"60 שנה אחרי ההכרזה, היא כרגע נמצאת בגדר הבטחה חלולה וריקה, שלא התממשה", אמר אתמול (יום ג') אמנון וידן, מנכ"ל אמנסטי-ישראל. "אנחנו קוראים היום למנהיגי העולם להתנצל על כך שלא השכילו לקחת את החזון הזה ולהפוך אותו לבסיס, ולהתחייב לבצע שינויים משמעותיים", הוסיף.
הדו"ח בן 381 העמודים מסכם את מצב זכויות האדם ב-151 המדינות החתומות על ההכרזה – וכמו בדוחות של השנים הקודמות, הוא מתמקד במספר מגמות המאפיינות את המתרחש בעולם, העומדות בסתירה מוחלטת לסעיפיה של ההכרזה שהתקבלה לפני 60 שנה, ובכמה מוקדים של עימות, בהם גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הדו"ח מתעד כיצד במקומות שונים בעולם נרמסות זכויות אדם בסיסיות עקב סכסוכים עקובים מדם או בגלל משטרים טוטליטאריים ודורסניים, כיצד זכויות של נשים, ילדים, מיעוטים דתיים ואתניים וקבוצות חלשות אחרות נגזלות על ידי החזקים, וכיצד מגזרים שלמים באוכלוסיית העולם נאלצים לחיות בתנאים קשים ובעוני מחפיר, למרות השיפור היחסי בכלכלת ארצותיהם. תושביהם של לפחות 81 מדינות נתונים למשטר של עינויים, ב-54 מדינות הם עומדים למשפטים בלתי-הוגנים, וב-77 מדינות הם אינם מסוגלים לדבר בחופשיות. (לקריאת הדו"ח המלא באנגלית, הקליקו כאן)
"שנת 2007 התאפיינה בחוסר יכולתן של ממשלות המערב ובהססנותן של המדינות המתפתחות לטפל בכמה ממשברי זכויות האדם העולמיים – בין אם מדובר בסכסוכים עקובים מדם שטרם נפתרו או בפערים ההולכים וגדלים בין קבוצות אוכלוסייה", קבעה מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל, איירין קאהן, בדברי הפתיחה שלה לדו"ח השנתי. "מצבן של זכויות האדם בדרפור, בזימבבווה, בעזה, בעיראק ובמיאנמר תובע פעולה מיידית".

המהומות בלהסה ב-14 במרס. דוכאו ביד קשה (צילום: AP)
בין היתר, ציין הדו"ח כי לפחות 470 בני אדם הוצאו להורג במדינה זו בשנה החולפת, ואת העדר השקיפות במערכת המשפט הסינית, שמחזיקה 50 אלף אזרחים במעצר מנהלי. המדינה ממשיכה להפעיל צנזורה חריפה על האינטרנט ולהגביל את חופש הביטוי, ומתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ומיעוטים דתיים ואתניים, בהם הטיבטים ובני הפאלון-גונג, סופגים דיכוי מצד השלטונות. הדו"ח ציין כי סין גם לא נהגה באחריות ונמנעה מלהפעיל את השפעתה הפוליטית על שני משטרים אחרים המדכאים את זכויות האדם – מיאנמר וסודן. עם זאת, הארגון ציין לטובה את התנהגותם של השלטונות הסיניים בעקבות רעש האדמה שהיכה במחוז סצ'ואן לפני כשבועיים, והדגיש כי אלה אפשרו פתיחות תקשורתית, שידורים חיים מהשטח ואף ביקורת על הממשל – דברים שקודם לכן לא נראו. כן שיבח הארגון את העובדה שהמדינה החלה לצמצם את יישומו של עונש מוות במדינה.
מוקדי הפרות זכויות אדם נוספים באסיה הם כמובן מיאנמר, שם מדכא המשטר הצבאי ביד ברזל את שאיפותיהם הדמוקרטיות של בני עמו, ומגביל את חירויות הפרט של פעילי האופוזיציה ובראשם מנהיגת האופוזיציה אונג סן סו צ'י; סרי לנקה, שם הסכסוך המתמשך בין הממשלה הסינהלזית למורדים הטמילים ממשיך לגבות קורבנות והפך בשנה האחרונה כ-200 אלף אזרחים לעקורים; והודו, שם שרויים 300 מיליון בני אדם בעוני מחפיר, למרות הצמיחה הכלכלית המרשימה שחוותה המדינה.

הוצאה להורג באיראן. נהוג גם בסעודיה, תימן ועיראק (צילום ארכיון: AFP)
באופן כללי, המזרח התיכון אינו מצטייר מהדו"ח כאזור שבו ישנה הקפדה יתרה על זכויות אדם. באזור כולו נאסרו אלפי בני אדם בלי משפט מסיבות פוליטיות, ועברו עינויים והתעללויות כדבר שבשגרה. בדו"ח צוינו לרעה איראן, סעודיה, תימן ועיראק על כך שבמדינות אלה נהוג עונש מוות. המשטרים באיראן, סעודיה, מצרים, אלג'יריה, מרוקו, תימן, איחוד האמירויות וטוניסיה זכו לגינויים בדו"ח על שהם מגבילים את חופש הביטוי ומצנזרים עיתונאים ובלוגרים שנתפסים בעיניהם כביקורתיים מדי.
כבכל דו"ח, הוקדש מקום נכבד לאפריקה, שמוקדי העימות המזוינים שבה המשיכו לכרסם במדינות השונות, לגבות מחיר גבוה בחייהם של אזרחים חפים מפשע, להמיט על תושביה אלימות מינית וכן פגיעות נוספות בזכויות אדם בסיסיות של תושבי היבשת, שרבים מהם סובלים מעוני ומחסור קשה, וכ-4 מיליון מהם הינם פליטים ומהגרים.
בדרפור, התפצלו הארגונים החמושים המעורבים בעימות ובכך סיבכו עוד יותר את האפשרות שיימצא לסכסוך בן חמש השנים פתרון פוליטי – ופריסת כוח השלום המשותף לאו"ם ולאיחוד האפריקני הוסיף להתעכב בשל מכשולים שהציבה ממשלת סודן. המשך המשבר הוסיף לבעיית הפליטים והעקורים – כמיליון פליטים מסודן שוהים במחנות פליטים במדינות השכנות, צ'אד והרפובליקה המרכז-אפריקנית. במחנות הפליטים , הוסיפו ילדות ונערות שיצאו לקושש עצים או לשאוב מים ליפול קורבן לאונס. בזימבבווה, המשיך המשטר הדכאני של הנשיא רוברט מוגאבה להגביל את חופש הביטוי והמצפון של מתנגדיו, ומתנגדי משטר דוכאו ביד קשה גם באנגולה, אריתריאה, גמביה ורואנדה. בדרום אפריקה, נותרו התושבים העניים בלי גישה לשירותי בריאות ולתרופות, בכלל זה לתרופות לטיפול בנגיף האיידס.

פליטות בדרפור. נפלו קורבן לאלימות מינית (צילום ארכיון: AFP)
עוד מדינות באירופה ומרכז אסיה שזכו לביקורת על הגבלת חופש הביטוי בשטחן – טורקמניסטן, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ובלארוס, שנותרה המדינה היחידה באירופה שבה נהוג עונש מוות.
כן ביקר הדו"ח את מדינות האיחוד האירופי בכללותן, על ששיתפו פעולה עם ארצות הברית בביצוע מעצרים חשאיים ובלתי חוקיים של חשודים בטרור. "במסגרת ה'מלחמה בטרור' כרתו ארה"ב ומדינות אירופיות ברית עם שירותי הביטחון והמודיעין של כחמה מהמשטרים המדכאים ביותר באזור, ומסרו לידיהם חשודים בחשאיות כדי שאלה יאסרו, ייחקרו ויעונו. במעשים אלה הן לא רק הפרו את החוק הבינלאומי, אלא גם סייעו להעמיק את השיטות הפוגעניות של מנגנוני הביטחון במזרח התיכון", נכתב בדו"ח.
ארה"ב גם זכתה לביקורת נפרדת על כך שהיא מפעילה את מתקן הכליאה בבסיס הצי במפרץ גואנטנמו שבקובה, שבו מוחזקים מאות חשודים בטרור, ועל מתקני הכליאה שהיא מחזיקה בבגראם שבאפגניסטן ובעיראק, שבאחרון כלואים בלא משפט כ-60 אלף בני אדם.

שוטרים רוסים מדכאים הפגנת אופוזיציה במוסקבה (צילום ארכיון: רויטרס)
הארגון קרא לוושינגטון להביא את החשודים למשפט הוגן או לשחררם, וכן לנקוט עמדה ברורה נגד שיטות חקירה שנויות במחלוקת כמו waterboarding. כן ציין הדו"ח כי בשנת 2007, הוצאו להורג בארה"ב 42 בני אדם, וציטט נתונים של משרד המשפטים האמריקאי, שמהם עולה כי הסיכוי לאישה אמריקנית ילידית ליפול קורבן לתקיפה מינית או אונס גדול פי 2.5 מאשר כלל הנשים בארה"ב.
"שנת 2007 היתה שנה של שגשוג ופריחה של ביקורת ציבורית נגד ממשלות, ויותר אנשים יצאו לרחובות ודרשו מהמנהיגים שוויון וצדק לכל", ציין וידן. בין אלה: מחאת הנזירים במיאנמר, מחאת עורכי הדין בפקיסטן נגד מצב החירום שהטיל הנשיא פרבז מושארף, ומחאת הטיבטים בסין.
כן ציין הדו"ח לטובה את המשך פעילותו של בית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה (ICC), שהמשיך לאפשר להביא למשפט צדק פושעי מלחמה מהעולם כולו.