פותחים עונה ב-NFL: דנבר ברונקוס
בעונתו השנייה בליגה, ג'יי קאטלר צריך להתמודד עם ציפיות האוהדים - להיות היורש של ג'ון אלוויי. בעמדת הראנינג-בק זה לא משנה כל כך מי ישחק, מייק שנהאן ידאג שהוא יצליח
בובי בריסטר, בראין גריסי, גאס פררוט, דני קאנל, סטיב ביורליין, ג'ייק פלאמר - כל כך הרבה מועמדים עברו ב'מייל-היי' בדנבר כדי להוכיח את עצמם כיורשים של ג'ון אלוויי וכולם, מיותר לומר...נכשלו. לא שאפשר לקבוע שאלו קווטרבקים רעים. ממש לא. אבל בעיר בה מודדים אותך על פי סטנדרטים של מי שנחשב על פי רבים לשחקן הפוטבול הטוב מאז ומעולם, אי אפשר אף פעם לעמוד בציפיות. וזה אומר על פי רוב להתפרק - אם לא בלחץ ההגנות היריבות, אז בלחץ הציפיות.
מי שאמור לעמוד בלחץ השנה הוא בחור כשרוני בן 24. ג'יי קאטלר שמו והברונקוס עבדו קשה כדי לשים עליו יד בבחירה ה-11 בסיבוב הראשון של דראפט 2006. זה לא שקאטלר הרשים במיוחד בחמשת המשחקים בהם הספיק להופיע בעונת הרוקי שלו, אבל למאמן מייק שנהאן תקוות לגביו. לא שלא היו לו תקוות לגבי כל האחרים שהביא העירה מאז נפרד מאלוויי ב-1999, אבל הפעם זה מרגיש משהו מיוחד. קאטלר עשוי להיות התשובה...או שלא. שנהאן בכל מקרה מהמר, כהרגלו.

ג'יי קאטלר. המועמד הבא לרשת את אלוויי (איי.פי)
לכל בר דעת יש סיבה להניח כי הברונקוס לא ימצאו בקרוב מחליף בסדר גודל של אלוויי האגדי, וגם קאטלר לא יהיה כזה. אך מה בנוגע לעמדת הראנינג-בק? אולנדיס גארי, מייק אנדרסון, קלינטון פורטיס, קוונטין גריפין, רובן דרואנס, רון דיין, טאטום בל, מייק בל...נראה כי מאז פרש טרל דייויס ב-2001 עברו בבירת קולורדו אינספור מועמדים פוטנציאלים להוביל את משחק הריצה של הקבוצה.
בניגוד לענייני הקווטרבק, פה מעולם בעיות. אולי לא נמצא עדיין סוס עבודה מבריק כמו דייויס, אבל במערך של שנהאן, אין כמעט ראנינג-בק שלא מצליח, וגם טרוויס הנרי שהגיע מטנסי יהיה כזה. ולפי אותה שיטה, אף אחד לא יתפלא אם יפנה את מקומו בסוף העונה לשחקן אחר. כך קובע עקרון הרצף הנהוג ב'אינבסקו פילד סטדיום'.

התקפה
מי שמרשה לשנהאן ליזום תחלופה גבוהה כל כך של ראנינג-בק'ס שנה אחר שנה הם שחקני קו ההתקפה - סימן ההכר של הברונקוס בשנים האחרונות. טום ניילן, בן המילטון ומאט לפסיס הוותיקים עשו לעצמם שם של שחקנים מרושעים, עם טכניקות חסימה - ה'קאט-בלוק' הידוע לשמצה - שממש מסכנות את בריאותם של המגנים היריבים. מי שדואג לשלמות רגליו, נוטה להביט מטה. לא תמיד יש לו פנאי לרדוף אחר נושאי הכדור.

מייק בל. הראנינג-בק התורן לצד טרוויס הנרי (איי.פי)
זאת הסיבה שהנרי יהנה מעונה נהדרת בדנבר וירוץ ליותר מאלף יארדים, כשמאחוריו מייק בל יחכה להזדמנות. התאום שלו, טאטום בל, עזב בטרייד לדטרויט - ויתור תמוה של שנהאן על אחד הראנינג-בק'ס המסוכנים ביותר שהיו ברשותו. החלטה לא ברורה נוספת מני רבות, מה שאי אפשר לומר על צירופו של דניאל גרהאם, שנותן אופציה נהדרת לקאטלר בעמדת הטייט-אנד.
לקווטרבק הצעיר לא חסר גם למי למסור מבין שורות הרסיברים, אליהם הצטרף השנה ברנדון סטוקלי. רוד סמית' הישן והטוב עדיין כאן ובטוח שלפניו עוד עונה נהדרת, למרות שהוא רק בן 37. מצידה השני של ההתקפה, ג'בון ווקר מביט משתאה בחברו הוותיק ויכול רק לחלום על קריירה דומה. אם הוא לא יתחיל גם לממש את הפוטנציאל, ברנדון מרשאל ידיח אותו.

ג'בון ווקר. פוטנציאל אדיר שחייב לבוא לידי ביטוי עם קאטלר (איי.פי)
הגנה
בשנה שעברה השתיל שנהאן בהליך כירורגי מסובך את קו ההגנה של בראונס בהגנה שלו. בינתיים הספיק לוותר על קורטני בראון המאכזב, אך מלפנים נמצא עדיין את ג'רארד וורן, קנארד לאנג ואבנאזר אקובאן. השנה הצטרף אליהם אלווין מקינלי. כן...כן...גם הוא מקליבלנד. בד בבד...שלוש מארבע בחירות הדראפט של הקבוצה השנה נוצלו לטובת הצערת החלק הקדמי. ג'רוויס מוס וטים קראודר יצטרפו לאליס דומרוויל הקטנטן והזריז וישפרו את הפאס-ראש.
השחקן הרביעי שנבחר הוא מרקוס תומאס, דפנסיב-טאקל עתיר כשרון, אבל גם בבעיות התנהגות, בגללן נזרק מאוניברסיטת פלורידה. שנהאן כהרגלו לוקח צ'אנסים על שחקנים בעייתיים. הוא רק מקווה שזה יעבוד יותר טוב מבמקרה של מוריס קלארט, שיראה את משחקי הברונקוס מהכלא. מצבו יותר טוב מזה של דרנט וויליאמס, שכזכור נרצח בסיום העונה שעברה.

צ'אמפ ביילי. הקורנרבק הכי טוב בליגה. נקודה (איי.פי)
בניסיון להתגבר על אובדנו של הקורנבק, יובא דרה בליי מדטרויט, שם שיחק לצד בוס ביילי. עכשיו הוא משתף פעולה עם האח המוצלח יותר של המשפחה, צ'אמפ ביילי - הקורנרבק המעולה, השומר האישי הטוב בליגה. אין מי שיערער על זה. הסייפטי ג'ון לינץ' המזדקן, ינסה לדחות את הקץ. הליינבקר אל ווילסון לא הצליח בכך ושוחרר למרות הקריירה הנפלאה בדנבר. אל דאגה, ווריק הולדמן הצטרף לכוכב העולה די.ג'יי. וויליאמס, מוביל צוות ליינבקר יעיל עם נייט וובסטר ואיאן גולד.
ספיישל טים
ג'ייסון אילם, עדיין מחזיק ביחד עם טום דמפסי בשיא הליגה לשער שדה הרחוק ביותר (63 יארדים) - השיא, כמו הקיקר בן ה-37 לא עומדים להישבר בקרוב. טוד סאורברון, הפאנטר הטוב בליגה בשנים האחרונות, במיוחד באוויר הדליל בהרי הרוקיז. קווינסי מורגן ודייויד קירקוס יחלקו את מטלות החזרת הכדורים.

ג'ייסון אילם (משמאל). הקיקר נשאר, גם השיא (איי.פי)
על שולחן ההימורים
ג'וקר: צ'אמפ ביילי - לבני משפחת ביילי יש כינויים מחייבים. לאח הצעיר רודני נהוג לקרוא "בוס", לרולנד הבכור "צ'אמפ". לפחות במקרה של האחרון יש לכך הצדקה. מדובר באחד הקורנרבקים הטובים מאז ומעולם. אתלט מדהים, מהיר, קשוח וחכם ביותר. אין הרבה רסיברים שיכולים להיחלץ מהכיסוי שלו.
קלף מהשרוול: אליס דומרוויל - גובהו 1.82 מ' בלבד - מימדים בלתי אפשריים לדפנסיב-אנד - אבל הוא זריז ביותר ויודע להגיע לקווטרבק, אם לא מלמעלה, אז מתחת. כשקיבל הזדמנות כרוקי, ניצל אותן עד תום עם 8.5 סאקס.
רולטה: מייק שנהאן - הוא כל כך בטוח בעצמו, שהוא מרשה לעצמו להמר כמעט על כל דבר. גם העונה הוא לוקח אינספור סיכונים. מקאטלר ועד מרקוס תומאס. בדרך כלל, איכשהו הוא תמיד יוצא בשלום מהם.
ערבוב החפיסה: צד ימין של קו ההתקפה - ניילן, המילטון ולפסיס נפרדו בלית ברירה מג'ורג' פוסטר וקופר קרלייל. הם יצטרכו להתאחות מחדש לקו שלם ומתואם עם מונטרה הולנד, ואדם מדווס שחזר מפרישה.
מה בקופה? העפלה לפלייאוף, או אולי החיים שלהם. כך למדו על בשרם כשדרנט וויליאמס נרצח.