אמנסטי: המשבר הכלכלי - פצצת זמן חברתית

הדו"ח השנתי של ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי קובע כי המשבר הכלכלי העולמי גרם להרעה במצב זכויות האדם בעולם. "מיליארדי בני אדם סובלים מחוסר ביטחון, מחוסר צדק ומחוסר כבוד", אמרה מזכ"ל הארגון איירין קאהן. גם בעזה הנצורה התנאים החברתיים והכלכליים מחרידים

"מאחורי המשבר הכלכלי העולמי מסתתר משבר זכויות אדם נפיץ ומסוכן" - כך מזהירה איירין קאהן, מזכ"ל ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי", בדו"ח השנתי של הארגון המתפרסם הבוקר (יום ה'). הדו"ח מסכם את מצב זכויות האדם בעולם בשנת 2008 - שנה שהחלה במשבר מזון והפכה בחצייה השני לשנת המשבר הכלכלי העולמי החמור זה עשורים רבים.

 

כשמדברים על זכויות אדם, רבים חושבים על חירויות יסוד וחירויות פוליטיות - כמו חופש הביטוי, חופש ההשקפה הפוליטית, חופש תנועה. עם זאת, ההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם והאזרח כוללת גם סעיפים המתייחסים לזכויות חברתיות וכלכליות – בין אלה, הזכות לחיות בכבוד, הזכות לעבוד ולהשתכר, הזכות למזון, לבגדים, לטיפול רפואי ולקורת גג, ועוד. סעיפים אלה עומדים במוקד הדו"ח המסכם את 2008.

 

בדברי הפתיחה לדו"ח, ציינה קאהן כי ההאטה הכלכלית החריפה את הפרות זכויות האדם - ובמקביל הסיטה את תשומת הלב מהפרות אלה לטובת משברים חדשים. זה שנים שזכויות אדם הופרו בשם שיקולים ביטחוניים, כתבה קאהן, בעוד שעכשיו, בשם ההבראה הכלכלית, נדחקו זכויות האדם לקרן זווית – ונשכחו.

 

בעוד שהמדינות העשירות נושאות באחריות רבה למשבר הכלכלי העולמי - מבהירה קאהן כי המדינות העניות ביותר הן אלה שנפגעו ממנו בצורה הקשה ביותר. "קשייהן של המדינות העשירות בטלות בשישים לעומת אלה של המדינות העניות. מסין ועד קונגו, אנשים המנסים להיחלץ מעוני מחפיר נושאים בעול המשבר".

שכונת עוני בקניה. אחד מתוך 3 תושבים חי בתת תנאים (צילום: אמנסטי)

 

לדבריה, רבים מעניי העולם נקלעו למצבם בשל מדיניות סמויה או גלויה של ממשלותיהן שהפלו אותם לרעה ודחקו אותם לשוליים. "אין פלא שרבים מקרב העניים הם נשים, מהגרים או מיעוטים אתניים ודתיים", להם אין גישה למערכת המשפט. "מיליארדי בני אדם סובלים מחוסר ביטחון, מחוסר צדק ומחוסר כבוד. זהו משבר זכויות אדם". 

 

"אדישות מחרידה"

הדו"ח עב הכרס המונה כ-400 העמודים מסכם את מצב זכויות האדם ב-157 מדינות. לצד ההתמקדות בהשפעתו ההרסנית של המשבר הכלכלי העולמי על זכויות האדם, הוא חושף כיצד זכויות אדם בסיסיות נרמסות במקומות שונים בעולם עקב סכסוכים עקובים מדם – בכלל זה הסכסוך הישראלי-פלסטיני - או בידי משטרים דורסניים. "עימותים גבו מחיר כבד מהאנושות – ואדישותה של הקהילה הבינלאומית לרובם מחרידה. טיפול במשבר אחד אגב התעלמות ממשבר אחר הוא מתכון בטוח להחרפת שני המשברים", קובעת קאהן.

 

בין היתר, מציין הדו"ח כי כמיליארד בני אדם סובלים מרעב ומתת תזונה, ואחד מכל שלושה בני אדם בעולם המתגוררים בערים חי בתנאים בלתי הולמים, בלי שירותים בסיסיים, ובחשש מתמיד מאלימות או פינוי כפוי. מאות אלפי תושבים בשכונות עוני ואזורים כפריים ב-24 מדינות אולצו לעקור מבתיהם בשם הפיתוח הכלכלי, ב-81 מדינות לפחות הוגבל חופש הביטוי, 27 מדינות סירבו לקבל מבקשי מקלט מדיני, וב-50 אחוזים מכלל המדינות נרשמו מקרים של עינויים או התעללות בחקירה. (לקריאת הדו"ח המלא באנגלית, הקליקו כאן).

 

"העולם חייב להכיר בכך שהוא יושב על פצצת זמן חברתית, פוליטית וכלכלית, המאיימת להתפוצץ בכל עת, ועליו לראות את עצמו מחויב לפתרון המבוסס על שיתוף פעולה בינלאומי להגנה על זכויות אדם וביסוס שלטון החוק", סיכמה קאהן. "רק כך נוכל להסיר את האיום, ולשנות את הנוסחה שלפיה החלש תמיד משלם את המחיר".

 

מנכ"לית אמנסטי-ישראל, נוגה פורת, סבורה שנחוץ שינוי גם במדיניותה של ממשלת ישראל. "מסתמנת מגמה מדאיגה של היחלצות מהמשבר על חשבון השכבות המוחלשות. הממשלה החדשה תיבחן ביכולתה להגן על זכויותיהם החברתיות והכלכליות של האוכלוסיות המודרות בצל המשבר".

ילדים במיאנמר אוחזים בצלחות ריקות. החונטה עיכבה הסיוע (צילום: AP) 

 

אסיה: מיאנמר בעין הסערה

אחרי שנים רבות שבהן עמדה סין במרכז סקירת ההפרות באסיה, השנה ניתנה ה"בכורה" המפוקפקת לשכנתה מדרום, מיאנמר. הדו"ח קבע כי סירובה של החונטה הצבאית השולטת במדינה לאפשר לסוכנויות זרות לספק סיוע חיוני לניצולי סופת הציקלון העזה נרגיס הוא אחד המקרים הקשים ביותר של מניעת הזכות למזון ב-2008. במשך שלושה שבועות מנעה החונטה מארגוני הסיוע גישה לאזורים שבהם נותרו כ-2.4 מיליון תושבים חסרי כל – והשקיעה משאבים בקידום משאל עם על חוקה חדשה ומוטה.

 

הדו"ח מבקר את הודו, על כך שלא עשתה די כדי להבטיח את זכויותיהם של העניים המרודים המתגוררים בערים ובקהילות מבודדות באזורים כפריים, את בנגלדש על כך שלא הבטיחה את זכויותיו של בני הג'ומה הילידיים, את קמבודיה על כך ששני מיליון מתושביה נדחקו אל העוני – בנוסף על 4.5 מיליון התושבים העניים במדינה, ואת צפון קוריאה, שמשטרה הרודני הוסיף לעשות כל שיעלה על רוחו, במחיר של הרעבת האוכלוסייה כולה.

 

במדינות רבות ביבשת גבו עימותים פנימיים אלפי הרוגים. תושבי אפגניסטן, פקיסטן, סרי לנקה, דרום הפיליפינים ודרום תאילנד נאלצו להתמודד עם איום גובר על חייהם שנשקף מכוחות חמושים, בין אם מדובר בצבא או בארגוני מורדים, שרמסו ברגל גסה זכויות אדם.

 

אפריקה: המחסור מלבה אלימות ושנאה

היבשת שסועת הקרבות הושפעה קשות מאוד ממשבר המזון של תחילת 2008 – ואת מדינותיה סחפו הפגנות שחלקן היו אלימות וגבו קורבנות בנפש. רבים מתושבי היבשת מתגוררים בתנאים קשים ובלתי הולמים, בשל העיור המואץ והעוני. המחסור מלבה אלימות ושנאה נגד קבוצות אתניות או מיעוטים, כפי שאירע בדרום אפריקה למהגרים מזימבבווה, ובקניה לאחר הבחירות השנויות במחלוקת. במקרים אחרים, תושבי היבשת שניסו לברוח מחיים של מחסור ועוני באמצעות הגירה בסירות רעועות למדינות אמידות יותר לא שרדו את המסע, או שהושבו למדינותיהם, שם לעתים נענשו על ניסיון הבריחה.

עקורים וטנקים במזרח קונגו. העולם נכשל בפתרון (צילום: AP)

 

במקביל, העימותים המזוינים הרבים המתחוללים ביבשת – בעיקר בדרפור שבסודן, בצ'אד, בסומליה ובקונגו – הוסיפו לגבות קורבנות בנפש וגרמו למאות אלפים לברוח מבתיהם. האוכלוסייה האזרחית היתה נתונה להתקפות דרך קבע, ונשים ונערות נאלצו להתמודד עם אלימות מינית ואונס. בינתיים, האו"ם וארגונים אזוריים כמו האיחוד האפריקני לא הצליחו להתקדם בפתרון הסכסוכים.

 

המזרח התיכון: אווירה של חוסר ביטחון פוליטי

הדו"ח ציין כי המשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בשילוב עם הנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק החששות משאיפותיה הגרעיניות של איראן, והמתיחות בין פונדמנטליסטים לחילונים במדינות שונות תרמו לאווירה של חוסר ביטחון פוליטי באזור כולו. הסגר המתמשך על רצועת עזה הפך את התנאים הכלכליים והחברתיים בה למחרידים, ואת תושביה לתלויים בסיוע בינלאומי.

 

הדו"ח מציין כי מבצע "עופרת יצוקה", שחתם את 2008, היה חסר תקדים בהיקפו, וגבה את חייהם של אזרחים רבים. כן נטען כי ישראל המשיכה לפגוע בזכויותיהם של פלסטינים בגדה המערבית באמצעות מדיניות המחסומים והמשך בניית גדר ההפרדה, המשיכה במדיניות של מעצרים ועינויים בחקירה, וכי מתנחלים שתקפו פלסטינים לא נענשו בחומרה על מעשיהם. גם הארגונים הפלסטינים זכו לגינויים בדו"ח, על כך שביצעו ירי בלתי מובחן של רקטות ופצצות מרגמה לעבר ערים וגרמו למותם של אזרחים.

עצירים במצרים. משפט לא הוגן, עינויים בחקירה (צילום: אמנסטי)

 

גם בדו"ח הנוכחי מצוינות לרעה מדינות האזור המגבילות את חופש העיתונות וחופש הביטוי של אזרחיהן, דוגלות במתן עונש מוות לעבריינים מורשעים, ועושות שימוש בעינויים בחקירות. 

 

אמריקה: רמיסת זכויות הילידים

הדו"ח מכנה את אמריקה הלטינית "האזור הכי פחות שיוויוני בעולם" – שבו נמנע מילידים ומאוכלוסיות נוספות שנדחקו לשוליים ביטוח בריאות, מי שתייה נקיים, חינוך ודיור הולם, למרות השיפור במצב הכלכלי של המדינות שבהן חיות קבוצות אלה. גם כאשר קהילות אלה מתגוררות באזורים עשירים במשאבים טבעיים, הן לרוב חיות בעוני, נעדרות כל זכות השפעה פוליטית על עתידן, ונתונות לא פעם תחת משטר אימים של אלימות והטרדה מצד תאגידים גדולים המבקשים להשתלט על אדמותיהם.

 

כמדי דו"ח מאז 11 בספטמבר 2001, ציין הדו"ח לרעה את ארצות הברית על אופן הטיפול בעצירים החשודים בטרור, במסגרת "המלחמה בטרור" שהיא מנהלת – אך שיבח את הבטחתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לסגור את מתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו. כן צוינו לרעה מדינות מרכז אמריקה, שאינן עושות די כדי להיאבק במעשי האלימות הרבים נגד נשים ונערות.

אישה מול בית מופגז בדרום אוסטיה. אזרחים נפגעו (צילום: GettyImages)  

 

אירופה: מלחמה ומשבר

במוקד הדיון באירופה – המלחמה הקצרה שניהלו גאורגיה ורוסיה הקיץ על השליטה במחוזות המורדים דרום אוסטיה ואבחזיה, והשפעתו של המשבר הכלכלי על היציבות

הפוליטית באזור. העימות הצבאי בן חמשת הימים בין טביליסי למוסקבה גבה מאות קורבנות אזרחיים, אלפי פצועים ומאות אלפי עקורים – ונעשה בו שימוש בפצצות מצרר שגרמו נזק כבד לאזרחים.

 

במקביל, המשבר הכלכלי החריף את הפערים בין עשירים לעניים, החריף את היחס המפלה שלו זכו מיעוטים אתניים ודתיים, וגרם להתפרצויות אלימות נגדם. צוענים, יהודים ומוסלמים היו קורבנות לפשעי שנאה במדינות מסוימות, ובמדינות אחרות גברו גילויי חוסר הסובלנות כלפי הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים.