מהו מטבח ללא שמחת חיים? איך בונים ארוחה משובחת ללא שמחת חיים? בקיץ קל מאוד לייצר אותה. בחורף צריך לפעמים לחפש אותה מתחת לאדמה.
עוד בערוץ האוכל:
סלק. בסך הכל שורש ביישן שעושה כל שביכולתו להיעלם מהעין ולהתחבא בין רגבי עפר. אבל מתחת לקליפה - איזו חגיגה של צבע וטעם. רוצה לעשות בו הכל. לצבוע בו סירים וצלחות, מרקים, סלטים, דגנים ואפילו עוגות.
המחשבה לאפות עוגה שיש בה סלק החלה מפנטזיה על פרוסה לחה, רכה, קלילה, מתקתקה וורודה ליד הקפה שלי.
העוגה הזו היא כל הנ"ל, רק לא ורודה.
כלומר ורודה מאוד, לפני הכניסה לתנור, אבל ביציאה ממנו נותר בה רק צל של אדמומיות כתמתמה מבחוץ ופנים צהבהב-נחושתי עם קצה קצהו של טעם סלקי בסופו של ביס. למרות זאת היא טעימה, עשויה מדברים טובים ומוכנה בצ'יק-צ'ק. כזו שתרצו להכין שוב.
המרכיבים:
2 סלקים בינוניים1.5 גביעי שמנת חמוצה של פעם
1/2 כוס שמן זית
4 ביצים
1.5 כוסות סוכר
3 כוסות קמח כוסמין מלא
1.5 כפיות אבקת אפיה
3/4 כפית סודה לשתיה
אופן ההכנה:
תמיד קינאתי בבשלנים מארצות רחוקות שזכו לשחק בסלקים בכל מיני צבעים: צהוב עז, לבן צח, ורוד לבן כמו הדפס בטיק וכמובן אדום-ורוד-בורדו קלאסי. ועכשיו גם לנו יש כאלה:
כבר למעלה משנה שמגדלים בארץ סלקים בכל מיני צבעים. אפשר לצלות אותם שלמים בתנור על קליפתם, עד שזו נשרפת מבחוץ והפנים מתרכך אבל נשאר נגיס, לקלף, לפרוס ולצייר צלחת פסיפסית של עיגולי סלק עם זילוף של שמן זית ושמנת חמוצה ליד.
אפשר להוסיף לסלט של רוקט או אנדיב עם ויניגרט חרדלי וגבינה כחולה או גבינת עיזים מתפוררת ליד כמו פה או לסלט קר של אורז כמו פה.
ואפשר גם בסלט חי של פרוסות או מקלות דקיקים בויניגרט הדרים כמו פה.
לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"
לכל הטורים של מיכל וקסמן