מר אולמרט, מה עשית בשביל הסביבה?

בתפקידיו השונים במהלך השנים האחרונות פעל ראש הממשלה אהוד אולמרט לא פעם בניגוד גמור לטובת הסביבה והציבור הרחב, ובאופן שהיה עשוי להיטיב עם בעלי ההון ויזמי הנדל"ן. מאבק נחוש של ארגוני הסביבה ומחאה ציבורית עצרו בעדו. כיום הוא נחקר בחשד שקיבל לכאורה כספים שלא כדין. אך כסף אפשר להחזיר; טבע שנגזל לא ישוב לעולם

בימים אלה נחקר ראש הממשלה על כספים שקיבל לכאורה שלא כדין. אך מי יחקור את ראש הממשלה על האוויר המזוהם שנושמים אזרחי ישראל? על נחלים שזוהמו בשפכים או מרחבים פתוחים שעברו לידיהם של יזמי נדל"ן ובעלי הון? כי הרי בית משפט יכול להורות למי שהורשע בקבלת שוחד להחזיר את הכסף, אבל ערכי טבע שאבדו אין להשיב, ומים שספגו מתכות כבדות אי אפשר לטהר.

 

הנה ארבע דוגמאות מהשנים האחרונות בהן פעל אהוד אולמרט באופן שניתן להגדירו כתמוה - כולן לטובת בעלי ההון ויזמי הנדל"ן ונגד הציבור הרחב. החדשות הטובות הן שבכל ארבעת המקרים ניצחו לבסוף הארגונים הסביבתיים והציבור הרחב.

 

אופס, טעות

הצעד הראשון שעשה אולמרט מיד לאחר הבחירות האחרונות, כשעדיין שימש רק בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה היה אישור עסקת המלח. עסקה זו הייתה אמורה לאפשר בנייה ליד החוף בעתלית ובאילת, ולהעשיר את חוכרי הקרקע - משפחת דנקנר - בעשרות מיליוני דולרים על-חשבון הציבור הרחב.

 

אולמרט חתם על האישור, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז אסר עליו לעשות כן, מאחר שאולמרט החזיק אז בתפקיד כפול - הן שר האוצר, והן יושב ראש מנהל מקרקעי ישראל. כמה שעות לאחר שחתם על אישור העסקה משך אולמרט את חתימתו, והגדיר את המהלך כ"אי הבנה".

 

מי שעתרו לבג"ץ נגד העסקה היו החברה להגנת הטבע ו"התנועה לאיכות השלטון". זו לא הייתה הפעם היחידה שבה לחמו הארגונים הסביבתיים כתף אל כתף עם אלה הנלחמים בשחיתות, משום שיש קשר הדוק בין קשרי הון ושלטון לבין פגיעה בסביבה.

 

מענקים למזהמים

שלושה ח"כים (היחיד מביניהם שמכהן גם בכנסת הנוכחית הוא ח"כ איתן כבל) יזמו את חוק התניית מענקים, שעל-פיו מפעלים שמזהמים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקים מהמדינה. אולמרט, כשר התמ"ת, התנגד לחוק, עשה הכל כדי לקבור אותו, וגם לאחר שהחוק התקבל הוא לא בוצע בפועל במשך זמן רב.

 

מאבק תקיף של ארגון "מגמה ירוקה", מאמר של כותב שורות אלה ב-ynet, עצומה ופנייה למבקר המדינה, לשר להגנת הסביבה ולשר התמ"ת, הובילו ליישומו של החוק כיום.

 

ירושלים ואפקט הבייגלה

"אפקט הבייגלה" הוא תהליך כלכלי-חברתי שלילי, שעבר על ערים רבות בעולם - בעיקר בארה"ב: כל האוכלוסייה החזקה עברה לגור בפרברים שמחוץ לעיר, ובמרכז העיר נותר "חור" של עוני ופשע.

 

הפרבור גורם גם לנזקים סביבתיים רבים, כמו אובדן שטחים פתוחים (כי הבנייה בפרברים היא מפוזרת ובזבזנית בקרקע); עודף שימוש ברכב פרטי (מאחר שלא משתלם לספק תחבורה ציבורית טובה לישובים מרוחקים ומפוזרים); ובזבוז אנרגיה (בתים צמודי קרקע "זוללים" הרבה יותר אנרגיה מבתים בעיר).

 

זו הייתה הסיבה העיקרית להתנגדות של ארגוני הסביבה ל"תכנית ספדי" שהוביל ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט, לבנייה בהרים ממערב לבירה, בעוד שקיים די מקום לבניית 45 אלף יחידות דיור בתוך העיר עצמה.

 

בסופו של דבר, בתום מאבק ארוך ומתוקשר, גבר האינטרס של הציבור הרחב על זה של הנדל"ניסטים, ותכנית ספדי בוטלה.

 

מי שינה את הפרוטוקול?

פארק איילון הוא ה"ריאה הירוקה" האחרונה של לב המדינה - מרחב פתוח בן 8,000 דונם בין תל-אביב, רמת גן, חולון ואזור.

 

אולמרט, שכיהן אז כשר האחראי על מנהל מקרקעי ישראל, לחץ במרץ לקדם את התכנית של חברת "הזרע" לבנות 2,000 יחידות דיור במקום הפארק. שר הפנים דאז, אברהם פורז (שינוי), דווקא התנגד לכל נגיסה באדמות הפארק. הדרמה הגיעה לשיאה אחרי פגישה בין אולמרט לפורז. לטענת פורז, לאחר הפגישה הוא גילה לתדהמתו בפרוטוקול שלה דברים שכלל לא אמר, ושציירו אותו כתומך בתכנית. הפרשה פורסמה בהרחבה בעיתונות.

 

בסופו של דבר המאבק העיקש שהובילו הארגונים הסביבתיים נשא פרי, והקמת הפארק אושרה ללא בנייה למגורים בתחומו.

 

איך עושים את זה

יש בארץ קומץ קטן של פעילים שמשקיעים את עיקר זמנם ומרצם למען הציבור הרחב - ובהתנדבות. לרובנו אין את היכולת או הרצון להשקיע כל כך הרבה, וזה בסדר גמור. העזרה של הציבור הרחב יכולה להתבטא בפעולות פשוטות הרבה יותר: הגעה להפגנה, חתימה על עצומה אלקטרונית, או משלוח דוא"ל לח"כ הנכון ברגע הנכון.

 

• הכותב הוא פעיל בארגון "מגמה ירוקה"