בדיעבד מסתבר כי מרימן בן ה-24, המקביל ההגנתי של טומלינסון, שיחק פצוע לאורך כל הפלייאוף. אל העונה הנוכחית הוא מגיע עם נזק ברצועות הברך, שדורש ניתוח. אבל לא מרימן יוותר על ההזדמנות לעלות על המגרש העונה, אולי בשביל ללכת עד הסוף. "בפשטות, אני רק רוצה לשחק פוטבול. אני יודע מה עומד על הכף. הברך שלי נראית בסדר. אני אעבור את הניתוח מתישהו אחרי העונה".

שון מרימן. איימת ההתקפות בליגה (איי.אף.פי)
הגוף של מרימן גדול וחזק, אבל נראה כי החוסן הנפשי שלו קשיח אף יותר. יש שיראו בהחלטתו ביטוי לנמהרות טיפשית, אולם המחויבות שלו והנכונות לסכן את גופו ראויים להערכה, אפילו יותר מהביצועים הנהדרים והסטטיסטיקות של טומלינסון.
איך עשינו מעצמנו צחוק
"...לצ'ארג'רס על פי רבים וטובים יש את הסגל העמוק ביותר בליגה - סגל שכמעט לא השתנה העונה (בין השאר בגלל שהחוזה של טומלינסון אוכל הרבה מתקציב המשכורות של הקבוצה). ובכל זאת, בין טומלינסון לאנטוניו גייטס למרימן, יש יותר מדי נקודות חיכוך שהן נקודות תורפה. אם טרנר לא יצליח לחבר אותן, איי.ג'יי. סמית' לא יהסס לשלוח אותו ועוזריו לכלוב האריות בגן החיות המפורסם של סן דייגו...".
מה חזינו: "הצ'ארג'רס בטוחים כי זו השנה שלהם וכך גם רבים מהפרשנים. הרשו לי לפקפק. הכל נראה יותר מדי טוב. תקלה קטנה ומגדל הקלפים עלול להתמוטט". לכתבה המלאה משנה שעברה.

נורב טרנר מתווכח עם השופטים. יצליח השנה יותר? (איי.אף.פי)
ומה קרה בסוף?
יתכן כי אותם כאבים בברך של טומלינסון היו התקלה הקטנה, רק חבל שזו באה בדיוק ברגע הכי לא מתאים בגמר ה-AFC. מגדל הקלפים אכן התמוטט, אבל הצ'ארג'רס הוכיחו עד כמה הם טובים. גם פתיחת עונה מאכזבת לא מנעה מהם להסתער על הפלייאוף ולנצח אפילו את הקולטס באינדיאנפוליס. נקודות החיכוך התאחו לקבוצה אחת מגובשת תחת המאמן נורב טרנר.
ומה השנה?
עם סגל איכותי כל כך, המנכ"ל סמית' אינו צריך לעשות יותר מדי שינויים. לא שהוא יכול. התקציב מהודק עד לתקרת השכר ולכן הוא נאלץ לוותר על כמה שחקני ספסל משמעותיים כמו דרייטון פלורנס וטרנר, אולם הגרעין של הקבוצה נשאר ואם כך, צפויה לה עונה מוצלחת נוספת. טומלינסון צריך לקבל את הכדור בידיו פעמים רבות ככל האפשר. נורב טרנר יודע זאת, אבל בדרך פלא, תמיד יש פחות מדי מהלכי ריצה ויותר מדי פעמים הזדמנויות לפיליפ ריברס.

פיליפ ריברס. קצת צניעות בבקשה (איי.פי)
לקווטרבק השחצן של ה'בולטס' יש עוד מקום לשיפור. זה יכול לקרות עם כריס צ'יימברס שהוסיף מהירות לפיזיות שמביאים עמם וינסנט ג'קסון, מלקולם פלויד ואנטוניו גייטס כמובן, מהטייט-אנד ההתקפיים הטובים בליגה. הסתבכותו של שון אוליבייה בשימוש בסמים גרע חלק חשוב מקו ההתקפה, שימשיך לשרת את טומלינסון עם מרקוס מקניל ומייק גוף.
ג'מאל וויליאמס, סוג של ברונטוזאורוס אנושי במשקל 160 ק"ג, חוסם כל אפשרות חדירה דרך קו ההגנה. איגור אולשנסקי ולואיס קסטיו ניצבים מצדדיו כדי להפעיל לחץ על הקווטרבק. מרימן יצטרף אליהם בכל הזדמנות ואחריו גם שון פיליפס. שני הליינבקרים מרבים לבלות ליד הליין-אוף-סקרימג' ויכולים להרשות לעצמם נוכח החיפוי מאחור עם הקורנרבקים קוונטין ג'אמר ואנטוניו קרומארטי – עוף דורס עם נטייה לשים ידיים על כל כדור ששורק לצידיו.

- אנטוניו קרומארטי: אתלט מדהים, קופץ לגבהים ואיכשהו שואב אינטרספשנס בשלישיות.
- וינסנט ג'קסון: אחרי עונת פריצה, הוא נראה כמו פוזישן רסיבר קטלני. שחקן בגובה 1.95 ומהיר ביותר.
- איגור אולשנסקי: שחקן הפוטבול היהודי הטוב בנמצא, ואחד השחקנים החזקים בכלל.

איגור אולשנסקי. קעקועי מגן דוד מעידים על גאווה במוצאו (איי.פי)
אם בהקרבת הגוף עסקינן, מה תגידו על ג'יי קאטלר? הקווטרבק של דנבר ברונקוס רק בן 25, אבל בעונה האחרונה חש עייף מדי, לעתים קרובות הרבה מדי. זו לא עצלנות, אבל אולי וירוס טורדני? בדיקות שעבר אצל רופאי הקבוצה הורו על ממצאים לא צפויים לחלוטין. קאטלר, מי שהוכתר כיורש של ג'ון אלוויי במייל היי, סובל מסתבר מסכרת נעורים. סוף הקריירה? ממש לא. הקווטרבק המבטיח חוזר וצופה לעצמו עונה גדולה.
"זה לא הולך להעלם. זה משהו שאני צריך להתמודד איתו כל חיי ועליי להבין זאת" אמר קאטלר, שהתחיל להסתגל למצב החדש, למרות זריקות האינסולין שהוא מקבל על בסיס יומיומי. מה שקאטלר לא מצליח להשלים עמו היא ההתנהגות הפוחזת של ברנדון מרשאל, מי שאמור היה להיות איש המטרה שלו, אחרי עזיבת ג'בון ווקר לאוקלנד. "הוא לא האדם החביב עלי כרגע", התוודה הקווטרבק על כעסו.

ג'יי קאטלר. חדשות רעות מהרופאים (איי.אף.פי)
אפשר להבין אותו. אם לא די בכך שמרשאל בן ה-24 הסתבך בנהיגה תחת השפעת אלכוהול (שהביאה להשעייתו), הוא נפגע בחודש מרץ בזרועו בנסיבות מוזרות. הרסיבר סיפר כי בעודו מתגושש עם אחיו בביתו נפל אל תוך מקלט הטלוויזיה, שהתנפצה וגרמה לו לקרע של עורק, וריד, עצב ושרירים. מוזר ולא אחראי. "כמה קריאות אזהרה הוא עוד יקבל לפני שיעיפו אותו", תהה קאטלר. כמה ביקורת מרשאל יסכים לספוג, לפני שיפסיק לשתף פעולה עם הקווטרבק שלו?
איך עשינו מעצמנו צחוק
"...בניגוד לענייני הקווטרבק, בכל הנוגע לראנינג-בק מעולם בעיות. אולי לא נמצא עדיין סוס עבודה מבריק כמו דייויס, אבל במערך של מייק שנהאן, אין כמעט ראנינג-בק שלא מצליח, וגם טרוויס הנרי שהגיע מטנסי יהיה כזה. ולפי אותה שיטה, אף אחד לא יתפלא אם יפנה את מקומו בסוף העונה לשחקן אחר. כך קובע עקרון הרצף הנהוג ב'אינבסקו פילד סטדיום'...".
מה חזינו: "העפלה לפלייאוף, או אולי החיים שלהם. כך למדו על בשרם כשדרנט וויליאמס נרצח". לכתבה המלאה משנה שעברה.

נייט ג'קסון. גם הוא נהנה מהיכולת של קאטלר (איי.אף.פי)
ומה קרה בסוף?
הנרי ממש לא סיפק את הציפיות ואחרי שבנוסף להכל גם הואשם בשימוש בסמים, החליט המאמן שנהאן לוותר על שירותיו. הפעם זה לא קרה מבחירה, למרות שסלווין יאנג גם כך יועד להחליפו כנושא הכדור העיקרי של הקבוצה. זה לא הספיק ובברונקוס בלי משחק ריצה, אין פלייאוף. עם כל הכבוד לקאטלר, שבנוסף להכל סיים את העונה פצוע.
ומה השנה?
המצב לא מי יודע מה בדנבר. קאטלר עם הסכרת שלו, מרשאל עם ההשעייה שלו, הראנינג-בק'ס סלווין יאנג ואדם הול בלי קו ההתקפה הישן והטוב שלהם ובלעדיו אין לברונקוס משחק ריצה. מאט לפסיס פרש, כריס מאיירס עזב וטום ניילן נפצע. שנהאן יצטרך ללמד לבדו את רזי החסימה הנמוכה (והמושמצת על ידי שחקני הליגה המפחדים מפציעה) את ראיין האריס, כריס קופר והרוקי ראיין קלאדי.

צ'אמפ ביילי מדגים לצ'יפס איך משיגים אינטרספשן (איי.פי)
לפחות בהגנה הברונקוס שומרים על יציבות כשאל הקורנרבק המצוין, צ'אמפ ביילי, הצטרף מדטרויט אחיו הליינבקר בוס ביילי. כשצ'אמפ (אלוף), בוס ודי.ג'יי...וויליאמס נפגשים, מובטחת הגנה אתלטית ומהירה לפחות בסקנדרי, מאחורי הדפנסיב-טאקל החדש דוויין רוברטסון.

- אליס דומרוויל: הוא אמנם קטן מימדים, אבל נראה כי שנהאן מצא לעצמו דווייט פריני משלו. דפנסיב-אנד עם צעד מהיר, שמובילו בקלילות אל הקווטרבק.
- מאט פראטר: אחרי 15 עונות, עזב ג'ייסון אילם את דנבר. הקיקר האוטומטי, שמחזיק בצוותא עם טום דמפסי בשיא המרחק לשער שדה (63 יארד), הוא אגדה בקולורדו. איך פראטר בן ה-24 אמור להתמודד עם הלחץ הזה?
- מרקוס תומאס: שנהאן אוהב לקחת צ'אנסים על טיפוסים בעייתיים. זה לא הלך עם מרשאל, או מוריס קלארט. הוא הגיע לדנבר כרוקי מוכשר, אך בעייתי. הוא הצליח להיחלץ מאישום על שימוש בקוקאין. עד מתי?

ג'ייסון אילם (מימין). אגדה במייל היי (איי.פי)
אל תחזור על טעויותיך, אל תבזבז כל כך הרבה מזומנים על שחקנים שנויים במחלוקת. אל תעשה את זה. אל...ואל...ואל...אבל אל דייויס לא ממש מתייחס לאזהרות וממשיך במדיניות ההחתמות ההזויה שלו. הנשיא-מנכ"ל-השליט הכל יכול של אוקלנד ריידרס פתח את הכיס לרווחה השנה ולא תמיד השקיע נכון.
אחרי שהפך את טומי קלי לדפנסיב-טאקל העשיר אי פעם בחוזה לשבע שנים בתמורה ל-50 מיליון דולר, צירף גם את הווייד-רסיבר ג'בון ווקר, ששוחרר מדנבר והבטיח לו 55 מיליון ד' לשש שנים. בנוסף העניק לסייפטי ג'יבריל ווילסון, מהבולטים בניו יורק ג'איינטס, חוזה לשש שנים בתמורה ל-39 מיליון ד' ופיתה את האופנסיב-טאקל קוויים האריס לחצות את מפרץ סן פרנסיסקו ולנטוש את הפורטי-ניינרס לטובת חוזה של 16 מיליון ד' לשלוש שנים שהמתין לו באוקלנד.

אל דייויס וליין קיפין. פערי הגילאים משפיעים על היחסים (איי.פי)
מדובר בהימורים על סכומים אדירים הנטולים כל הגיון בריא, אולם עכשיו נראה כי דייויס הגיע לשפל חדש: הקורנרבק ד'אנג'לו הול. אחרי שהביאו מאטלנטה והחתימו על חוזה לשבע שנים בתמורה ל-66 מיליון ד', נותר רק לתהות, האם מדובר בתעוזה גאונית של היהודי בן ה-79, סימנים ראשונים של אלצהיימר, או ניסיון להיפטר מהמאמן ליין קיפין. הול הרבה להתעמת עם בובי פטרינו באטלנטה. אם זה יקרה גם באוקלנד, אולי זה מה שישכנע את קיפין הצעיר לעזוב.
איך עשינו מעצמנו צחוק
"...כך זה עובד ב'חור השחור' באוקלנד - מימד הזמן מתעקם, וכך גם מימד המרחב, כוח הכבידה וכל חוקי הלוגיקה האפשריים. אחרי הקריסה הטוטלית של העונה שעברה, הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה, הוטל על קיפין לעשות את המהפכה הנדרשת כדי להחזיר את הגאווה ל'ריידר-ניישן'. זאת למרות, שמעולם לא שימש כמאמן ראשי של קבוצה - אפילו לא במכללות. למה דייויס בחר בו? אולי כי הוא מטורף שאוהב הרפתקאות, וככל הנראה גם נערים צעירים ומבטיחים...".
מה חזינו: "עם קצת מזל, יזכו בעוד בחירה ראשונה בדראפט הבא". לכתבה המלאה משנה שעברה.

ג'אמרקוס ראסל. השנה, קווטרבק במשרה מלאה (איי.אף.פי)
ומה קרה בסוף?
בסופו של דבר, קיפין בן ה-33 היה עלה התאנה הירוק והצעיר של דייויס והחלטותיו התמוהות. חודש אחרי פתיחת העונה הוחתם סוף סוף ג'אמרקוס ראסל והוכתר כקווטרבק העתיד של הקבוצה, אבל כמעט ולא שיחק בהווה. המאמן ניסה לאלתר עם דאנטה קולפפר וג'וש מקוון ונכשל - כך גם במערכים האחרים של הקבוצה. המאמן הטיל את האחרויות לכשלים על רוב ראיין, מאמן ההגנה שנכפה עליו. אבל ראיין נשאר, קבע דייויס. מבחינתו, אם קיפין רוצה, הוא מוזמן לעזוב. עם החוזה שלו.
ומה השנה?
הריידרס לא בחרו הפעם ראשונים בדראפט, אולם השיגו אוצר אמיתי בדמות דארן מקפאדן. אחרי תקדים אדריאן פיטרסון במינסוטה, הריידרס מפנטזים על ראנינג-בק שיחייה את משחק הריצה ואת ההתקפה כולה. הרוקי הנהדר יוביל שורה של נושאי כדור איכותיים כמו ג'סטין פרגאס ומייקל בוש. זה יקל על ההתאקלמות הממושכת של ראסל, וכך גם נוכחותם של הטייט-אנד זאק מילר והרסיבר ווקר - לו רק יחליט לתת הכל לשם שינוי ולהימנע מפציעות והסתבכויות אחרות.

דארן מקפאדן. יכול בקלות להיות רוקי השנה (איי.אף.פי)
בהגנה יש לקלי צ'ק עצום לפדות - על המגרש. הוא מעולם לא נחשב לאחד מטובי הדפנסיב-טאקלים בליגה, אולם עכשיו משהשכר הגדירו מחדש, עליו להיות כזה. קלי יצטרך לפקוק את הראנינג-בק'ס היריבים וכך גם הליינברים המצוינים, קירק מוריסון ותומאס הווארד, שמאחוריו. לריידרס אמורה להיות מטריית הגנה טובה גם נגד המסירה. דריק בורג'ס ילחץ את הקווטרבקים בקו ההגנה. הול ונ'נמאדי אסומוג'ה שומרים אישיים נהדרים. הסייפטי ווילסון עשה פלאים בסופרבול.

- דארן מקפאדן: יתכן שהריידרס מצאו את המושיע שלהם בדמות הראנינג-בק האדיר מארקנסו, שעשוי להפוך לכוכב-על.
- נ'נמאדי אסומוג'ה: השם שלו בלתי נסבל וכך גם היכולות שלו בתור קורנרבק. אור הזרקורים יופנה לעבר הול והפה הגדול שלו. אסומוג'ה יעשה את העבודה, בשקט.
- אוהדי הריידרס: הססגוניים בין אוהדי הפוטבול בליגה. הצבע השחור מעולם לא היה כל כך מגוון ומקורי.

שחור-כסוף. זה הצבע שלי. עוד אוהד בחור השחור (איי.אף.פי)
בניגוד לכדורסל וענפים קבוצתיים רבים אחרים, בפוטבול אינך יכול לבסס את הקבוצה שלך על שחקן בודד. טוב ככל שיהיה, ללא עזרת חבריו מתמעטים הסיכויים להצלחה שלו באופן אישי ושל הקבוצה ככלל. הרמן אדוארדס יודע זאת וכך גם נשיא הקנזס סיטי צ'יפס קרל פיטרסון. ולמרות זאת, עושה רושם כי מאז עלה לארי ג'ונסון לגדולה, ומאז התקבלו דרישותיו המפליגות להארכת חוזה, קיבלו השניים החלטה אסטרטגית. הצ'יפס יהיה שלו ויהיה מה.
ומה קורה עם ג'ונסון בן ה-29 נפצע, או סתם לא בכושר, או שהוא פשוט לא יכול לשגשג עם חומר השחקנים המדלדל סביבו? עד לא מזמן, היה לרשות הצ'יפס קו התקפה מעולה - שחקנים ותיקים, עצומים ומתואמים. ג'ונסון הגיע לגבהים חדשים, גם מבחינת שכרו (הפך לשחקן היקר בתולדות הקבוצה - 45 מיליון דולר לשש שנים) אבל עכשיו הסגל מתפרק. אין קו התקפה, אין הגנה, אפילו אין קווטרבק. למה מישהו חושב שג'ונסון יהיה זה שיצליח לשאת את הקבוצה ועוד לבדו.

לארי ג'ונסון. גם הוא יכול להיפצע (איי.פי)
איך עשינו מעצמנו צחוק
"...אז נכון שאל.ג'יי. הוא עדיין לא אל.טי. (לדייניאן טומלינסון מסן דייגו), אבל הוא לא רחוק ממנו ובכל מקרה הוא הנכס הגדול ביותר שנשאר ב'ארווהד סטדיום', חוץ מהאיצטדיון עצמו שהוא גם נכס דלא ניידי וגם המגרש הכי ביתי בליגה. בלי סוס העבודה שלהם, באמת שלצ'יפס אין מה לחפש העונה בליגה...".
מה חזינו: "הרבה כסף צריכים הצ'יפס לשלם ללארי ג'ונסון, כדי שישאיר להם סיכוי לעשות משהו העונה". לכתבה המלאה משנה שעברה.

אוהדת קנזס סיטי בסימולציה לקרב בין הצ'יפס למינסוטה (איי.אף.פי)
ומה קרה בסוף?
ג'ונסון קיבל את החוזה שלו ויצא מלא מרץ לעוד עונה, רק כדי לגלות שוויל שילדס פרש והשאיר אותו חשוף עם קו התקפה מקרטע. הוא גילה כי המציאות אינה נענית לתחזיות ה'פנטזי פוטבול' שהפכו אותו לפופולארי, אחרי פתיחה מאכזבת, נפצע והושם ברשימת הפצועים עם רגל שבורה. מהצד צפה בדוויין בואו וטוני גונזאלס הבלתי נלאה מנסים לעשות משהו במשחק המסירה. ללא הועיל. הצ'יפס איבדו סיכוי מוקדם מאוד, וגם לא מצאו קווטרבק נורמלי. ולא, ברודי קרויל אינו כזה.
ומה השנה?
למרות שקרויל אינו הפתרון, הוא פותח גם את העונה הנוכחית כקווטרבק ראשון. הוא, או דיימון הוארד, שמנסה לאתגר אותו מהספסל, יחפשו בעיקר את גונזאלס, שבעונתו ה-12 עדיין מצליח כלשמור על מעמדו כטייט-אנד ההתקפי הכי פרודוקטיבי בליגה. דוויין בואו הוא רסיבר בגוף של טייט-אנד, מהיר ובעיקר חזק ותופס כל מה שמגיע לעברו, כולל הכדורים המסוחררים של קרויל. זה קורה לקווטרבק הצעיר לא מעט, הרבה בגלל שלא נשאר אף אחד שיגן עליו בקו ההתקפה.

קלו-קלוקס-קנזס סיטי. אוהדים מבוישבים ב'ארווהד' (איי.פי)
אדריאן ג'ונס, רודי ניסוואנגר...מי אלה? הצ'יפס צירפו אליהם את ברנדן אלברט המוכשר בסיבוב הראשון, הכל כדי להצעיר ולשפר את הביצורים. לפני אלברט, כבחירה חמישית הגיע ל'ארווהד סטדיום' גלן דורסי, אולי השחקן הטוב במכללות. אבל בשלב זה, הדפנסיב-טאקל המעולה לא יכול לפצות על האובדן שבעזיבת ג'ארד אלן - מלך הסאקס של הליגה. הצ'יפס לא הסכימו לשלם כמו לג'ונסון. עכשיו הם צריכים להסתגל עם דריק ג'ונסון ופטריק סורטאן המזדקן.

- טמבה האלי: ג'ארד אלן עזב עם 15.5 סאקס, האם הילד המפוחד מליבריה, יצליח לכלות זעמו בקווטרבקים יריבים באותה מידה של יעילות?
- בי.ג'יי. סאמס: דאנטה הול הוא עוד נכס שהצ'יפס נדרשו לוותר עליו בעבר, אולם למחזיר הבעיטות מבולטימור יש פוטנציאל אדיר למלא את מקומו בקנזס סיטי. אם רק יתאושש מפציעתו.
- ברוידי קרויל: יש לו עוד שנת ניסיון וזהו. בגיל 25 הוא נדרש לייצר יותר משישה טאצ'דאונס ושש אינטרספשנס - יבולו מהעונה שעברה. אם לא, החץ של הצ'יפס יופנה לכיוון אחר.