנים?". התשובה ברורה: צריך לפתח את מערך התחבורה ציבורית, ולעודד ישראלים להשתמש בו.

 

איך עושים את זה? קבלו את תוכנית ynet לעידוד התחבורה הציבורית בישראל:

 

תיאום, תיאום, תיאום

"יש להסתכל על תחבורה ציבורית כעל מערכת כוללת", אומר ל-ynet ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, "שחייבת לתת לאזרח-צרכן יכולת לעבור מנקודה לנקודה בנוחות ובמהירות, גם אם מדובר בשילוב מספר אמצעי תחבורה, כמו רכבת ואוטובוסים".

 

וכדי להקל על חיי הנוסעים, צריך ליצור תיאום בין כל מפעילי התחבורה הציבורית: רכבות, אוטובוסים, מוניות - ובעתיד גם רכבות פרבריות ועירוניות. התיאום הזה צריך להתבטא בלוחות זמנים שיאפשרו מעבר נוח בין אמצעי התחבורה השונים, וגם בפריסת תחנות שתאפשר לנוסעים לעבור "מדלת לדלת", במהירות ובמינימום עיכובים.

 

יש לציין כי במשרד התחבורה מתכננים להקים רשות לאומית לתחבורה ציבורית, שתהיה אחראית על תיאום בין אמצעי התחבורה השונים. ההחלטה להקים את הרשות התקבלה במסגרת תקציב 2008, וגם ועדת סדן, שבחנה את הרפורמה בתחבורה הציבורית, ממליצה את הקמתה.

 

עדיפות בדרך 

לפי סקר שערך לפני כחודשיים ארגון "תחבורה היום ומחר",יותר מ-60% מהישראלים בוחרים להגיע מדי יום לעבודה במכונית פרטית. כדי לשכנע חלק מהם לעבור לתחבורה ציבורית, חייבת רמת השירות להשתפר בכל המדדים: נוחות, מהירות נסיעה ועמידה בלוחות זמנים. אחד הצעדים החשובים ביותר - שיבטיחו שיפור משמעותי בכל הנוגע למהירות ועמידה בזמנים - הוא הענקת עדיפות בתנועה לאמצעי התחבורה.

 

"זה אולי הדבר החשוב ביותר", אומר חנין. "צריך לדאוג שלרשות התחבורה הציבורית יעמדו צירי תנועה ייעודיים, או שלכל הפחות תהיה להם עדיפות בהסדרי תנועה, על-בסיס התשתית הקיימת".

 

בפני המדינה עומדות דרכים רבות להענקת קדימות לתחבורה ציבורית, ולא כולן כרוכות בהשקעות עתק. אפשר לסלול נתיבים חדשים שיהיו לשימושם הבלעדי של אמצעי תחבורה ציבורית, ולחילופין אפשר להפקיע מסלולים קיימים ובכך להשיג שתי מטרות במקביל: לשפר את זרימת התנועה של התחבורה הציבורית, ומנגד להקטין את האטרקטיביות של שימוש בכלי רכב פרטיים. בנוסף, אפשר להעניק עדיפות לתחבורה ציבורית באמצעות רמזורים "חכמים", שמזהים אוטובוסים ומשנים בהתאם את מופעי אור ירוק או אדום.

 

פיתוח תשתית הרכבת 

"בנסיעות בינעירוניות, אי אפשר להתבסס על רשת הכבישים", אומר בקר. "מדי שנה יש גידול של 4%-5% במספר כלי הרכב, אבל התשתית גדלה בכ-1.5% בלבד. לכן, את הנסיעות הבינעירוניות חייבים לפתח על-בסיס רשת המסילות".

 

לדברי בקר, פיתוח רשת הרכבות צריך לכלול שני מרכיבים עיקריים:

1. רישות: יש לקשר יותר ויותר ישובים לרכבת, בעיקר בפריפריה.
2. מהירות: להעלות את מהירות הנסיעה בקווים הבינעירוניים המהירים ל-200 קמ"ש.

 

"כדי להעלות את המהירות ולשפר את רמת הדיוק של הרכבות", ממשיך בקר, "צריך להשקיע בתשתיות: יש לבצע הפרדות מפלסיות במפגשי מסילה-כביש, ולהכפיל את הכפלת מסילת הרכבת - כלומר, שיהיו שתי מסילות לרכבות פרבריות, ושתי מסילות לקווי אקספרס".

 

פרישה מחדש של קווי האוטובוס 

"יש היום הרבה קווי אוטובוס אנכרוניסטיים", טוען בקר, "הנוסע מתחיל בתחנה אחת, מתפתל בדרך, ולפעמים לוקח לו שעה כדי לעבור 10 ק"מ. זה לא גורם שיכול להתחרות ברכב פרטי. לכן, חייבים לשנות את מערך הקווים".

 

הפתרון הוא פריסה מחדש של קווי האוטובוס, בעיקר בשלוש הערים הגדולות. בבסיס הפריסה עומדים שני מערכי קווים עיקריים: קווי אורך מהירים וישירים, וקווי רוחב מאספים, המשרתים את השכונות ומזינים את הקווים המהירים. כפי שנחשף בעבר ב-ynet, הפריסה אמורה להתחיל בגוש דן ב-2008, כאשר בחיפה היא כבר החלה, במסגרת ניסוי הכולל שלוש שכונות, ובקרוב יורחב לשלוש שכונות נוספות.

 

שדרוג האמצעים 

כדי להפוך את התחבורה הציבורית לאלטרנטיבה מושכת עבור מכוניות פרטיות, יש להשקיע בשיפור השירות המוצע לנוסעים. חנין סבור כי שדרוג אמצעי התחבורה הציבורית, צריך להתבסס על שלושה מרכיבים:

 

1. נוחות הנוסעים, באמצעות חידוש צי הרכבות והאוטובוסים.
2. סביבה: הפחתת זיהום אוויר הנפלט מתחבורה ציבורית, למשל על-ידי רכישת אוטובוסים בעלי הנעה היברידית, המשלבת מנועי בנזין או דיזל עם מנועים חשמליים.
3. נגישות לאוכלוסיה מיוחדת, למשל נכים או קשישים, המתקשים לעלות או לרדת מאוטובוסים או קרונות רכבת.

 

בקר מצביע על מספר אמצעי תחבורה ציבורית שצפויים להיכנס לשירות במהלך השנים הקרובות, ובכך להעלות משמעותית את רמת השירות: "רכבות פרבריות, רכבות קלות ואוטובוסים בעלי קיבולת גבוהה. בחיפה תתחיל לפעול בקרוב ה'מטרונית' - אוטובוס מפרקים בעל שלושה חלקים, שיכול להסיע 200 נוסעים ולעבור בתדירות גבוהה. ברגע שאמצעים אלה יתחילו לפעול, חלק גדול מהנסיעות במרחב המטרופוליני יוכל להתבצע באמצעותם, במקום בכלי רכב פרטיים".

 

הפחתת עלויות 

"נושא העלויות חשוב ביותר", אומר חנין, "כיום למשל, נסיעה בינעירונית ברכבת יכולה להיות יותר יקרה מנסיעה למרחק דומה במכונית פרטית. מבחינת הצרכנים, אין במצב שכזה יתרון לשימוש בתחבורה ציבורית".

 

חנין מציע מודל תמחור שנוסה בעבר בכמה ערים באיטליה: לפטור את הנוסעים בתחבורה הציבורית מתשלום. "זה לא מופרך - גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינה חברתית", מבהיר חנין, "אפשר לעשות זאת בכמה אופנים: אפשר לפטור מתשלום בשעות מסוימות, למשל בשעות העומס, וכך ליצור הסטה דרמטית של אנשים מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית. אפשרות נוספת היא לפטור מתשלום אוכלוסיות מסוימות, למשל ילדים, סטודנטים, חיילים וכו'".

 

ראוי לציין שגם במשרד האוצר מעוניינים להפחית את עלות השימוש בתחבורה הציבורית, ובמסגרת תקציב 2008 אף הוצע כיצד יש לעשות זאת: באמצעות השלמת הפרטתה של התחבורה הציבורית. הוצאת כל קווי האוטובוס לתחרות תחסוך למשק יותר מ-1.1 מיליארד שקל מתקציבי הסובסידיה, ובאוצר מציעים שהציבור הרחב יהיה זה שייהנה מהחיסכון, וזאת באמצעות הפחתת תעריפי הנסיעה, הגדלת נפח הפעילות בתחבורה הציבורית והעלאת רמת השירות.

 

תמריצים כלכליים 

אחת הדרכים הטובות לעודד ישראלים להשתמש בתחבורה ציבורית, היא דרך הכיס. במשרד האוצר בוחנים בימים אלה להעניק פטור ממס להוצאות נסיעה לעובדים המשתמשים בתחבורה ציבורית. פטור כזה יכול להוסיף למשכורת סכום שינוע בין כמה עשרות לכמה מאות שקלים בחודש. למעשה, באוצר גם שוקלים להכיר בהוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית גם עבור מעסיקים, ובכך ליצור תמריץ כפול.

 

דרך נוספת היא להעניק הטבות לעובדים שיוותרו על מקום החנייה ליד העבודה. ח"כ חנין הגיש בחודש שעבר הצעת חוק בנושא "פדיון חנייה", לפיה המדינה תחייב מעסיקים להציע לעובדים לוותר על מקום החניה המוסדר שלהם, בתמורה לסכום כסף שיתווסף למשכורתם.

 

לוותר על המכונית הפרטית 

לצד הטבות למי שייבחר להשתמש בתחבורה ציבורית, יש לנקוט בכמה אמצעים שיעודדו את הישראלים לוותר על הרכב הפרטי. רוצים דוגמאות? בבקשה: אגרות גודש שישלמו נהגים שרוצים להיכנס עם מכוניות פרטיות למרכזי ערים או לצירי תנועה עמוסים, הקטנת שטחי חנייה במרכזי הערים, הגבלת תנועת כלי רכב מזהמים ועוד.

 

למרות חוסר הפופולאריות של צעדים כאלה, חנין סבור כי אין ברירה אלא ליישם אותם: "המצב כיום הפוך מהרצוי - מעודדים עובדים להשתמש ברכב הפרטי. למשל, עובדי מדינה מתומרצים להשתמש ברכב פרטי, כאשר חלק משכרם הוא למעשה החזר הוצאות רכב. זה עיוות שצריך לתקן - ולא תוך פגיעה בעובד, אלא על-ידי כך שיקבל את השכר מבלי שיהיה מותנה בהוצאות רכב".

 

חנין סבור גם שייקור שווי השימוש ברכב צמוד, שאושר לאחרונה בוועדת הכספים בכנסת, לא פתר את בעיית השימוש העודף ברכב שעובדים מקבלים ממקום העבודה. "גם אחרי הרפורמה, הסדר שווי השימוש הוא בעצם דרך לתמרץ נסיעה ברכב פרטי".

 

וכן, דווקא עכשיו 

ישראל נמצאת בנקודת זמן קריטית בכל הנוגע לתחבורה. בקר מסביר: "הדור המבוגר, שהתרגל לתחבורה ציבורית ולעולם ללא מכוניות, עובר לאט מן העולם. במקביל, הדור הצעיר, שרגיל למכוניות ומוציא רישיון נהיגה עוד לפני הצבא, הופך להיות יותר ויותר דומיננטי בחברה הישראלית".

 

בקר מאמין שדווקא בשלב המעבר הזה, יש צורך להשקיע בהגברת השימוש בתחבורה ציבורית. "דווקא עכשיו, כשצעירים רוכשים מכוניות ולכל משפחה כמעט נכנסת מכונית שנייה, צריך להטמיע שינוי. צריך להבליט את העובדה שיש נסיעות שאפשר לעשות עם מכונית פרטית, כמו טיול בסוף השבוע או ביקור קרוב משפחה רחוק, אבל את הנסיעות היומיומיות כדאי לעשות בתחבורה ציבורית - למשל נסיעה לעבודה, קניות, וכו'".

 

חנין מסכם: "בכל הנוגע לזיהום אוויר מתחבורה ולגודש בכבישים, הגענו למצב חירום - ואנחנו חייבים לייצר פתרונות כבר עכשיו. אי אפשר לחכות. חזון זה דבר נהדר, אבל רק כשהוא מכתיב את ההתנהלות שלנו בהווה".