העיתונאים המלבים לפעולה גדולה בעזה מסכנים את חייהם של הרבה מאוד חיילים, כמו גם את חייהם של תושבי עזה, שייהרגו לחינם כי הטרור לא ייגמר. עיתונאים שמחרחרים מלחמה בשביל שבר רייטינג, מדרבנים את הממשלה. גם חלק גדול מהציבור רוצה נקמה, אבל נקמה אינה מביאה שקט. ראש הממשלה, האחראי לחייהם של צעירים שייהרגו, אמר נכון: כעס אינו סיבה נכוחה לצאת למלחמה.
אלפי אנשים נהרגים בישראל בתאונות דרכים. האם פעולה כלשהי תסייע למנוע תאונות קטלניות שנהגים נבלים גרמון? עזה היא עצם בגרון. היא שבויה בידי קנאים ולוחמת נגד ישראל. יצאנו משם. הצלנו הרבה חיים, אבל העזתים ממשיכים. כדי להילחם צריך שכל וצריך סבלנות. אפשר להבין לסבלם של השדרותים אבל גם הם, עם כל הכבוד, חייבים להבין שמבצע גדול לא ישנה מאומה ממצבם, ורק יסכן אותם יותר.
וויליאם סרויאן, הסופר האמריקני-ארמני כתב פעם: "הייתי רוצה לראות איזשהו כוח בעולם מנסה לחסל את השבט הקטן הזה (הארמנים – י.ק) של אנשים שמלחמותיהם נגמרו בתבוסה, שהתפילות אינן נשמעות עוד. אז קדימה, הרוס את ארמניה, שלח את הארמנים למדבר בלי מזון או מים. שרוף את הכנסיות שלהם. ואז ראה אם הם יצחקו, ישירו, ויתפללו שוב. מפני שכאשר שניים מהם נפגשים בכל מקום שהוא בעולם הם ייצרו ארמניה חדשה".
כל שני עזתים באיזו מחילה יכולים להמשיך את ההרג ויהי מה. שר אחד מציע להרוס שכונה בעזה. זאת הצעה פופוליסטית מסוכנת וצריך לבקש מכולם לשמוע מה אומרים ראש הממשלה ושר הביטחון, שיש לפעול בשכל אחרת הסבל יהיה גדול פי כמה.
פעולה גדולה שעיתונאי הטלוויזיה העומדים מול כאב שדרות האותנטי מכינים לנו, היא לבנון שלישית. ואם העיתונות תמשיך להסית, ובנימין נתניהו שאינו טיפש אך תאב שלטון ימשיך להסית למהלך צבאי גדול, יבוא הרגע שראש הממשלה ושריו ייכנעו לרחוב. ייכנעו למצוקת תושבי שדרות ויעשו משהו ששנים הרבה נתחרט עליו.
על העיתונאים להראות מעט תבונה. גם הם יודעים שאחרי המבצע הגדול תהיה וועידת ווינוגרד השנייה ואז יהיה להם במה להאשים את הממשלה ואת שר הביטחון, שנגררו אחרי מצוקתם של השדרותים. הרי אין מכה אחת וגמרנו. אין דבר כזה. אל תשלו את האנשים היקרים של שדרות שיש לצה"ל תשובה אחת לאלתר. תנו לאלה שאינם מתלהמים למצוא דרך מאבק נכונה, שאינה מונעת מיצרים שבטעות מסוכנת יסודם.