יוון בשלכת: להתראות לקיץ, שלום לסתיו

היא מוכרת אמנם כיעד נופש קיצי מובהק, אבל יוון בעונת הסתיו מתמלאת צבעים מרהיבים של שלכת זהובה, וגם אופציה לטיול שונה שחייבים לעשות עם מצלמה בהישג יד. אין צורך בפוטושופ

עלים צהובים וכתומים ממלאים את הכביש. רוח סתווית מבדרת את שיערותנו. אנחנו נכנסים לג'יפ ומתניעים. המנוע מתחמם, דוושת הגז נלחצת והמנוע שואג שוב, יוצאים לדרך.

 

הכביש בין העמק להר נפרש בפנינו, הצבעים מרהיבים - תקופת השלכת היא התקופה היפה ביותר ביוון - הצבעים החמים שמזכירים את הקיץ, השמיים הכחולים שמשתלבים באופק עם הים וקצוות ההרים המושלגים מסמלים את העתיד לבוא - החורף. כבר לא חם בחוץ, המוזיקה היוונית מתנגנת ברדיו ועם כל סלסול של הזמר, הכביש מתעקל במעלה ההר.

 

עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:

• לבד באלסקה: רק אני, המצלמה והדובים
• אקסטרים נשים: הישראליות שכבשו את האלפים
• מנוניטים: הכירו את "בני האמיש הקנדים" 

 

 

מרגוע עם כוס אוזו קרה ביד

טיול בצפון יוון מהווה את החופשה האולטימטיבית: מרגוע עם כוס אוזו קרה ביד, מועדוני מוסיקה יוונית, אוכל שמרגישים בכל ביס וביס התפוצצות של טעמים, תבלינים והנופים המרהיבים יוצרים תחושה של טבע בתולי - אפשר לנסוע פה ולא לראות אנשים נוספים על פני כמה שעות מלבד רועה צאן או זוג צעיר שמחפש פינה להתבודדות.

 

אנחנו יוצאים לטיול ג'יפים של שבוע בצפון מערב המדינה - הנופים משכרים. יחד יצאנו קבוצה של צלמים חובבים, נשים וגברים, שבאו ללמוד לצלם שלכת. את הצבעים שרואים ביערות יוון אי אפשר לתקן בפוטושופ, הם מושלמים, כל נגיעה לא טבעית בצילום תהרוס. הצבעים השולטים הם חום, צהוב, סגול, ורוד ואדום.

 

הקולות שלנו נבלעים ונעלמים עם הגיענו לכפר הקרוב - קולות של ילדים משתובבים ברחובות, קולות של כלי עבודה ומחרשות עולים מכל עבר. הכפריים, עם תחילת הסתיו, מתחילים להתכונן לחורף המושלג: אוגרים עצים להסקה, מתקנים רעפים סוררים, מכינים ריבות ומחמיצים זיתים וירקות טריים. הבוזוקי והבגלמה נותנים לתפאורה את קולות הרקע המתאימים לקראת החורף הקר, שצפוי להגיע בסוף נובמבר.

 

אנחנו נכנסים לכל כפר וכפר, מצלמים וטועמים: כבש בתנור, מאפים מיוחדים, מרקים עשירים בירקות ובשר, גבינות טעימות ושמנות ומכניסים לפה עם לחם פריך שנאפה במקום - לאכול בלי ייסורי מצפון. את הדיאטה אנחנו משאירים לארץ, תמיד אפשר להתחיל אותה מחר.

 

את כל האוכל אנחנו שותים עם צ'יפורו (שנאפס יווני מפירות יער או ענבים), או עם אוזו וקוביית קרח. הכל, כמובן, תלוי בשעה ובכמה זמן עוד נשאר לנו לנהוג בכל יום.

 

יער שלכת שהוכרז לשימור ע"י אונסק"ו

12 גברים ונשים מטפסים בין הכפרים הקטנים שנקרים בדרך, רכובים על ג'יפ 4x4 ומריצים בדיחות, נוסעים דרך יער זגרדניה (Zagredenia) - אחד היערות היחידים בבלקן שהוכרזו לשימור על ידי אונסק"ו בשל השלכת המדהימה.

 

כל כמה דקות תופסים זווית אחרת ומצלמים. היער הזה הוא הגבול שבין יוון לבולגריה. הנסיעה ביער מיוחדת במינה: למרות שבשעות צהריים השמש במרכז השמיים הכחולים, הכל מסביבנו מחשיך, העצים "סוגרים עלינו", הצמחייה הטבעית משתלטת על דרכי העפר שסלל האדם ואנחנו נוסעים בהרגשה ובידיעה שהטבע חזק מאתנו.

 

בנסיעה ביער יש הרבה פינות חמד שמתגלות עם כל פנייה, למשל, מפלים ובריכות טבעיות. אנחנו עוצרים לטבילת התרעננות, מכינים קפה שחור וממשיכים חזרה לדרך שבצידיה כפרים נטושים שהיער השתלט עליהם וכיסה אותם בשיחים.

 

האגם נראה כמו עינה הכחולה של אפרודיטה

אנחנו עולים לרכס הקירח - שם ממוקמת אחת התצפיות היפות ביוון: מצפון עמק נהר קסנטוס (Xantos) ובולגריה, ומדרום המפרצים הפראים של חלקידיקי (Halkidiki). המנוע של הג'יפ מבקש מאיתנו להעביר להילוך כוח ומזנק את רכס קיימקג'אלאן ואנחנו ממש על גבול יוון ומקדוניה.

 

אם אתמול התחלנו את הטיול בשלכת צבעונית ושמש חמימה, היום אנחנו כבר פוגשים בחורף ובשלג הראשון שלנו. השילוב של השלג הלבן והצחור עם הצבעוניות של הטבע מרגש אפילו חבר'ה קרביים וקשוחים, וכל זוג תופס פינה ומצלם עוד משהו קטן, הפעם גם בסלולרי בכדי לשלוח למשפחה בארץ.

 

בצד, אני מכין תה צמחים מחוזק ומנסה, ללא הצלחה, להתעלם מהנוף של אגם ה"סרטן", שנראה כעינה הכחולה של אפרודיטה. הטבע בשיאו.

 

ביוון, כל עונה מייצרת סרט אחר

לאחר שהתחממנו מהתה, אנחנו ממשיכים בטיול שלנו וחוצים את רכס מיציקלי (Mitsikeli) וצומרקה (Tsoumerka).

נוסעים בדרכי עפר עקלקלות, מדי כמה קילומטרים מתחלפים בנהיגה - פעם הגברים נוהגים ופעם הנשים. עכשיו תור הנשים.

 

הג'יפ קופץ בין הרכסים ואנחנו עוברים בין הכפרים המיוחדים ביותר באזור הבלקן: פפינגו (Papingo), סיראקו (Sirako) וקטרקטיס (Kataraktis), כמו מזמינים אותנו לחוות הרפתקה שונה: בתים מעוצבים באדריכלות קסומה, סמטאות ציוריות עם מדרכות אבן וגגות ציפחה יוצרים תחושה של עולם אחר לגמרי. החו"ל שלנו קרוב אבל מרגיש כאילו נסענו אלפי שנות אור למקום אחר שבו הטבע האנושי עצר מלכת, והטבעי הפראי חי במקשה אחת עם בני האדם.

 

מאוד שונה כאן, האווירה בין הכפרים ולאורך המסע שלנו, משתנה. הטיול בין הכפרים, היערות, האגמים ועוצמת השלכת נותנים תחושה של סרט, וביוון כל עונה מייצרת סרט אחר.

 

הכותב מנכ"ל חברת "טריפולוג'י טיולי שטח"