גאורגיה ורוסיה: הצהרות ומאבקים שהדרדרו לאש

נראה שהאש שפרצה בסוף השבוע במחוזות הבדלנים של גאורגיה הייתה ידועה מראש. האיומים וההתבטאויות הלוחמניות של מוסקבה וטביליסי בשנים האחרונות סימנו את שעתיד להתרחש. סיכום הכרוניקה עד לעימות הידוע מראש

זה כנראה היה רק עניין של זמן עד שההתקוטטות המילולית והעימותים הנקודתיים בין רוסיה לגאורגיה ידרדרו את הקווקז אל סיפה של מלחמה. האיומים וההתבטאויות הלוחמניות שהשמיעו שני הצדדים בחודשים האחרונים – בעיקר בנוגע לדרום אוסטיה ואבחזיה, המחוזות המורדים בגאורגיה – רמזו על המשבר האלים שעתיד לפרוץ בין שתי המדינות.

  

לחימה בקווקז - כל הדיווחים:

• רוסיה: 2,000 הרוגים בקרבות בדרום אוסטיה
• נשיא גאורגיה: אנחנו במלחמה עם רוסיה
• בוש: הפצצות רוסיה בגאורגיה חייבות להיפסק
• עדות מדרום אוסטיה: הרחובות מלאים בגופות
• יהודי בגאורגיה: יש כאן אווירה של מלחמה

 

העימות בין גאורגיה לדרום אוסטיה ואבחזיה החל במהלך מלחמת העצמאות של גאורגיה מברית המועצות, לאחר קריסת המשטר הסובייטי וברית המועצות. בתקופת המשטר הסובייטי, נהנו שני המחוזות הבדלניים ממעמד אוטונומי, וכאשר הכריזה גאורגיה על שאיפותיה העצמאיות, תושבי המחוזות דרשו עצמאות – או סיפוח לרוסיה – אך טביליסי התנגדה.

 

לאחר מלחמה עקובה מדם שהתחוללה בראשית העשור הקודם, נותרו שני המחוזות חלק רשמי מגאורגיה – אך בפועל יצאו משליטתה, והם מנוהלים בידי הנהגה מקומית שאינה זוכה להכרה בינלאומית. במהלך המלחמה נמלטו מהמחוזות אלפי גאורגים שחיו בהם, מעטים נותרו חיים במובלעות. בתום המלחמה, הוחלט מתוקף הסכם הפסקת אש כי במחוזות המורדים יוצבו "משקיפים רוסים" שיסיירו לאורך הגבול.

 

האזרחים ביקשו עצמאות במשאל העם

הסכם הפסקת האש נשאר על כנו עד 2004, אז עלה מיכאיל סאאקשווילי הפרו-מערבי לשלטון לאחר "מהפכת הוורדים" שבה הודח הנשיא הקודם אדוארד שוורנדזה. סאאקשווילי הציע למורדים להיכנס למשא ומתן על "חזרה" לריבונות גאורגית, אך אלה סירבו להצעה, ובמשאל עם שהתקיים בדרום אוסטיה בסוף 2006 תמכו רוב תושבי החבל בעצמאותו.

   

למצב הטעון-ממילא הזה נוספה המתיחות הפוליטית בין רוסיה לגאורגיה – על רקע שאיפתו של סאאקשווילי להתקרב למערב ולנתק את ארצו הקטנה, בעלת המיקום האסטרטגי, מהשפעתה של רוסיה. מוסקבה, שרואה בגאורגיה חלק בלתי נפרד מתחום השפעתה, הבהירה לסאאקשווילי כי חתירתו לצרף את ארצו לנאט"ו ולאיחוד האירופי אינה מקובלת עליה.

 

בין שתי המדינות פרץ בספטמבר 2006 משבר חריף כאשר גאורגיה עצרה ארבעה קציני צבא רוסים והאשימה אותם בריגול. מוסקבה של ולדימיר פוטין הגיבה בזעם, וניתקה את את קשרי המסחר, התעופה והתקשורת עם גאורגיה. רק בתחילת השנה חודשו הקשרים בין שתי המדינות, אך במקביל החלה מתיחות חדשה: רוסיה איימה להכיר בעצמאותם של המחוזות הבדלנים כתגובה להכרה המערבית בעצמאות קוסובו.

 

תקריות האש הפכו ללחימה של ממש

האיומים הרוסים נאמרו בשעה שסאאקשווילי הגיש למחוזות המורדים הצעה חדשה – אוטונומיה מורחבת תמורת חזרה לריבונות גאורגית. ההנהגה המקומית דחתה את ההצעה, ובינתיים רוסיה שצפתה מן הצד בהתפתחויות, לא נשארה חסרת-מעש. למרות שלא הכריזה על הכרה רשמית בעצמאותם של המחוזות, החליטה רוסיה רק "להדק" את הקשרים עם שני המחוזות. במקביל השמיעו גורמים רוסים איומים חוזרים ונשנים לכיוונה של טביליסי, וטענו כי היא זוממת להשתלט על המחוזות בכוח, וכי היא מפרה את תנאי הפסקת האש. במקביל טענה טביליסי כי מוסקבה מתגברת את נוכחותה הצבאית במחוזות הבדלנים, וכי היא מאיימת לפלוש לשטחה. לכך נוספו כמה תקריות שבהן יורטו מזל"טים גאורגים בשמי אבחזיה.

  

בשבועות האחרונים, דווקא דרום אוסטיה חזרה למוקד האירועים, ורבו תקריות ירי וחילופי האש בין חיילים גאורגים למורדים חמושים ומשקיפים רוסים.

ההסלמה הנוכחית החלה לפני שבוע בדיוק, כאשר שישה בני אדם נהרגו בחילופי אש בין בדלנים לכוחות הצבא הגאורגי. חילופי האש הוסיפו להסלים, עד אשר שלשום לפנות בוקר החליט הצבא הגאורגי להיכנס לתוך דרום אוסטיה כדי "להשיב את הסדר על כנו".

 

אי אפשר שלא לתהות האם תזמונה של המתקפה הגאורגית היה מושפע מהעובדה ששעות ספורות לאחר תחילתה, נפתחה בבייג'ינג שבסין האולימפיאדה. בעוד שטורי השריון הגאורגים עשו את דרכם לתוך דרום אוסטיה וכיתרו את בירתה צחינוואלי, היו מרבית מנהיגי העולם ספונים בתוך אצטדיון "קן הציפורים" בבירה הסינית, צופים במופע הפתיחה המרהיב, ומנותקים מההתרחשויות בקווקז. כך קיבלה טביליסי "שקט פעולה" בן כמה שעות בגזרה הבינלאומית.