מתוך ידיעת העובדות הללו הקדים לבייב והעביר את התשלום לבנקים כבר ביום ראשון בערב, ואולם הצדדים שמרו על כך בסוד. ביום שני קיבלה השופטת את בקשתם של בעלי אג"ח ט', והורתה להימנע מביצוע התשלום לבנקים עד להודעה חדשה. אבל אלשייך לא ידעה שלבייב עשה בינתיים מחטף, והעביר את התשלום לפני המועד המוסכם.
התשלום פורסם לראשונה באתר האינטרנט של "כלכליסט" ביום שני בערב, לאחר פרסום החלטת השופטת. בתגובה לפרסום פנו ל"כלכליסט" גורמים בכירים המקורבים לבנקים ולאפריקה ישראל, והסבירו שההסכם הסודי בין לבייב לבנקים קבע כי בעל השליטה אמור היה להעביר את הסכום עד ליום רביעי, ה־16 בחודש, ולא ב־16 בחודש. באמצעות טיעון זה הם ניסו להעביר את המסר כי לא נעשה מחטף, וכי התשלום בוצע כפי שלטענתם נכתב בהסכם, כלומר עד ה־16 בחודש.
ואולם בניגוד לדברי המקורבים - שדיברו שלא לייחוס - לידי "כלכליסט" הגיע עותק של ההסכם הסודי בין לבייב לארבעת הבנקים (לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, והבינלאומי). המסמך חושף בבירור כי לב לבייב התחייב להעביר את הכספים ביום מדויק, ה־16 בחודש, לא לפני ולא אחרי.
דובר קבוצת לבייב העולמית: "בית המשפט הוא נר לרגלינו, ולכן נגיב שם".