כשהייתי נער רך ועול ימים בישיבה הייתי כולי הערצה לחלק מהרבנים שפגשתי. אני זוכר את הביטול לרבנים, אני זוכר את כפיפות הקומה שלי מול ענקים וצדיקים שכמותם, לא אשכח את הפנייה בגוף שלישי - בלי "אתה" בלי "אותך" בלי "עצמי", רק "האם הרב רוצה?" רק "אני רוצה לשאול את הרב" רק הרב עם מעט מאוד אני.
כמה בחורי ישיבה כפופי קומה ובעיקר כפופי עצמיות יש בישיבות התיכוניות ההסדר והגבוהות? הרבה יותר מדי. אני עצוב מאוד על הפרשייה הסוערת סביב מעשיו לכאורה של הרב מוטי אלון, אבל משהו בי חש גם הקלה ואפילו שמחה. לא שמחה לאיד, אלא שמחה על פיצוץ המושג "הרב" - זה שמגדיל שלא בצדק את הכוח הפוליטי
של הרב ומקטין שלא בצדק את הכוח הנפשי והעצמי של התלמיד. אני מקווה שנשכיל כולנו לשבור את המושג המעוות אמונת חכמים, לשבור ולנתץ, כדי שאולי אולי יהיה אחר כך אפשרי לבנות בצורה בריאה יחסי רב ותלמיד.
נפגעתם? לכו לאיש מקצוע! פסיכולוג או ייעוץ, אבל אל תלכו לרב, או אל תלכו רק לרב. אני נפגעתי מינית מרב בתקופת הישיבה התיכונית, ודווקא לא מרב בישיבה המקסימה שבה למדתי - חיספין. לי לקח שש שנים של סבל ושתיקה, שש שנים שאיבדתי מחיי, שש שנים של אשמה עצמית עד שהלכתי לפסיכולוג נפלא, ועד שעברתי תהליך הבראה אדיר שבזכותו אני כאן, מחוזק ובריא. אבל אתם אל תחכו שש שנים. אל תחכו אפילו למחר! ואתם שלא נפגעתם, היזהרו ואל תתנו יותר מדי כוח לרבנים שלכם, גם הם בני אדם, וגם להם חולשות - ולפעמים יותר מכם.
ולסיום, לנפגעים אומר בשפה חסידית שמי שנפגע, כנראה שיש לו את הכוח לעמוד בניסיון ובכאב, אחרת ה' לא היה מנסה אותו בזה. מי שנפגע ו"יהפוך את הקושי לאתגר, במקום את האתגר לקושי" מי שיפנה לפסיכולוג ויועץ מקצועי, יוכל לצמוח בגדול דווקא מהמשבר. מי שיעלה ניצוצות מתוך החושך יצמח ויתעצם, ודווקא מתוך המשבר - כידוע בתורת הסוד - האור הבא מהחושך גדול יותר מהאור הבא מהאור. ולמי שלא שם לב, משבר בעברית הוא גם המקום עליו התינוק נולד, כסמל ללידה מחודשת דווקא מהחושך. אז אל תישארו לבד, ונהפוך הוא!
נחום פצ'ניק הוא תושב המאחז שדה בועז בגוש עציון, נשוי ואב לארבעה. מנחה סדנאות צחוק ברוח היהדות.